פרשנות: גזר דין סרוב הוא לוליינות משפטית
השופטים קבעו שד"ר ג'קי סרוב לא פחד מאסי אבוטבול. הם קבעו שרופא שמפחד מעבריין לא שולח אליו שליחים כדי לגבות חוב. אבל ד"ר סרוב עשה זאת, פעמיים. לא צריך לחפור עמוק ולהתפלפל: מי שמבקש כסף עבור טיפול, שולח גובה ודוחפים לו כסף לחלוק - רוצה את הכסף ומעוניין בו. גיא פלג בטור פרשנות מיוחד לחדשות 2 באינטרנט
בית המשפט החליט שהרופא הזה נענש דיו כשאיבד את משרתו, מעמדו וכבודו - סביר. אבל, לא סביר לקבוע שבסיפור הזה יש "חורים שחורים", שאלות לא פתורות, שאין מניע, שרדיפת בצע לא היתה כאן. "סוגיית המניע", כתבו השופטים, "נותרה ללא הכרעה". ההיבט של השחיתות מקבל פנים אחרות, במיוחד כשלא מציג מניע אחר שעוצמתו זהה ומקבילה לתאוות בצע. יותר מהכל יש כאן לוליינות משפטית, קביעות לא הגיונות של השופטים.
השופטים קבעו שד"ר סרוב לא פחד מאסי אבוטבול. הם קבעו שרופא שמפחד מעבריין לא שולח אליו שליחים כדי לגבות חוב - אבל סרוב עשה זאת פעמיים. השופטים קבעו שאיש ציבור שמקבל תמורה עבור פעולה הקשורה במילוי תפקידו מקבל שוחד. ברור שיש כאן שוחד.
"לא פחד הכתיב את קבלת הכסף"
אבל השופטים שקבעו פה אחד כי סרוב לא פחד וקיבל שוחד לא מצאו את המניע. "לא פחד הכתיב את קבלת הכסף ומאום לא נכפה על סרוב", כתבו השופטים. "מערכת יחסים של קח ותן יש כאן. סרוב העניק יחס מיוחד לאבוטבול כשהיה בבית החולים וקיבל תמורה עבור יחס זה".
רבותיי השופטים, לא צריך לחפור עמוק ולהתפלפל. מי שמבקש כסף עבור טיפול, שולח גובה ודוחפים לו כסך לחלוק ומשתמש בו - רוצה את הכסף ומעוניין בו. העובדה שמדובר בסכום נמוך, לא רק שלא מחלישה את המניע - אהבת השלמונים - אלא מחזקת אותו.
טורים נוספים של גיא פלג:







חדשות




= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון














