התופעה הזאת מוכרת לכולם: אמצע הקיץ, השמש קופחת והרחובות לוהטים, ובמשרד מתחילה מלחמת המינים. אחת הנשים רועדת מקור ומבקשת לכבות את מיזוג האוויר. הגבר שמולה מתלונן על החום הנורא ומוריד את הטמפרטורה עוד קצת.
כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
לעתים האשם הוא בלבוש, פעמים אחרות בפעילות הגופנית. סביר למשל להניח שאדם שלובש מכנסיים קצרים, נועל סנדלים ועובד בישיבה מול המחשב יסבול מהקור הרבה יותר מגבר בחולצה מכופתרת ונעליים סגורות שמתרוצץ ברחבי המשרד ולא יושב הרבה. אולם זה לא ההבדל היחיד. פעמים רבות, נוסף על הלבוש הקליל יותר המאפיין את אופנת הקיץ, קשה לנשים יותר להתחמם בגלל שלל סיבות פיזיולוגיות.
שומן, לדוגמה, ידוע ביכולת הבידוד הטובה שלו. כך שככל שאדם שמן יותר כך הוא אמור לסבול פחות מהקור. באופן טבעי אחוזי השומן של נשים גבוהים יותר מאשר אצל הגברים, אך הרצון העז לרדת במשקל מוביל לדיאטה לא מאוזנת ודלה בברזל, והמחסור בברזל גורם לאנמיה, שאחד מתסמיניה הוא רגישות לקור. נשים בגיל הפריון גם מאבדות דם בקביעות במהלך הווסת, והתוצאה דומה.
עוד ב-mako בריאות:
>> לרזות בקטע רע: הכירו את מחלת ההקאות הנדירה
>> בגלל הפטריה: למה אסור להישאר בבגד ים רטוב?
>> 7 פירות שהם יותר בריאים ממה שהם נראים
סיבה נוספת שמגבירה את רגישותן של נשים לקור היא לחץ הדם הנמוך האופייני בעיקר לנשים צעירות ורזות, כמו גם לנשים הרות שפעמים רבות חוות ירידה זמנית בלחץ הדם. בנוסף, שטח הפנים של נשים ביחס לנפח הגוף שלהן הוא בדרך כלל גדול יותר מזה של הגברים, דבר שמגביר את מעבר החום מהגוף לסביבה.
גם פעילות לא מאוזנת של בלוטת המגן, המכונה בלוטת התריס, אופיינית לנשים יותר מאשר לגברים. הבלוטה מפרישה הורמונים שממלאים תפקיד חשוב בחילוף החומרים שלנו. אם פעילותה אינה סדירה יכול לקרות אחד משני דברים: עודף פעילות של הבלוטה גורר רגישות לחום, ואילו תת-פעילות מתבטאת ברגישות מוגברת לקור. אצל גברים מופרש הורמון המין הגברי טסטוסטרון, שגורם להם להיות פעילים ונמרצים, והתנועה המתמדת הזאת שומרת על טמפרטורת הגוף שלהם גבוהה יחסית.
מובן שיש נשים שסובלות מחום ויש גברים שרגישים לקור, אך הסטטיסטיקה מכריעה לטובת הסטיגמה – לנשים, בממוצע, קר יותר מאשר לגברים. הפיזיולוגיה של גברים ושל נשים בגיל הפוריות גורמת לנשים לסבול מקור ולגברים לסבול מחום, ומכאן גם מתאפשרות מחוות רומנטיות של גבר המוותר על מעיל למען בת זוגו.
* רות חייט, דוקטורנטית במכון ויצמן וכותבת באתר מכון דוידסון.