יש לנו לא מעט הרגלים מגונים, אבל חלק מההרגלים שלנו עשויים להעיד על בעיה חמורה כמו הפרעה טורדנית כפייתית (OCD): כסיסת ציפורניים, אכילת העור שסביב הציפורן, מריטת שיער, שטיפת ידיים מוגזמת ועוד. לתוך הרשימה הזו נכנסת גם נשיכת הלחי הפנימית, תופעה שכיחה שעשויה להיראות לכם כהרגל בלתי מזיק שנובע ממתח - אך מתברר שההתנהגות הזו מזיקה וחושפת את הנשכנים שבינינו לסיכון מוגבר לפתח בעיות בריאותיות חמורות.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אחת הסיבות לנשיכת הלחי הפנימית היא לעיסה רשלנית, דבר שכולנו נוטים אליו מפעם לפעם. זה קורה למשל כשאנחנו לועסים ומנסים לעשות בו זמנית משהו אחר כמו ללכת, להגיע למשהו, לקרוא, ובעיקר לדבר. אפשר להימנע מכך על ידי תשומת לב ללעיסה, האטה בזמן האכילה וכו'. כאמור, זה קורה לכולנו, וכשהתכיפות אינה גבוהה אין כל סיבה לדאגה.
נשיכת לחי קבועה ומכוונת היא שונה. לדברי ד"ר ריצ'רד מרקס מ-Net Doctor, ההרגל הזה נובע מתגובה אובססיבית או כפייתית לחרדה או ללחץ. אלא שנשיכת הלחי יוצרת טראומה חוזרת ונשנית בלחי הפנימית. "לפעמים זה קורה כשאנשים חורקים שיניים או אוכלים, לפעמים אנשים לועסים את הלחיים כסוג של הרגל. נשיכה בלחי היא חבלה שנראית ככתמים לבנים על החלק הפנימי של הלחיים, במקום המקביל לאזור שבו השיניים נפגשות. זה יכול גם להשפיע על השפתיים ועל הלשון, למרות שנשיכת הלחיים היא הנפוצה ביותר".
נשיכת לחיים היא הרגל של פגיעה עצמית. לעיתים זה קורה בטעות, כמו כשנושכים בטעות את הלשון, אך ברוב המקרים זה נעשה בכוונה. הגורמים להרגל המגונה הזה כוללים מתח, חרדה ושעמום; מחקרים בתחום מצביעים על כך שהתנהגויות רפטטיביות שמתמקדות בגוף, כמו נשיכת לחיים, מתחילות לעיתים קרובות בילדות מאוחרת ויכולות להימשך לאורך כל תקופת הבגרות.
"נשיכת לחיים שכיחה יחסית, בעיקר בערים הגדולות כמו לדוגמה לונדון, שבה רמות הלחץ נוטות להיות יותר גבוהות. אך נשיכת לחיים בדרגה חמורה או קבועה היא יותר נדירות", אומר ד"ר מרקס.
מתי נשיכת לחיים הופכת להיות בעיה? המקרים שונים בחומרתם, מתופעות חד פעמיות ועד לפציעות עצמיות עמוקות וכואבות. לעתים קרובות יש לנשכנים את האזור המועדף עליהם לכרסום, והם חוזרים ונושכים שוב ושוב את העור באותו מקום בתוך הפה, גם לאחר שהמקום כבר כאוב ופצוע.
כתוצאה מהנשיכות עלולים להיווצר כאב וכיבים, כשהכיבים עלולים לגרום לבעיות נוספות אם הם עצמם ננשכים גם לאחר שנוצרו. נשיכות לחיים עמוקות וחוזרות הן המסוכנות ביותר, כי הן עלולות לגרום לבעיות ברירית הלחי, ובמקרה החמור והנדיר יותר - להגביר את הסיכון לסרטן הפה עקב שינויים ברקמת הלחי, שבסופו של דבר עלולים לגרום לשינויים בתאים.
ומה המדע אומר על זה? אמנם קיים מחקר הקושר נגעים בפה כגורם לסרטן הפה, אך הוא לא מייחד את נשיכות הלחיים כגורם מובהק לכך. עם זאת, פצעים קבועים (למשל כתוצאה מנשיכות לחיים חוזרות ונשנות) נחשבים גורמים פוטנציאליים לסרטן הפה, שכן הם גורמים לכיבים או פצעים על הלשון.
עוד ב-mako בריאות:
>> הלם: אפשר לרזות גם מהר וגם בריא
>> נטלי פורטמן ויתרה על שני מאכלים והאקנה נעלמה
>> מה הקטע של אנשים שאוכלים רק 3 וחצי דברים?
אז איך מפסיקים לנשוך?
אם אתם נמנים עם הנשכנים האדוקים שגורמים לפציעה חוזרת ונשנית בחלל הפה שלכם, מומלץ מאוד קודם כל לגשת לרופא השיניים שלכם. "אם מקור הבעיה הוא חריקת שיניים, אפשר להשתמש בסד לילה או בסד יום כדי לעזור לעצור את הטראומה על הלחיים", אומר ד"ר מרקס. "מדובר בהתקן קשיח למחצה שמונע את שחיקת השיניים ומכסה את האזור החד של משטח השיניים שבעזרתו אנו נושכים".
אם הנשיכה קשורה ללחץ, לבעיה אובססיבית-כפייתית, או שהיא סתם הרגל רע - כאן תצטרכו לא מעט סבלנות ומשמעת עצמית כדי לטפל בבעיה. אבל הטיפים הבאים יכולים לעזור לכם:
1) לועסים משהו? הקדישו לו תשומת לב וריכוז.
2) קשה לכם לאכול בלי לנשוך את החלק הפנימי של הפה? ייתכן שהדבר קשור במבנה הלסת שלכם, רצוי להיבדק אצל רופא השיניים.
3) זהו את הטריגרים. האם מדובר בסטרס או לחץ שקשורים בלימודים או בעבודה? ברגע שתדעו מה מפעיל אתכם, אתם יכולים למצוא תחליף כמו למשל לעיסת מסטיק.
4) נושכים את השפה? התשתמשו בשפתון. זה עשוי לעזור לכם להימנע מכך או לפחות להיות מודעים למה שאתם עושים.
5) תמיד רצוי להפחית את רמות הסטרס על ידי מדיטציה או הגברת פעילות גופנית קבועה.
אם כל זה לא עוזר - יש סיכוי שהיפנוזה, שנמצאה כמסייעת להיפטר מהרגלים כפייתיים, תוכל לעזור לכם. יש לפנות לאיש מקצוע בתחום, בעל ניסיון ורקע ברפואה.