הראיון עם אבו מאזן עדיין מעורר סערה בעולם הערבי. התמונה שלו נשרפת. החמאס מארגן את כולם נגדו. האמת שאבו מאזן לא ויתר על זכות השיבה. אבו מאזן לא אמר שהוא ויתר. הוא רק דיבר על הריאליה, על המציאות. אמר שהוא כפליט מצפת לא רוצה לחזור. הוא אמר עוד דבר אחד משמעותי - כל מה שנמצא מעבר לקווי 67 הוא ישראל.
הצטרפו לעמוד הפייסבוק של אודי סגל
במקום שבמערכת הישראלית יחבקו את הדברים האלה, ויגידו שאם זו אכן עמדתו, יש על מה לדבר בחדרי המשא ומתן, באופן אוטומטי שרי הליכוד והימין, כולל ראש הממשלה, התייצבו להסביר למה אבו מאזן מדבר בשתי שפות, מסלף ומרמה, ומדבר באנגלית ואחר כך לא חוזר על כך בערבית.
האמת שהם טועים ואפילו מטעים בעניין הזה. גם בראיון לטלוויזיה המצרית שנתן אבו מאזן מיד לאחר הראיון לחדשות 2, הוא אמנם משנה מעט את הטון, קצת יותר מתנצל, אבל חוזר בדיוק על אותו המסר.
הוא אומר שהוא לא רוצה לחזור לצפת. עניין הפליטים ייפתר באופן צודק ומוסכם על פי יוזמת השלום של הליגה הערבית, יוזמת השלום הערבית משנת 2002.
מה אבו מאזן אומר בעצם הראיון? ברור, אבו מאזן רצה להתערב במערכת הבחירות. מי שאומר זאת הוא ליברמן שרק לפני שבועיים קרא לאבו מאזן ללכת לבחירות, וקרא להדיח אותו. אז לנו זה מותר, רק לו זה אסור.
אבו מאזן רצה להשפיע על הנושא של מערכת הבחירות. הוא אומר את זה באופן ישיר. אתם חושבים שזה לא הנושא. אבו מאזן חושב שזה הנושא הכי חשוב. הוא רצה לומר לנו שהוא האבו האחרון, לפי דעתו, הוא האחרון שאומר לא לחזור לאלימות, לא לחזור לאינתיפאדה. האחרון שטוען שאין טעם בהתנגדות אלימה. האחרון שאומר את האמת לעם שלו, שמעבר לקווי 67', זה ישראל.
מה שהוא לא אומר - זה איך עושים את זה. איך סומכים עליו, שכשנושאים ונותנים איתו, הוא יוכל לשמור על המדינה הפלסטינית שאולי הוא יקבל, מפני הציפורניים הארוכות שראינו בימים האחרונים מידי החמאס. לזה אין לו תשובות. אבל היי - זה רק ראיון אחד.