בפעם הראשונה שמלבישת הבתים, מירב פרלמן, נכנסה לדירה של בני זוג בגני תקווה, לפני למעלה משנה, היא מהר מאוד הבחינה שמרוץ החיים, העבודה במשרות מחייבות ומרובות שעות וגידול שלושה ילדים - שתי בנות (11 ו-14) ובן (6) - הותירו לבעלי הבית מעט זמן ומקום לעיצוב, לפחות לא כזה שמעבר לפרקטיקה. אין ספק שנחוצה פה יד מכוונת, היא חשבה. ושיפוץ. וצבע. הרבה צבע.
המשפחה עברה לגור בדירה בבניין חדש לפני 12 שנים ומאז למעשה לא שינתה דבר בעיצוב או בחללי הדירה. זו דירת חמישה חדרים בשכונת סביון החדשה בגני תקווה, 145 מ"ר, בבניין בן 12 קומות המשקיף על הנוף הירוק ורחב הידיים של שדות כפר מעש. תקציב השדרוג: 100 אלף שקלים.
עוד באתר לעיצוב בית:
אזכורים מארץ המוצא
בשיחה הראשונה הביעו בני הזוג, האם (42) עובדת במגזר הפיננסי כמנתחת מערכות והאב (46) עוסק בתחום מערכות מידע, את רצונם לעיצוב והום סטיילינג של החללים הציבוריים בבית: המבואה, הסלון, פינת האוכל ופינת העבודה הנושקת לסלון. היה צורך לצבוע את החללים הציבוריים מחדש, לבחור גופי תאורה מתאימים ולרכוש רהיטים ואביזרי דקורציה. הם ביקשו אווירה נעימה, רגועה, ביתית, משהו על זמני שמאחד ישן וחדש, משהו מכאן אבל גם לא בדיוק מכאן, שירמז על מוצאה האירופי של משפחתה של בעלת הבית, שמגיעה מפינלנד, והגשמת חלום ישן-חדש על ספה סגולה. באותו רגע החל להירקם הרעיון העיצובי לבית המשפחה, והחל מסע בדרך להגשמת חלום שהוא בית. הפתיחות של בני המשפחה לקבל את השינוי הפך את כל התהליך לדו שיח מפרה לשני הצדדים שלווה בשמחת יצירה גדולה.
"תהליך העבודה עם בני המשפחה היה של הקשבה מלאה לצרכים שלהם", מספרת פרלמן, "היה לי חשוב להעביר את הסיפור שלהם דרך הלבשת הבית ולכוון אותם למקומות הנכונים בבחירות מדויקות. הסגנון והעיצוב היו חייבים להתאים לסיפור ולאורח חייהם ולשקף את מי שהם. בכל פרויקט אני מחפשת נקודת עגינה להתחלת העיצוב. זה מתחיל בפריט דקורטיבי בעל ערך סנטימנטלי שקיים כבר בבית, או בתמונה מסוימת, במקרה הזה, צילום כפר דייגים הולנדי. אם זה שם, כנראה יש סיפור מאחוריו. הנטייה כמעצבים היא לעשות הכל מחדש, אבל אני מנסה לזכור תמיד שמאחורי כל פריט שקיים בבית יש סיפור, וצריך לתת לו מקום וביטוי גם בתכנון החדש של עיצוב הבית".
אורות שמוסיפים טקסטורה
הול הכניסה לבית כלל נישה מאוד לא מנוצלת ודי מבולגנת, שבה הונחו התיקים והמעילים בערימה אקראית. הנישה נצבעה מחדש בגוון אפרפר בהיר, כולל קיר הקונסולה הפונה לסלון, כדי להדגיש אותה. כדי לשחרר את תחושת הבלגן, בחרתי במדף לבן כפרי מעץ עם מתלים למעילים ומתחתיו נתלה פלקט עץ בגוון תכלכל. גוף תאורה וינטג'י מזכוכית שנרכש בשוק הפשפשים (יוסי מנורות קמחי, שוק הפשפשים) נתלה בהול הכניסה. כשמדליקים את גוף התאורה, מרצדים האורות על קירות הכניסה ברכות ומוסיפים טקסטורה ואווירה חמימה.
קונסולה לבנה עם שתי מגירות נרכשה לקיר הפונה לסלון. מראות עגולות בגדלים שונים שנתלו מעליה בקומפוזיציה מתואמת יוצרות תמונה משתנה וחיה של הסלון עצמו ושל הנוף הנשקף מבחוץ ומאפשרות גם משחקים של אור החודר דרך הוויטרינה. להשלמת המראה הכללי נרכשו פרטי דקורציה לקונסולה - שתי עששיות גדולות ולבנות מקשטות אותה, שכן בעלת הבית ציינה שהיא אוהבת להדליק נרות כשהיא מארחת.
אינטימיות נדרשת
הסלון, פינת האוכל וחלק מהמבואה נצבעו מחדש בגוון לבן עם נגיעות רכות של אפור. בחרנו בספת ר' סגולה וארוכה שהתאימה למבנה המוארך של הסלון. בגלל צבעה הדומיננטי, שאר הרהיטים ופריטי הדקורציה בבית היו צריכים להשתלב בגוונים רגועים. שטיח רך תוחם את אזור הסלון, ואליו צוותנו שולחן עץ אלון מוארך וכורסה בודדת בגון יוטה, עם מושב גב קפיטונז' בסגנון אירופי מעודן. תמונת כפר הדייגים ההולנדי שצילם אביה של בעלת הבית, הצלם דניאל פורטנוי, שהתנוססה בפינת האוכל, הועברה למראשות הספה ונתנה נקודת צבע נוספת לסלון. וילון שקוף למחצה מאפשר את האינטימיות הנדרשת בלי לחסום את האור החודר דרך הוויטרינה ואת נוף השדות הנשקף. ואל תשכחו לחפש בבוידעם אוצרות ישנים. אחד הפריטים היפים בסלון הוא מכונת כתיבה ישנה של המשפחה שנמצאה שם, אחרי שהמעצבת שלחה את בעלת הבית לחטט בו.
בעלת הבית אוהבת מאוד לארח ולכן חיפשנו שולחן אוכל רחב מידות שיכול להכפיל את מידותיו ולאפשר מספר מקומות רב, וכך היה. הכיסאות רופדו בבד דמוי עור בצבע לבן, שמאפשר ניקוי קל וזריז במיוחד כשיש ילדים. שני כיסאות רופדו בבד אחר עם טקסטורה של אותיות, כדי להוסיף עניין לפינת האוכל. גוף התאורה בפינת האוכל גם וינטג'. פסי הסגול והחום הבהיר שעל גוף התאורה משתלבים עם צבע הספה והעץ שנבחר לסלון ולפינת האוכל, והבחירה בגוף תאורה וינטג'י משווה מראה חם נעים יותר לפינה.
פינת העבודה של בני הזוג נושקת לסלון, ונמצאת בנישה שקועה מעט בכניסה למסדרון החדרים. כדי להדגיש את הפינה נבחר טפט עם דוגמת רטרו בולטת בגוונים אפורים. שולחן העץ הלבן שהיה נשאר, והתווסף לו כיסא לבן מודרני ומנורת שולחן מוכספת בסגנון רטרו, להשלמת המראה הנקי של הפינה.
לשנות רהיט ללהיט
כאן הסתיים פרק א' של המסע. לאחר כשנה פנו בני הבית למעצבת כדי שתחזור לטפל בארבעת חדרי השינה. "שלב הפרויקט השני, של עיצוב חדרי השינה, היה שלב מהיר וקל יותר, מאחר שבני המשפחה כבר היו מודעים לדרך עבודתי והרגשתי שהם סומכים עלי באופן מוחלט והולכים אחרי בכל הבחירות", אומרת מירב.
הבקשה היתה לדבוק בסגנון הקיים ולתת מגע אירופי לחדר השינה של ההורים. צימר פרטי באמצע הדירה. בחדר השינה של ההורים עמדו מיטה זוגית, שתי שידות לילה, מראת גוף ושידה גדולה. כולן בצבע שחור ונגה כהה. החדר נצבע בגוון בהיר, הריהוט נשלח לסטודיו בבושקה לצביעה מחדש, ובכך נחסכה עלות של רכישת חדר שינה. טפט כחול פרחוני הודבק בקיר גב המיטה, בשידות הלילה שויפו המגירות במטרה לחשוף את צבע העץ המקורי, כך שנוצר שילוב מעניין של צבע עץ עם הגוון הכללי של ריהוט חדר השינה. "חשוב להסתכל על הקיים", מסבירה פרלמן, "לעתים רהיט מסוים בשינוי צבע יכול להיות להיט. כמו שעשינו בחדר השינה הזוגי. מעבר לחיסכון הכספי, כשבוחרים בצביעה מחדש של רהיט, הדבר מבטיח שהרהיט שתקבלו חזרה הוא באמת ייחודי לטעמכם, ולא עוד אחד שנרכש בחנות". כריות הנוי במיטה הזוגית הוסיפו טקסטורות גרפיות המזכירות קיפול אורגמי וגם את עולם הצמחייה.
בעל הבית ביקש פינה משלו לקריאה, והמענה היה כורסה קטנה בצבע תכלת עם מנורת קריאה, שעליה כרית נוי בדוגמת איילים עם אמרה צהובה ("חמוטלת מוצרי נייר ועיצוב טקסטיל"), ושטיח בהיר עם נגיעות כסופות. את מראה הצימר הפינלנדי השלימו וילונות רומיים בהירים ואהיל צדף לבן. כדי לתת נקודת אור לחדר נצבע מחדש מתלה הבגדים המתקלף בצבע צהוב וחי.
כל ילד והבחירות העיצוביות שלו
מכאן נפנתה מירב לחדרי הילדים. לחדרה של בת ה-11 היה מראה ילדותי בגוונים של לבן-שמנת וורוד שכבר לא נשאו חן בעיניה. היא ביקשה מראה בוגר יותר וחדר בגוונים של כחול תכלכל. ואכן קיר אחד בחדרה נצבע בגוון זה. במרכז החדר, במיקום מאוד לא נוח שחסם את האוויר והזרימה, עמד ארון גבוה. החלפנו אותו בארון בעל שתי דלתות הזזה בגוון ובטקסטורה של בד יוטה, שהוצמד לקיר ממול המיטה. וילון פרחוני כחול וירוק נתלה על החלון הגדול. כריות הנוי נרכשו מחנות בדי הריפוד דומיין שבדרום תל אביב. ארגזי המיטה הוורודים נצבעו בצבע כחול ג'ינס וידיות העץ הכבדות הוחלפו בידיות פליז בסגנון רטרו. גם יחידת המדפים הלבנה נצבעה בגוון ירקרק בסטודיו בבושקה, שם נרכשו גם שולחן הכתיבה ומסגרת תמונה ישנה – שניהם נצבעו אפור – שהפכה למתלה לתכשיטים. הכיסא (דומיין) רופד בגוני הטקסטיל. להשלמת מראה החדר נרכש גוף תאורה מעודן בדוגמת רקמת קרושה בצבע לבן.
בת ה-14 ביקשה חדר סגול, רומנטי, עם נגיעות קלות בסגנון שאבי שיק. גם פה ניתן המראה המתבקש על ידי שילובי הטקסטיל של הווילון הרומי, כריות הנוי, השטיח, בד הריפוד של הכיסא וכורסת ההסבה הסגולה הקטנה שנרכשה. שולחן העבודה הישן נשלח לצביעה מחדש, שויף בצדדים בעדינות וידיות העץ הכבדות הוחלפו בידיות פליז בסגנון רטרו. תריס עץ ישן נצבע בגוון סגלגל והוא משמש במה לתצוגת המדליות המרשימה של המתעמלת האלופה הקטנה. החדר נצבע בגוון בהיר כשאר החדרים, למעט קיר דומיננטי לצד המיטה שנצבע בגוון יוטה. נבחרה מראת גוף העומדת על רגל שהיא גם ארון אחסון נפתח לכל התכשיטים. גוף התאורה משלים את המראה הרך והרומנטי.
חדרו של צעיר בני הבית היה מאתגר מבחינת צורתו - מחומש שאינו שווה צלעות. החדר נצבע בגוון בהיר כדי לטשטש את צורת הקירות, ונצבעו שני פסים לרוחב הקירות הימניים בגוונים כחול וחום יוטה. הפסים שעל הווילון שנבחר, לעומת זאת, הם דווקא לאורך (ועוד טיפ מהמעצבת: אל תפחדו מצירופים של טקסטורות, לא תמיד וילון לחדר חייב להיות לבן או בהיר. וילון יכול לשמש גם כסוג של תמונה לחדר). עוד הגיעו - כיסוי מיטה וכריות נוי. "בעיצוב בית, ובעיצוב חדרי שינה בפרט, בייחוד כשמדובר במגבלות גודל של חדרים, המלך הוא הטקסטיל", אומרת מירב, "שילובי טקסטיל מאותה משפחת צבעים ובשינויי טקסטורות בווילון ובכריות הנוי, בכיסוי המיטה או בריפוד מחדש של כיסא, יכולים לתת את הטון המתבקש לחדר".
עיצוב, הלבשת הבית והום סטיילינג: מירב פרלמן - הום סטיילינג