תת-אלוף רפי פרץ כלל לא תכנן להתמנות לתפקיד שאותו הוא ממלא היום - הרב הראשי לצה"ל. "המלצתי על אחרים - טובים ממני", הוא העיד בחיוך - וסיכם: "בסוף קיבלתי את דין התנועה. כשאמרו לי שמניפים לי את הדגל - אמרתי שאני בא. המטרה העיקרית שלי היא להיות הרב של כולם - וזה אומר: לחרדים, לדתיים, לחילוניים, לשמאלנים ולימנים".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

פרץ הוא רבצ"ר שונה מאשר קודמיו: הוא נע בתוך סבך הדילמות שבין דת ומדינה, דת ושירות צבאי, חוק טל וסוגיית השוויון בנטל. "אני חושב שבהחלט יש לנו אחריות לחנך לנשיאה המשותפת", הוא הסביר. "אחד המסרים הגדולים ביותר שלי בצבא הוא רעיון ההליכה המשותפת. אני רואה את מה שהולך בצבא. גם הרמטכ"ל אמר שצריך ללכת באחווה, ברעות ובנועם".

גיוס החרדים מהווה כיום אחת הסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הציבורי. אחרי שתוקפו של חוק טל פקע וכשבדרג המדיני ממשיכים להתמהמה בנקיטת צעד שייקבע את המדיניות החדשה בנושא, קורא פרץ לנהוג בסובלנות כלפי בני המגזר: "אנחנו צריכים סבלנות ואמון. להסביר. אני בטוח שיחברו לשורות שלנו עוד ועוד. אין לי ספק בזה".

"אין מצב שלא תהיה אישה בכל הבסיס"

לפני שנכנס אל המשרה הבכירה ביותר ברבנות הצבאית, שימש פרץ - במשך כ-30 שנים - טייס בטייסת המסוקים. ב-17 מתוכן הוא היה חובש הכיפה היחיד, ובימים הסוערים של יישום תכנית ההתנתקות ופינוי גוש קטיף הוא בלט בקול המתון והפייסני שהשמיע לתלמידיו בישיבת עצמונה.  

היום, בצה"ל שבו הוא משרת, מתרבות תופעות הדרת הנשים ביחידות המאופיינות בריבוי חיילים חובשי כיפות - ופעמים רבות גוברת תחושה של העצמת הכפייה הדתית בהן. כרב הצבאי הראשי הוא דחה את הטענה שתפקידו כולל, בין היתר, ניסיון לקרב את החיילים לדת. "בשום פנים ואופן לא", הוא קבע נחרצות. "אני חושב שעם בלי שורשים הוא תלוש. אני לא מחפש שום כיפה על הראש. כשאני רואה קסדה על הראש של לוחם - מבחינתי, זה הכל".

אבל למרות הכל, אורח חייו בא לידי ביטוי גם מול המצלמות - בין היתר, כשסירב ללחוץ את ידה של לוחמת. "אין הדרת נשים בצה"ל", הוא קבע. "במשחק המילים, יש כמעט האדרה של הנשים. ההלכה אומרת שאסור לגבר להיות לבד עם אישה - והוא לא יהיה. אם הוא דתי, הוא יגיד את זה למפקד - ואף אחד לא יחייב אותו להיות. אלה הפקודות. ברור שבגלל זה לא יהיה מצב שבו לא תהיה אישה בכל הבסיס".