ישנם גורמים שונים למצבי חרדה וסטרס, חלקם יכולים להתקשר עם מצב בריאותי ירוד כגון מחלת הסרטן. אך האמת היא שאיננו יודעים בדיוק כיצד חשיפה ממושכת לדחק וחרדה משפיעה על הגוף ועל בריאותו. עם זאת, תקופה ממושכת של לחצים בלתי פוסקים, בייחוד בימי מלחמה, עלולה לגרום למצבים בריאותיים קשים, ואולי אפילו לזרז מחלות כגון סרטן.
הופעת מחלה קשה עלולה להיות אירוע טראומתי. התגובה האישית, הפחדים המתלווים לתהליך בריאותי מורכב, מחשבות אובדניות, התמודדות יומיומית – כל אלה יכולים להצטבר ולהפעיל מעמסה נפשית כבדה על הגוף והנפש. תחושות אלה עשויות להיות נורמליות כשהן מופיעות מדי פעם במהלך החיים, אך אלה החווים סטרס גבוה לזמן ממושך כחלק משגרת חייהם עשויים לחוות השלכות בריאותיות כתוצאה מכך.
סטרס נפשי הוא בעיה נפוצה באורח החיים המערבי, ובעשור האחרון הולכת וגוברת המודעות להשלכותיו הבריאותיות. הספרות הרפואית בנושא גדלה מאוד בשנים האחרונות, ויותר מחקרים מזהים סטרס נפשי כגורם סיכון להופעת מחלות נפוצות ולהחמרתן, בהן סוכרת, סרטן ומחלות כלי דם ולב.
גוף האדם מגיב ללחץ נפשי מנטלי או פיזי בשחרור של הורמוני סטרס (אדרנלין ונוראדרנלין). ההורמונים מעלים את לחץ הדם, מאיצים את קצב הלב ומגבירים את רמות הסוכר בדם - תגובה שנועדה במקור לסייע לנו להתמודד עם איום מיידי באמצעות הפעלת כוח פיזי כדי להתגונן, אך אנשים החווים סטרס לטווח ארוך מתמודדים עם בעיות לב וכלי דם, התפתחות סכרת, סרטן ומערכת חיסונית חלשה יותר.
>> 5 דרכים יעילות להתמודד עם לחץ וחרדה
ישנה חשיבות רבה למודעות לנושא, ובזיהוי המצב מומלץ לפנות לגורמים שונים לשם תמיכה וסיוע נפשי במטרה להתמודד עם הסטרס והגורמים לו בצורה יעילה ומיטבית ובכך להפחית את הסיכונים הנלווים וההשלכות. ישנן דרכים רבות להתמודדות עם סטרס - הנה חמש מהן:
- תרגול פיזי: פעילות גופנית כמו תרגול יוגה, הליכה, שחייה או אימונים ספורטיביים יכולה לעזור להפנים ולהקל מתח גופני ונפשי. יושבנות מובילה לפגיעה בחילוף חומרים, להשמנה, לסוכרת, לכולסטרול וליתר לחץ דם. לפי המלצות משרד הבריאות מומלץ לעסוק בפעילות גופנית במשך 150 דקות מצטברות לפחות בשבוע, ושכל פעילות תימשך לפחות 10 דקות רצופות.
לפחות 150 דקות מצטברות בשבוע | צילום: shutterstock, Nadezda Barkova - שמירה על נפש בריאה: יצירת קשרים, חיי חברה, התנדבות ופעילויות שונות מחזקים את האופטימיות שבנו, ומשמשים מפתח לבריאות אתנה לאורך השנים. הם מעצימים את הגוף והנפש ומעניקים כוחות חשיבה חיובית ומצב רוח חיובי, שהוא גורם חשוב במניעה.
- טיפוח עצמי: מומלץ להקדיש זמן לטיפוח עצמי ולפנות זמן לדברים שאתם אוהבים ומרגישים שמחים איתם. השקעה במראה חיצוני, הגשמת תחביבים אישיים וכל פעילות שמעניקה לכם רוגע ושמחה.
זמן פינוק וטיפוח | צילום: Zoriana Zaitseva, shutterstock - ניהול זמן וארגון: יצירת תוכנית יומית מאורגנת והקפדה על ניהול זמן יכולות לסייע להתמודד עם הסטרס היומיומי. זה יכול לכלול תזמון פעילויות, הקצאת זמן למנוחה ולשינוי סביבה, התמודדות עם משימות באופן מוקדם כדי למנוע תחושת מתח ודחף.
- תמיכה חברתית: חשוב לשתף את הסביבה הקרובה ולבקש תמיכה ממשפחה, חברים או מומחה בשעת הצורך. שיחות עם קרובים שחשים איתם בנוח עשויים להקל את המתח ולהעניק תחושת תמיכה ושיפור במצב הרוח. בכל זאת, אם הסטרס מפריע לתפקוד היומיומי שלכם, מומלץ לפנות למומחה, ישנן דרכים רבות שבהן אפשר לסייע לכם.
ד"ר ולריה סמניסטי היא רופאה אונקולוגית בכירה במכבי שירותי בריאות מחוז צפון ומנהלת מכון אונקולוגי בהלל יפה חדרה ובאסותא חיפה