כשעידית סילמן מונתה ליושבת ראש הקואליציה, הרבה גבות הורמו. רבים תהו מדוע מונתה פוליטיקאית אנונימית וחסרת ניסיון לתפקיד כל כך משמעותי באקלים פוליטי רגיש כל כך, מטעמו של בנט. סילמן הפגינה נוכחות מרשימה ודומיננטיות, ולראיה - זכתה מהר לדמות ב"ארץ נהדרת", הגושפנקה הרשמית לכך שמרגישים בהחלט בנוכחותה. גם ההערות השוביניסטיות מצד פוליטיקאים לא איחרו להגיע, אחרי שלא סרה למרותם בוועדות השונות, ובראשן תקרית מיקי זוהר ו"הילדה הקטנה" או "תעני כמו ילדה טובה".

גם מהלך העריקה המפתיע שלה נראה כהמשכיות לסגנונה הפוליטי האמיץ. עצם העובדה שהצליחה להפתיע את אנשי בנט, ולהוביל מהלך פוליטי כל כך מתוקשר, מעניין ובעל השלכות קריטיות ליציבות הקואליציה, הראה שלגברת יש בהחלט אומץ והיא משחקת את המשחק עד הסוף, ללא רגשי נחיתות. ממש כמו שעשתה עד כה מאז כניסתה הסוערת לחיים הפוליטיים. אגב, לזכותם של אנשי בנט ייאמר שממש לא זלזלו בסילמן מתחילת הדרך, ולכן גם העניקו לה תפקיד מרכזי כל כך ובעל אחריות כיושבת ראש הקואליציה השבירה הזאת.

עידית סילמן ובעלה שמוליק  (צילום: החדשות 12)
מעורב בעתידה הפוליטי של אשתו, שמוליק סילמן וחה"כ עידית סילמן | צילום: החדשות 12

עם זאת, ככל שנקפו השעות לאחר פרסום דבר עריקתה, החלה להתברר תמונה די עגומה על מי באמת משך בחוטים וניהל את מהלך העריקה שלה. ולא, זו לא היתה היא. לפי הדיווחים, מי שבחש, דחף, וניהל משא ומתן אגרסיבי על עתידה הפוליטי מול נתניהו הוא לא אחר מאשר בעלה, שמוליק סילמן. זאת ולא רק הוא. מי שניסח לה את מכתב ההתפטרות, כך לפי המסמך שפרסמה, היה לא אחר מאשר יו"ר הציונות הדתית והדבר הלוהט ביותר בימין היום, ח"כ בצלאל סמוטריץ'.

כך, בטווח של כמה שעות, הפכה עידית סילמן מפוליטיקאית דומיננטית ונחושה, לאישה קטנה, חסרת קול ועמוד שדרה, שהובלה בכחש על ידי חבורת גברים בעלי אינטרסים שלא בטוח כלל שמתחברים לאינטרסים שלה. איזו אכזבה.

כבר לא ישות אוטונומית

הפרסומים על הג'ובים שהובטחו לכאורה למר שמוליק סילמן, העובדה שלאורך כל הדרך של הקריירה של אשתו לא היה מסוגל לרגע אחד להוריד פרופיל ולתת לה לפרוח - בין אם זה בראיונות שהעניק לתחנות רדיו, או בעצם העובדה שתרם לקמפיין מימון ההמונים שנועד לסייע לנתניהו. כל אלו מציירים תמונה עגומה של זוגיות מעוותת ולא הוגנת, שסילמן נקלעה לתוכה. הסיטואציה בה, לפי הפרסומים, גבר נוכח בפגישות שבהן דנים בעתידה המקצועי של אשתו, פגישות שהוא יזם והוביל, מתאימה למדינות ולתרבויות שבהן אישה היא רכוש, לא ישות אוטונומית. כמה מצער היה לראות את עידית סילמן נשטפת אל זרם הנשים המדוכאות, הנאלמות. הנעלמות.

האפשרות שהיה זה בצלאל סמוטריץ' שניסח את מכתב העריקה שלה, כאילו הייתה איזו בובה על חוט או אנלפבתית שלא מסוגלת לכתוב מכתב כזה בעצמה, הוא כמו אגרוף בבטן. סילמן הפכה לכלי בידיו של סמוטריץ', שמוביל לאחרונה בהצלחה קמפיין חכם, ערמומי, לא בוחל בשום דבר ומוצלח מאוד מול ראש הממשלה בנט. קמפיין שמטרתו להפוך את סמוטריץ' למנהיג החדש של הימין הקשה.

בצלאל סמוטריץ' (צילום: AP)
קמפיין חכם וערמומי נגד רה"מ בנט, יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' | צילום: AP

רחמיי נכמרו עליה, על עידית סילמן, שמכוכבת פוליטית עולה, נשאבה אל תהומות האזורים החשוכים והאפלים של מלחמות בין גברים. מאישה אסרטיבית הפכה סילמן בין לילה לקורבן. זה קצת הזכיר לי את איילת שקד, אז, ב"ימין החדש", כשלכאורה קיבלה את המושכות להוביל את המפלגה אבל מהר מאוד מצאה את עצמה מנוהלת בידי נפתלי בנט וכמה רבנים.

גברים חוזרים לנהל את ההצגה

מה קורה להן, לנשים הללו, שמגיעות לפסגה, מקבלות את הזדמנות חייהן להשפיע, להשמיע, לנהל, להביע את עצמן ופשוט לפרוח במלוא תפארתן. ואז, ברגע אחד של חולשה, נמשכות חזרה המקום הקטן והכנוע אל מול גברים שמנהלים את ההצגה?

בישראל לפחות 50 אחוזים מהאוכלוסייה הן נשים, אבל במוקדי הכוח וההשפעה הרוב הוא מובהק גברי. למה? כי גברים לרוב ממנים גברים לתפקידי מפתח, ואת המעגל הזה קשה מאוד לשבור. מתוך התפקידים הבכירים בשירות הציבורי, רק כ-10 אחוזים מהם מאוישים בידי נשים. בפאנלים רציניים בטלוויזיה כמעט תמיד יש רוב גברי מובהק. הבניית המציאות ולפיה לנשים אין מקום של השפעה אמיתית בשיח הציבורי היא חזקה ונוכחת. מאוד קשה לשנות אותה.

לכן, סיפור העריקה של סילמן הוא טרגי ובעל השלכות רחבות. התרחשויות מן הסוג הזה מעוררות שיח שעושה נזק אדיר למלחמה של מחצית מן האוכלוסייה לקבל את ההכרה והמקום שמגיע לנו, הנשים. איך זה נראה ומה זה משדר, שאישה שהצטיירה חזקה ומשמעותית כל כך בעולם הפוליטי, התגלתה כסטריאוטיפ הכי שחוק של אישה בכלל, ואישה דתייה בפרט - החוליה החלשה מול הגבר החזק שלה?

בנט ועידית סילמן (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
הנרטיב שניסה בנט למכור מקטין את סילמן, ארכיון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הנרטיב שמהדהד ראש הממשלה בנט, ולפיו סילמן אישה חלשה ומסכנה שנשברה תחת הלחץ העצום שהופעל עליה ועל ילדיה, גם הוא נרטיב שובינסטי ומעורר קבס, שמשרת רק אותו בכך שהוא מסיר ממנו אחריות למחדל העריקה שלה. הרי מדובר בגיבוב של שטויות. בנט הצטרף לשמוליק סילמן ולסמוטריץ', ועשה גם הוא סיבוב על גבה של עידית. יותר הגיוני שסילמן לא נשברה בגלל הלחץ שהופעל עליה מצד הביביסטים שמחוץ לבית, אלא בגלל הלחץ מצד הביביסט שישן איתה במיטה.

המניפולציות הבוטות שהופעלו עליה הן נלוזות, ללא ספק. אבל יותר מעציבה היא העובדה שעידית סילמן, שהיה לה הכול, נפלה לבורות שיצרה לעצמה ונתנה לזה לקרות.

>>> שיר שגיא שימשה כיועצת תקשורת של נבחרי ציבור, בהם נפתלי בנט וגלעד ארדן. מומחית להסברה ועיצוב מסרים ציבוריים. בעלת תואר שני בתקשורת פוליטית וחוקרת יישוב סכסוכים בינ"ל באוניברסיטת בר-אילן