תגובות (59 תגובות ב-53 דיונים)
3. אפשר לשמור על הפחד
בתור רוכב, אני יכול להעיד שניתן לשמור על הפחד, אבל זה פחד מסוג אחר שכמו שתיאר עמית דרור - הפחד שאחרי "כמעט תאונה".
זוהי יותר מודעות, שאתה עושה משהו מסוכן, וזה לא משנה אם אתה רוכב שעות בשבתות בשביל הפאן, או יותא ל 5 דקות של סידורים על ה 50 סמ"ק.
זה לדעת, פשוט לדעת, שכל רגע אתה נמצא בסכנה.
ומנסיון אישי אני יכול להוסיף, שנהיגה מתקדמת היא אמנם מבורכת, אבל שליטה באופנוע שלך זה רק חצי ממה שצריך כדי לצאת חי מכל רכיבה. החצי שני הוא לדעת כל רגע נתון מה קורה מסביבך, הרכב שאתה עומד לעקוף, אל תעקוף מיד, תוודא שהוא יודע שאתה עוקף, חפש את המבט שלו במראה השמאלית שלו. חפשו את הסימנים הקטנים שיכולים להעיד האם נהג הרכב שם לב לכביש.
רכיבה מתקדמת לא מלמדת לזהות מצבים מרחוק.
צריך לדעת לצפות מה הולך להתרחש, או לפחות לקחת בחשבון מה יכול להתרחש, רכיבה זה תכנון מתמיד, חישובים אינסופיים של - אם עכשיו יקרה X אני אצטרך לעשות Y.
לרכוב ולדעת בידיוק מה אתה הולך לעשות בכל שניה בכל מצב נתון, מונעת את הכניסה ללחץ כאשר משהו קורה באמת, מורידה את אלמנט ההפתעה, ומשאירה אותך בחיים עוד יום שאתה יכול לנצל לרכיבה רק בסביל הפאן.
25/12/10 | 04:39
2. זה הזמן ללכת לדבר עם משפחות שכולות וללכת לבית לוינשטיין
ולהבין שאי אפשר להמשיך לנהוג בכלי הזה... חבל על כל מכרייך, משפחתך.
24/12/10 | 23:43
זה הזמן שיתחילו ללמד מחדש נהיגה לכולרות שעל הכביש!
ואני לא מדבר רק על מכוניות.
25/12/10 | 14:31
אני יודע שגם אני אמות. כן ברצינות
אני לא יודע אם זה יקרה מחר או בגיל 90. במה אני שונה מנהג המאזדה ליסינג מצד ימין לי? שאני מודע!
עוד לא קם הרוכב/ נהג/ אדם שיודע שהוא לא ימות.
ואם אתה חושב שאתה תהיה זה שתשאר אחרון - אשרייך
25/12/10 | 15:09
לא, אי אפשר להמשיך להלחם על החיים שלנו כל פעם שאנחנו עולים לכביש
25/12/10 | 16:45
1. אני מקנא בך יאיר
אני מקנא בך יאיר. איך לעזאזל אתה מצליח לשמור על הפחד הזה? הפחד שחייב שכל רוכב אופנוע להחזיק בלב ובראש אם הוא רוצה לעמוד בפיתוי.
בתור אחד שרכב על אופנועים כבדים יותר וכבדים פחות עד שנולדו לו ילדים, אני מכיר היטב את הצורך הבלתי נשלט להתקדם בנתיב התנועה לא משנה מה. לעקוף מימין? ברור. קצת שוליים? חפיף. מד מהירות? הצחקתני.
שיקום רוכב האופנוע שיכול להצהיר בפה מלא שהוא לא עושה שטויות על הכביש. בינינו, אם יש רוכב כזה, הרי שהוא היוצא מהכלל שמעיד על הכלל.
עשיתי תאונות עם האופנוע ויותר מזה עשיתי 'כמעט תאונות'. מכיר את זה? הלב נופל לתחתונים והאדרנלין קופץ לשמיים. שבוע אח"כ אתה נוסע כמו קשיש שוודי. אבל אחרי שבוע ויום אתה שוכח והפחד נעלם. ובלי הפחד, עושים שטויות בלחץ. אני מקנא בך, איך אתה שומר על הפחד במודעות?
ברור שנהגי המכוניות לא הרבה יותר טובים, אבל הם לא על אופנוע וזאת עובדה. אנחנו ישראלים. עצבניים, חצופים ומניאקים על הכביש בין אם על דו-גלגלי ובין אם על ארבע-גלגלי. למרות שמכרתי את האופנוע כשהגיעו הקטנים לעולם, אני עדיין מת על אופנועים ולפעמים לוקח סיבוב מחבר.
אבל האוטו יותר בטוח, וגם פחות מדגדג לי באצבעות לעשות שטויות. בשביל הילדים.
מסקנה? אין. כל אחד יבחר מה נכון לו ברמת הסיכון. אבל מי שבוחר בד-גלגלי בארצנו, ממליץ לו שיעלה מפחד על הכביש או שיוותר על ילדים. לא עשינו אותם בשביל שיבקרו את אבא העציץ בבית לוינשטיין.
24/12/10 | 19:19
מסכימה אבל גם חולקת קצת..
אני חד הורית שרוכבת על אופנוע כבר שנתיים. וכן אני מאלו שנוהגים מאחורי מכונית לא מזגזגת וכן מצפצפים לי הרבה ומקללים למה הוצאת רשיון ואת נוסעת מאחורי אוטו סעי לשוליים. ואני בשלי מי שלא נאה לו שיעקוף אותי.
מודה תאונה אחת הייתה לי החלקתי על שמן וחודש ימים לא עליתי על הקטנוע מהפחד.אבל לצערי לא יכולתי להחזיק גם רכב וגם קטנוע ובחרתי בקטנוע כי בסופו של דבר אני מגיע בזמן לעבודה ולא צריכה לחפש חניות.
וכן כל אחד יעשה כטוב על ליבו.
ובבקשה שכולם יהיו קצת יותר רגועים על הכביש
25/12/10 | 13:39
צודק!!אבל הבעיה הגדולה זה לא האופנועים הגדולים -זה
האופנועים הקטנים בתוך הערים
רוב התאונות וההרוגים זה מווספות
בתוך הערים-בעיקר באזור המרכז-בדוק!
יש לחוקק חוק כמו בארצות הברית
שם אסור לאופנוע להשתחל בין שתי מכוניות
העונשים על כך הם מאוד כבדים-לא רק שלילה
אם זה היה מונהג בארץ
זה היה מוריד דרסטית את כמות תאונות האופנועים וחוסך הרבה חיי אדם!!!!
25/12/10 | 17:14
דיי נו . . .
26/12/10 | 06:24