אנחנו רוצים שהילדים שלנו ידעו שחלק מקשר זוגי בוגר כולל בתוכו מיניות

מאז שעלה הפרק הראשון של "מבחן ההורים הגדול", ניגשו אלינו אנשים שהיו מופתעים, נרגשים או מזועזעים מהשיתוף שלנו על כך שאנחנו מדברים עם הילדים בפתיחות על מיניות. ההחלטה שלנו לדבר עם הילדים על מיניות הגיעה אחרי מחשבה ולמידה ארוכה. אז חשבנו להסביר קצת מדוע חשוב לדבר עם הילדים על מיניות.

שיח זה לא רק שיחה. זה גם המעטפת, גם השאלות, זה גם איזה מידע זמין לנו, גם מה נאמר וגם מה לא נאמר, וזה גם - איך ניגשים לשיחה ואפילו איך מגיבים. כיום יש נגישות מהירה ומרובה להרבה מאוד תוכן. ובין היתר לתוכן שקשור במיניות. אגב, לא צריך ללכת רחוק לפורנוגרפיה - מספיק פרסומות לראות רמזים למיניות ומין. 

היום יש נגישות להמון המון המון - מידע, דימויים, סרטים, הכל. בלחיצת כפתור עולמות נחשפים. לצד היתרון של שפע טכנולוגי שמגיעות עם נגישות מידע, קיימות גם סכנות של דימויים וחשיפה לתכנים שהיינו מעדיפים לחסוך מילדינו. ופורנוגרפיה היא אחת מהן. 

 כמה דברים שחשוב להבין על פורנוגרפיה - 

1. גיל החשיפה הממוצע בישראל לפורנוגרפיה הוא גיל 8 (כן, זה מזעזע), אבל האמת היא שהילדים שלנו (וגם אנחנו) גדלים במרחב פורנוגרפי מגיל הרבה יותר צעיר דרך דימויים, פרסומות, וכדומה וזה בעצם מייצר מרחב פורנוגרפי שמעצב ומשפיע על התפיסות שלנו אודות מין ומיניות.  
2. חשיפה לפורנוגרפיה לא רק משפיעה על איך אנחנו מבינים ותופסים מיניות, היא גם משפיעה על מה מעורר אותנו, והיא גם מבנה לנו תפיסות לגבי איך סקס נראה ונשמע. ומעבר לזה, היא משפיעה לנו על המוח - מוצפות מדימויים וגירויים מוביל לזה שאנחנו כל פעם צריכים לגירוי יותר גדול על מנת להגיע לסיפוק. 
3. המרחב הפורנוגרפי לא רק משפיע על איך סקס נראה, נחווה, ונשמע הוא גם מייצר תמונה שלא בהכרח מחוברת למציאות - לא מבחינת עונג, קצב, תקשורת פיזית או גוף. הגוף שמוצג בפורנו לרוב רחוק מאיך שהגוף הטבעי נראה. ואז נוצר פער בין איך שהילדים שלנו חווים את גופם לבין התמונה או ציפיה שיש להם בראש.   

אז, למה חשוב לדבר עם הילדים שלנו על מין ומיניות?

לפתח חוסן מבושה/ להסיר מבוכה - חובת ההוכחה היא עלינו לייצר מרחב וסביבה בה הילדים שלנו יכולים לגשת עם כל שאלה. אחרת, הם יפנו לחברים שלהם, לגוגל, או לפורנו ואז לא תהיה לנו שליטה על מה הם יגלו או ילמדו שם. בכל גיל אפשר לנהל שיחה על מיניות וגוף מותאמת גיל אבל חובת השיחה היא עלינו. אם אנחנו לא נסיר את הבושה מהנושא, הם לא יגשו. הסיכוי שילדינו ירגיש בנוח ליזום שיח על מיניות הוא נמוך, במיוחד כשהם חשים שיש לנו מבוכה מהנושא. חשוב להבין: לא לדבר על נושא מסויים - זאת אמירה גם היא.  

1. למדל זוגיות בריאה - אנחנו רוצים שהילדים שלנו ידעו שחלק מקשר זוגי בוגר כולל בתוכו מיניות. וזה נפלא ומענג. אנחנו ייצורים מיניים, ולא רק לצורך רבייה. חשוב לנו לתת לילדינו תמונת חיים שלמה ועגולה. ועונג זה מרכיב חיוני בחיים מלאים ומאושרים. 
2. לנרמל ולהרחיב מה זה מיניות - אנחנו שוכחים שמין מהווה תקשורת בלתי מילולית. בקשר זוגי, מרכיב המאהבים הוא חשוב ומה שמבדיל את הקשר הזוגי מקשרים אחרים. המרכיב המיני מאפשר רובד תקשורתי, סקרנות והיכרות אינטימי בין בני זוג. הנכחת השיח בבית מאפשרת לילדים שלנו להבין שלמיניות צורות רבות והדבר נעשה בהסכמה בין בני זוג קרובים שמתקשרים את קירבתם אחד לשניה. זו ההזדמנות שלנו למדל מיניות בריאה, מוסכמת, ומכבדת - שתהווה עוגן לעומת הייצוגים שהם ייחשפו אליהם בתקשורת.
3. דימוי גוף - מין ומיניות אינה שמורה רק למי שנראה בצורה מסויימת ואין קריטריונים או סטנדרטים שמכתיבים מי ראוי ליחסי מין חיוביים. שיח פתוח וחיובי על מין ומיניות מאפשר אהבת גוף כנה ואותנטית שמתחילה קודם כל מאהבה עצמית. 

בסופו של דבר, אנחנו רוצים להרחיב את השיח אודות מין ומיניות מעבר לשיח של מוגנות ולתת תמונה רחבה, שלמה, בריאה וחיובית. 

אז איך משחקיות קשורה לכל הדבר הזה?

משחקיות היא תפיסה רכה של המציאות. זוהי גמישות מחשבתית לא לקחת את עצמנו או החיים ברצינות מדי. היא עוזרת לנו לנוע ולדבר בחופשיות במערכות היחסים שלנו. כתבנו על משחקיות בהרחבה במאמר הזה.

1. משחקיות מאפשרת לגשת לנושאים מביכים ומורכבים - היא נותנת שם ומקום למבוכה ואפילו נעזרת בה ונשענת לתוכה, מבלי לעצור אותנו או להפוך את השיחה לנוקשה ולא נעימה. 
2. משחקיות מנכיחה את האנושיות שלנו וזה לב הסיפור - החוויה האנושית מגושמת וממש לא סטרילית. נרמול זה מצייד את ילדינו עם התחושה שסקס הוא נורמלי וטבעי שזה מבלבל ולפעמים מוזר אבל גם מסקרן ונעים…
3. משחקיות מאפשרת לנו לגשת ברוך וסקרנות - במקום להסתגר, להתכווץ או אפילו לכעוס, משחקיות מאפשרת לנו לענות בצורה רכה וסבלנית. משחקיות משדרת שטוב ששאלו וגם אם זה קצת מביך, נוכל לשהות במבוכה על מנת לתת להם תשובות. 
4. עם משחקיות: אין טעויות, רק למידה - גם אם היתה לי תגובה לא מותאמת, הופתעתי משאלה, או הובכתי ולא ידעתי איך להגיב או להתייחס - זה בסדר - אפשר לנסות שוב. משחקיות מאפשרת לנו לקחת בעלות על הטעויות שלנו ולראות בהם כקרקע פוריה ללמידה, תיקון וניסיון חוזר. אז אם לא אהבתי איך שהגבתי לילד/ה שלי בשיחה שהיא מחוץ לאזור הנוחות שלי, אני יכולה לחשוב על זה בשנית ולגשת מחדש. 
5. אין סודות או נושאים שהם טאבו - בגלל שאנחנו מחבקים את החוויה האנושית ומנרמלים שיחות מכל סוג, אנחנו מפתחים חוסן מבושה ומייצרים קירבה ופתיחות. הילדים לומדים לסמוך עלינו שאנחנו מסוגלים לשמוע הכל ולעזור להם לתווך סיטואציות ש"גדולות" עליהן. גם אם אין לנו תשובה להכל, הם יודעים שאנחנו פתוחים לשמוע ויחד נוכל להגיע לפתרון. הרבה מאוד פגיעות מנצלות את כוח הסוד לשמור על שתיקה. חשוב לזכור שחלק מהטרואמה סביב פגיעות מיניות היא שמירת הסוד, תחושת בושה והבדידות של הנפגע/ת.
6. משחקיות מחזירה את העונג לשיח - חשוב לזכור שאנחנו רוצים לייצר מיסגור חיובי סביב מיניות ולא לראות מיניות רק בהקשר של פגיעה, תקיפה או מסוכנות (כפי שמצטייר בשיח הציבורי לא מעט). העולם המיני הוא רחב ומהווה חלק חיוני מהיכולת שלנו לפתח קשר אינטימי ואוהב. משחקיות עוזרת לנו לשמר שיח שלם.
7.  מאוד חשוב שנוכל לדבר עם הילדים שלנו על מין ומיניות בריאה וחיובית, בין אם בצורה משחקית או לא.