המבצע הבא: אלים ומרובה נפגעים

שלוש שנים אחרי מבצע "עופרת יצוקה", דבר אחד כן השתנה לטובה - גלעד שליט חזר הביתה. זה אולי הדבר החיובי היחיד שאפשר לומר על מה שקרה ברצועת עזה בחודשים האחרונים. מכל זווית אחרת שמסתכלים על הרצועה המצב נראה רע - רע מאוד. בישראל אולי לא יאהבו לשמוע זאת אבל ארגון החמאס, שהוא עכשיו ישות מדינתית, הוא זה שייקבע מה יקרה בעזה. הוא זה שיחליט מתי יסתיימו ההבנות לפיהן השקט עדיין איכשהו נשמר בדרומה של ישראל.

לישראל השפעה חלקית בלבד. חמאס מתעצם - רוכש אמצעי לחימה חדשים, טילים נגד טנקים מהמתקדמים בעולם, טילי כתף נגד מטוסים וכמובן רקטות שמגרדות כבר בטווח את פאתי תל אביב. כדי להבטיח את ההצטיידות השקטה הוציא הארגון חלק מאמצעי הייצור לתוך סיני - אזור ההפקר, זאת ללא הפרעה מצרית ומתוך ידיעה ששם הוא מתקשה לפעול כדי לא לפגוע בריבונות המצרית. בלב סיני החלו לפעול מחרטות לייצור מרגמות ורקטות, והוקמו בסיוע הבדואים מחנות אימונים לפעילים שמגיעים לסבבי אימון במיוחד מעזה. מעומק סיני גם קל להוציא פיגועים דרך גבול ישראל-מצרים ולירות רקטות לעבר אילת.

חמאס נמצא עכשיו בבעיה. מצד אחד הוא שולט באופן מוחלט ברצועת עזה אך מצד שני הוא איבד את הביטחון בחו"ל, ואם נדייק - בסוריה. דמשק כבר אינה יכולה עוד להוות חממה למפקדת הארגון, אנשיו כבר החלו להימלט מדמשק וחאלד משעל מחפש נואשות בית חדש - במצרים, ירדן, קטאר ואפילו סודאן, אבל בינתיים אין מי שיארח אותם והם בלחץ.

שגשוג במנהרות בעזה: אלכוהול, סיגריות ונשק

עד שעניין האכסניה לא ייפתר ועד שלא ייבנו וייקבעו חוקי המשחק החדשים מול מצרים, זו סיבה לשקט ברצועה. שם, עולים המנטורים של ארגון האחים המוסלמים. מדי פעם הם משחררים קיטור, נותנים לאיזה ארגון קטן לירות כמה רקטות אם פגעו באנשיו, אך מיד הם חוזרים לעיסוקים החשובים באמת. זה גם חלק מההסבר למה משעל מקיים משא ומתן עם הרשות הפלסטינית על הקמת ממשלה משותפת.

בעניין הכלכלי, המצב ברצועה השתפר משמעותית - השווקים פורחים ומלאים כל טוב. זה לא רק ההקלות בסגר שאפשרה ישראל אלא בעיקר תעשיית המנהרות שמכניסה לרצועה כל טובין אפשרי - דלקים ומכוניות וכן פירות, ירקות, שוקולד, אלכוהול, סיגריות ונשק שעוברים בזכות גודלן של חלק מהמנהרות. לפעמים חמאס משהה ואף מבטל כניסת משאיות אספקה במעברים עם ישראל כדי שמחירי הסחורות בעזה לא ירדו חלילה, וחמאס ירוויח קצת פחות עמלות מבעבר.

הגוף היחיד שבאמת יכול לקרוא תגר על חמאס הוא הג'יהאד האיסלמי שמבין הארגונים עשה מאז "עופרת יצוקה" את הקפיצה המשמעותית ביותר. הג'יהאד התחמש ונבנה כארגון לוחם, הוא מחזיק ברקטות ארוכות טווח וכן צבא של אלפי לוחמים.

הסיבוב הבא: אלים יותר, קשה יותר ומרובה נפגעים

אירן החלה לתמוך באנשי הארגון כאלטרנטיבה לחמאס, לאחר שזה גילה בכמה מקרים עצמאות יתר ולא שעה להנחיות שהגיעו מטהרן. בחמאס לא אוהבים את זה, אבל השנאה לישראל גדולה מהמחלוקת הפנימית. לשני הארגונים תכנית לחימה משותפת שכוללת חלוקת גזרות ושימוש באמל"ח חדיש, זאת למקרה שצה"ל יפלוש לרצועה. ברצועה ממשיכים להתחפר, משקיעים בבניית מנהרות ובונקרים תת-קרקעיים כשתורת הלחימה המוכרת עדיין בעינה - שימוש נרחב באוכלוסיה האזרחית כמגן ללוחמי חמאס וג'יהאד.

הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ התייחס לאחרונה לכך שמבצע נוסף ברצועה הוא רק שאלה של זמן, וגם פיקוד הדרום והיחידות הרלוונטיות כבר מתאמנים על התכניות המבצעיות - כי מוכנות צריכה להיות בכל רגע נתון. סיור בימים האחרונים לאורך גבול הרצועה מצביע על הכנות נוספות - מיגון נפרש ברחבי עוטף עזה וערי הדרום, הוא אמנם עדיין לא מושלם אבל הוא הרבה יותר טוב. גם סוללות מערכת "כיפת ברזל" שבתוך חודשים בודדים כבר יהיו ארבע סוללות שיסייעו בהגנה על תושבי הדרום. גם המודיעין השתפר וגם שורה של אמצעי לחימה מסווגים.

אך בהינתן האות לפעולה יידרש צה"ל לפעול מהר ובעוצמה אל מול ההישג שיוכתב לו על ידי הדרג המדיני. העולם לא יעמוד מנגד, תוך זמן קצר יחלו הלחצים לעצור את המתקפה וכך חלון ההזדמנויות הישראלי יהיה צר מאוד. דבר אחד בטוח - הסיבוב הבא יהיה אלים יותר, קשה יותר ומרובה נפגעים מקודמו. וכך, שלוש שנים אחרי מבצע "עופרת יצוקה", יש עדיין הרתעה - אבל ההובלה אינה בידי ישראל.

 הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ניר דבורי

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק