לפני כמה ימים פרסמנו לראשונה בחדשות ערוץ 2 את ממצאי צוות החקירה המיוחד שמונה לחקור את פרשת הרצח וההתאבדות של קצין המשטרה מייקל פישר. בממצאי החקירה הזאת עסקו אמצעי תקשורת רבים ובהם גם תוכנית תחקירים ותוכניות ראיונות. המסר המרכזי שעלה מהתכניות הללו ומהקדימונים שלהן היה כי המשטרה מסתירה סוד גדול ועושה כל שביכולתה על מנת שזה לא יתגלה.
הופיעו שם גם עיתונאים שטענו בתוקף כי קיבלו רמזים יותר מעבים, כי רצוי שיירדו מהסיפור ולא יעסקו בו.
כבר כשנודע כי המשטרה הקימה צוות חקירה מיוחד בראשות קצין החקירות הראשי של מחוז המרכז, חשבתי שזו פעולה פופוליסטית. דעתי התחזקה כששמעתי כמו כל אחד את הרכילויות הרעות. חשבתי שמיד אחרי שאנשי הזיהוי הפלילי של המשטרה קבעו שמייקל הוא שירה, רצח את משפחתו והתאבד, יש לסגור את תיק החקירה.
המסקנה של חוקרי מז"פ היתה ברורה, וחשבתי שזה מספיק בכדי לסגור את התיק. אבל מתברר שהיו שחשבו אחרת. מה בדיוק מטרתה של החקירה הארוכה והאינטנסיבית שערכה המשטרה, אני שואל מאז. איזה אינטרסים ציבוריים בדיוק היא באה למלא? מי דרש את המידע? לשם מה?
ממתי המשטרה עוסקת בשמועות?
אבל מתברר שגם החקירה המוגזמת והמופרכת הזאת לא הספיקה לתחקירניו של אמנון לוי . להם עדיין נותרו שאלות. למשל, מדוע לא הועברה החקירה הזאת למחלקה לחקירות שוטרים? כי איך זה ייתכן להפקיד חקירה כה חשובה ורגישה בידי מפקדיו של מייקל פישר?
הגדילה לעשות רודפת התקשורת אושרה אסף, המציגה עצמה בכל הזדמנות כנציגת השוטרים. היא הביעה משאלה בתוכניתו של רפי רשף אתמול כי יום אחד יסכים מישהו "לחקור ברצינות" את המקרה. היא גם הוסיפה משפט מחריד לסיום דבריה: "נראה לי", כך אמרה, "שהחוקרים העדיפו הפעם את הצד של בכר (אבי הנרצחת) על פני הצד של פישר". מגיש התוכנית לא ענה לה. האמת, באמת לא ראוי לתשובה.







חדשות









= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון














