שנה אחרי: מה למדנו מאסון הכרמל?
ההיערכות לשריפות הייתה אמנם מאוד לקויה, אך ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, סובר כי הכרמל ישתקם ומאמין כי השריפה הביאה לשינוי. בנוסף הוא חושף שהסכום שהממשלה אישרה לשיקום ההר גדול יותר מהתקציב לכלל הפעולות הביולוגית לשמירת הטבע בכל המדינה. וגם: למה בתקופה האחרונה יש כל כך הרבה שריפות?
פעילות האדם בישראל באלפי השנים האחרונות היא אינטנסיבית, והשריפות הן חלק בלתי נפרד מהנוף. הצומח הטבעי בישראל מגלה עמידות יחסית לשריפות, והשתקמות השטח לאחר שריפות עדיין מופלאה. ראוי להכריז - אי אפשר למנוע באופן מוחלט שריפות.
לפיכך, המטרה היא להקטין את שכיחות השריפות ולצמצם את הנזק לו הן גורמות. ראוי לומר כי למרות שהשפעת השריפות אינה ניכרת לעין לאחר מספר שנים, העין המקצועית מזהה את ההשפעה לאורך זמן ניכר, בעיקר בשטחים שנשרפים בתדירות גבוהה יחסית.
השריפה בכרמל הביאה לשינוי. תכניות רשות הטבע והגנים לדילול מסיבי של חורשים ויערות מאושרות ביתר קלות מאשר בעבר. בנוסף, כל הגורמים המקצועיים התאגדו לכתיבת הנחיות ליצירת קווי חיץ סביב ישובים, כדי להגן על היישובים מאימת האש. ההנחיות והמיפוי מתארים בקווים כלליים את השטחים סביב היישובים מהם יש להסיר את העצים והשיחים ואת הצפיפות המאושרת המרבית. לאחר ביצוע התכנית, תקטן באופן משמעותי הסכנה לפגיעה ביישובים בזמן שריפה.
יש לפעול למניעת שריפות בכל האזורים בהם חורשים ויערות, מהגבול עם לבנון בצפון ועד אזור קריית גת בדרום. המשרד להגנת הסביבה פועל להצפת נושא זה ולהשגת תקציבים לכרמל ולשאר חלקי הארץ, ולא נותר אלא לקוות שהמאמצים יצלחו.
ד"ר יהושע שקדי הוא המדען הראשי של רשות הטבע והגנים







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון
















