"לישראל אסור להיות בחזית מול אירן"

לשיח הציבורי בישראל בשבועיים האחרונים בנושא תכנית הגרעין של אירן הייתה נטייה ברורה להעלות את מפלס הדאגה מהאיום הישיר לישראל, תוך הדגשת האופציה של תקיפה צבאית כדרך להתמודד עם האיום. עליית המדרגה בתפיסת האיום הישראלית נקשרה לספקולציות שהדוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) עשוי לכלול נתונים מפלילים חדשים על אודות פעילותה האסורה של אירן בתחום של פיתוח יכולת גרעינית צבאית.

כאשר הדוח יצא, התברר שהרבה מהראיות המפלילות כבר מצאו את דרכן לתקשורת הבינלאומית בשנים האחרונות, ושהחידוש העיקרי בדוח הוא באריזה החדשה של העובדות. כמו-כן, הטון התקיף של סבא"א בהנהגת היו"ר החדש שלה, העניק תחושה שסוף סוף יש דוח שיהווה אקדח מעשן, ויסיר את הספקות האחרונים שנותרו באשר לכוונותיה של אירן. במובן הזה, הדאגה מאירן של היום שאחרי פרסום הדוח היא לא יותר מאשר זו של היום שלפני.

הממצאים של דוח סבא"א מופנים בראש וראשונה לאותן מדינות המסרבות להכיר באקדח המעשן האיראני, ובעיקר רוסיה וסין. ההכרה שלהן חשובה על מנת לנסות להתמודד עם הסוגיה באופן אפקטיבי יותר, תוך פעולה מתואמת ומשותפת של שש המדינות הניצבות מולה: חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה. ישראל איננה שחקנית ראשית בדינמיקה הזאת - היא כבר השתכנעה מזמן שאירן צועדת בדרכה אל הפצצה, והיא גם איננה נושאת ונותנת עם אירן. מעבר לכך, גם אם תגיע השעה להפעלת עוצמה צבאית נגד אירן - כפעולת ענישה, לא כפתרון - ישראל איננה הכתובת לפעולה.

האיום חמור גם בעיני מדינות אחרות

האיום האירני חמור גם בעיני מדינות אחרות במזרח התיכון, בנוסף לישראל. ערב הסעודית, לדוגמה, מוטרדת מאד מהתסריט של אירן גרעינית עד כדי הצהרות מנהיגיה שאם אירן תגיע לפצצה, ערב הסעודית תלך בעקבותיה. היריבות בין שתי המדינות התחדדה על רקע ההפגנות ההמוניות בבחריין לפני כחצי שנה, כאשר ערב הסעודית הכניסה כוחות לבחריין על מנת לשמור על המשטר. לכן, גם במובן הזה, לא נכון שישראל תציב את עצמה בחזית המשבר הגרעיני האירני.

ניתן להבין את הדחף של ישראל לנסות ולהרתיע את אירן, במיוחד אל מול הרטוריקה האיומה של מנהיגי הרפובליקה האסלאמית, ועל רקע אוזלת ידה עד היום של הקהילייה הבינלאומית בטיפול במשבר. אבל, פעולה צבאית ישראלית לא רק שלא תפתור את הבעיה, אלא תגרור תגובה נגדית, ותפתח חשבון-דמים עם אירן. ישראל חייבת גם לקחת בחשבון שאיומים הרתעתיים שלא מתממשים יכולים לפגוע במי שמשגר אותם. איך שלא מסתכלים על זה, מדובר במשחק באש.

ד"ר אמילי לנדאו היא ראש פרויקט בקרת נשק במכון למחקרי ביטחון לאומי

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק