אם גם אימא שלכם נהגה להעיף לכם את הידיים מהפה בכל פעם שניסיתם לכסוס ציפורניים, ולגעור בכם ש"זה הרגל דוחה" – אולי עכשיו הגיע רגע הנקמה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת Otago בניו זילנד מצא כי אנשים שכססו ציפורניים בילדות נטו לגדול כמבוגרים שחסינים יותר לאלרגיות מסוימות.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
החוקרים הסתמכו על רעיון שנקרא "היפותזת היגיינה", לפיו ילדים שנחשפים בגיל מוקדם ליותר מיקרואורגניזמים ורכיבים אלרגניים מפתחים מערכת חיסונית מלאה יותר, והגוף שלהם לומד להתגונן בפני התקפות של מיקרובים מזיקים. בלי ההתחשלות הזו, הגוף עלול להגיב בצורה דרסטית מדי לכל התקפה גם אם היא לא בהכרח מזיקה לו (כמו למשל באמצעות חום גבוה, אסטמה או אקזמה), וזו הרי משמעותה של אלרגיה.
לפי התאוריה הזו, ילדים שגדלו בבית מחוטא ומצוחצח מדי עלולים לחטוף התקפי אלרגיה רציניים בתור מבוגרים. מה שאומר שאם ילדים מכניסים ידיים לפה ולועסים את קצות האצבעות שלהם, הם חושפים את עצמם ליותר חיידקים ובונים מערכת חיסונית חזקה יותר.
עוד ב-mako בריאות:
>> מחניק קצת בגרון: 5 סיבות ליובש בפה
>> מוכנים? 10 דקות, 30 יום ובטן שטוחה אחת
>> טעים ובריא: יש עוד 11 סיבות לאהוב שוקולד
אל תאכילו את הילדים באבק
במהלך המחקר נאספו נתונים מיותר מ-1,000 אנשים שנולדו באותו בית חולים ב- Dunedinשבניו זילנד בין השנים 1972 ל-1973, ואז עקבו אחריהם החוקרים במהלך ילדותם. בגילאי 5,7,9 ו-11 שאלו החוקרים את ההורים לגבי הרגלי מציצת האצבע וכסיסת הציפורניים של ילדיהם. כשהם היו בני 13 ו-32 התבצעו בדיקות עור שבדקו איך מגיבים הנבדקים ללפחות חומר אלרגני אחד, כמו למשל שערות של כלב או חתול, עשב ואבק. קריטריונים ששוקללו במחקר: מין, היסטוריה משפחתית של אלרגיות, חיית מחמד, הנקה ועישון של ההורים.
הממצאים – רק 38 אחוזים מהילדים שנהגו למצוץ אצבע או לכסוס ציפורניים בגיל מסוים הגיבו לחומר האלרגני, לעומת 49 אחוזים מהילדים שלא עשו זאת. השיעור אפילו פחת בקרב ילדים שנהגו גם למצוץ אצבע וגם לכסוס ציפורניים – 31 אחוזים בלבד הפגינו תגובה אלרגנית כלשהיא. יחד עם זאת, מדגישים החוקרים, תגובה לחומר אלרגני לא בהכרח אומרת התקף אלרגיה. אנשים שנמצא בבדיקת העור כי הם אלרגיים לשערות של חתול, למשל, לא בהכרח יסבלו מאלרגיה לחתולים.
ובכל הנוגע למציצת אצבע, החוקרים מדגישים כי לפעולה הזו יש יותר חסרונות מיתרונות, כמו למשל פגיעה בשיניים והשפעה שלילית על דפוסי הדיבור. והחוקרים גם לא טוענים שהמשמעות היא שצריך לחשוף ילדים לחיידקים בצורה קבועה כדי לחשל אותם – "אנחנו ממש לא יוצאים ואומרים לאנשים שכדאי להם להאכיל את הילדים באבק", אמר אחד החוקרים, "למרות שאנחנו כן יודעים שקצת חשיפה ללכלוך משפיעה לטובה על המערכת החיסונית". המחקר בסך הכל מצביע על כך שאורח החיים של ילדים משפיע על המערכת החיסונית שלהם בתור מבוגרים, ושחשיפה רנדומלית ללכלוכים במהלך גיל ההתבגרות היא לא בהכרח דבר רע.