בימי קורונה האומללים, אחד הדברים הראשונים שהתבקשנו להיות מודעים לגביו ולהישמר מפניו הוא ללא ספק פעולת ההתעטשות. אותו אפצ'י ספונטני שלרוב אין לנו שליטה לגביו, ויעיד זאת כל אדם שניסה לעצור את העיטוש של עצמו. עיטוש הפך להיות כלי הנשק הקטלני ביותר במגיפה בשל האפקט הטיפתי המהיר שנוצר כתוצאה ממנו ומאחיו – השיעול.
בסופו של דבר מדובר ברפלקס שנגרם על ידי חדירת חלקיקים זעירים וזרים לאף, או תוצאה של אלרגיה, שינוי טמפרטורה או זיהום ויראלי. ואם יצא לכם להביט בשמש או באור בהיר ולתפוס עצמכם בשיאה של התעטשות – זה הגיוני למדי שכן גם זה משפיע על הרפלקס.
אבל איך קורה שיוצא לנו להתעטש במהלך השינה? זה כבר סיפור אחר לגמרי. יש לא מעט פעולות שאנחנו עושים במהלך ההירדמות: מנחירות לשחיקת שיניים ועד לדיבור מתוך שינה. אבל מה לגבי תגובות גוף לא רצוניות אחרות? הרי רובנו לא מרגישים דחף לאכול, לשתות או ללכת לשירותים בזמן שינה עמוקה. היכולת שלנו לעכב את האינסטינקים הללו מוכרת, אז מדוע אחת לכמה זמן אנחנו בכל זאת מתעטשים מתוך חלום? ובכן, יש לזה סיבה וגם תזמון מיוחד. רגע לפני שנתעטש, יש להבין את מחזוריות השינה:
שינה היא תהליך מורכב ורב שלבי שבנוי מחמישה שלבים עיקריים: שלב ההירדמות (מעבר מערנות לשינה) שנמשך כ-5 דקות, שלב השינה הקלה (בה הגוף מתנתק מסביבתו אך השינה עדיין קלה) והוא אורך כ-10-25 דקות, שלב 3 ו-4 הם שלבי השינה העמוקה עם גלי מוח איטיים (בשלבים אלו חלה ירידה בלחץ הדם, חום הגוף וקצב הנשימות, השרירים נעשיים רפויים, משתחררים הורמונים שונים והגוף משיב לעצמו אנרגיה). זהו שלב שקשה מאוד להתעורר בו, ולרוב ילדים מרטיבים בזמן זה או הולכים מתוך שינה לצורך העניין. שלב 5 הוא REM (שינה מהירה בתנועת עיניים), שבו מתרחשת החלימה באמצעות פעילות פעילה של גלי המוח, למרות שגופנו נשאר בשינה מלאה. הנשימות מעלות קצב וגלגלי העיניים מתרוצצים במהירות בכיוונים שונים. מצד שני, המוח לא מעביר פקודות לגפיים כך שהשרירים בשלב ה-REM כה נינוחים שיש אף כאלו שחשים סוג של שיתוק – מה שמונע תנועות מסוכנות של הגוף בתגובה לחלומות.
>> החניק עיטוש - ועשה לעצמו חור בגרון
מתי אנחנו מתעטשים ולמה?
שנת REM מעכבת את יכולתנו להתעטש. כאמור, זהו שלב שאנחנו לא רק מאבדים שליטה בשרירים, אלא שגם מעבירים עצביים כגון היסטמין אינם מתפקדים. היסטמין אחראי על ויסות התגובות של מערכת החיסון הנוירולוגית. הוא שמסייע לנו במצבי אלרגיה ותפקידו להרחיב את כלי הדם ולכווץ שרירים.
אי לכך, בשל המקצבים הטבעיים של גופנו המתרחשים במהלך שנת ה-REM, מדענים סבורים כי לא ייתכן שהתעטשות תתרחש בזמן זה של מחזור השינה. עם זאת, בשלבים אחרים, הקודמים לשלב 5, עיטוש יכול להיות אפשרי. "הגוף אמנם נכנס למצב של מנוחה אך עדיין לא שרוי עמוק מספיק בתוך התהליך לכן עיטוש עדיין אפשרי בשלבים אלה מכיוון שהאדם עדיין לא ישן לגמרי".
עוד ב-mako בריאות:
>> חיסון לקורונה: הסיבה שכואב לכם במקום ההזרקה
>> 29 מתים: המדינה שהצליחה להשתלט על הקורונה
>> הוכח: התבלין הזה עוזר לשריפת שומן בגוף
למרות שמחקרים מצביעים על כך שהתעטשות היא פונקציה גופנית שיכולה להתרחש רק במהלך רמות ערות - אם אתם מוצאים את עצמכם מתעטשים באמצע הלילה, הרגלים בריאים לפני השינה כמו קריאה, זמן מסך מופחת או מדיטציה עשויים להיות כמה דרכים לעזור לגרום לישון לילה רגוע יותר. שיקול נוסף להביא את עצמכם לשינה איכותית טמון בכך ששינה כזאת מפחיתה את הסיכון ללקות בזיהומים נגיפיים, מה שעשוי גם להפחית את כמות ההתעטשויות במהלך היום.