לדוח מבקר המדינה על אסון הכרמל יש "שיניים"?

עקרונית, הדרישה להתפטרותם של השרים אלי ישי ויובל שטייניץ אינה מעשית. באם אין נכונות והסכמה של אישים אלה ליטול אחריות אישית על מחדליהם - אין למבקר המדינה הסמכות לאכוף את התפטרותם.

השרים עצמם אינם סבורים, כי מוצדק להעבירם מתפקידם בשל ממצאי הדוח, ומרגישים כי פעלו באופן ראוי במסגרת תפקידם. כך, מבחינתם, ההתפטרות אינה באה בחשבון.

סביר יותר, שראש הממשלה יחליט על הקרבת תפקידיהם של השרים, על מנת לרצות את הציבור החפץ לחזות באשמים נושאים באחריות. מונע מהרצון לפייס את התקשורת, משפחות הנפגעים והציבור בכללותו - צפוי ראש הממשלה להדיח את השרים ולהעבירם מתפקידיהם היוקרתיים.

ברם, יש בכוחו של מבקר המדינה לגרום לכך, שהאשמים ישאו באחריות פלילית. אם אגב בדיקתו של המבקר עולה חשד לביצוע עבירות פליליות, שומה על המבקר להעביר את הנתונים שנאספו על ידו לחקירה משטרתית וליועץ המשפטי לממשלה, או לנציבות שירות המדינה בענין העמדה לדין משמעתי. זאת, על מנת שמערכת האכיפה הפלילית והמשמעתית יטפלו בענין האחראים למעשים.

חוקר, שופט ומבצע?

לטעמנו, אין צורך ליתן למבקר המדינה סמכויות אכיפה. משרד המבקר צריך להישאר מוסד ביקורת, המבצע ביקורת חיצונית על פעולותיהם של מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים. מבקר המדינה אינו מסוגל לשמש בו זמנית כרשות חוקרת, שופטת ומבצעת. מה גם שלא יעלה על הדעת, שקביעות המבקר תהיינה חזות הכל, ועל פיהן יישק דבר ללא יכולת לקעקע אותן או לחלוק עליהן.

דומה, כי היום יותר מתמיד - יקשה על השרים שאחריותם האישית נקבעה בדוח לחמוק מתוצאות מעשיהם. מעבר למקרים בהם ייעשה שימוש בדוח בניסיון לקבל סעד מבג"צ, לשכנעו לאכוף את קביעותיו של המבקר, תהא לדוח אפקטיביות ציבורית רחבה.

כוחו של דוח מבקר המדינה נעוץ מהשפעתו על דעת הקהל, והתקווה, כי הציבור יאמר את דברו לגבי האחראים. הציבור יכול להגיב בעוצמה אדירה, שלא תאפשר לאחראים להתעלם מדו"ח המבקר.

בהדרגתיות למד הציבור לעשות שימוש מושכל בדוחות מבקר המדינה ולהיעזר בהם לצורך שיפוט הממשלה ושריה במועד הבחירות. 

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק