ההתפרצות האחרונה של מחלת השעלת לא היתה גזרת גורל. ניתן וצריך למגר את השעלת, ולעשות זאת גם באמצעות מסרים מותאמים אישית, ודאי בעידן של בינה מלאכותית. התפרצות השעלת היא אמנם בתינוקות, אך מסרי ההסברה צריכים להתמקד, לצד חיסוני השגרה לילדים, דווקא באוכלוסיית המבוגרים, בדגש על הורים לתינוקות, ובאחריות החברתית שלהם, בהתחסנות אחת לעשור נגד מחלות מעין אלה.

>> שעלת: מהם התסמינים ואיך מטפלים?
>
> מעל 200 מקרים: התפרצות השעלת 2023

נדרש קמפיין

במהלך הקורונה, קמפיין משרד הבריאות, בהשתתפות מנהלי בתי החולים בישראל, בהם פרופ' רוני גמזו, מנהל בית החולים איכילוב וד"ר איתי פסח, מנהל בית החולים ספרא לילדים שיבא תל השומר, הדגיש את החשיבות בהתחסנות נגד המחלה, כולל של ילדים, והגנה על האוכלוסייה המבוגרת. הקמפיין עולה בקנה אחד עם מחקר משותף של פרופ' יונתן כהן, ד"ר תומר מבורך והכותבת, שמצא שרופאים נתפסים מהימנים בהעברת מסרי בריאות. כעת נדרש קמפיין דומה, המדגיש אחריות חברתית של מבוגרים בהגנה על תינוקות, במחלות שכבר היה נדמה שנעלמו מעולם, ושהפתרון המיטבי של מומחי המדע והרפואה כנגדו כיום הוא חיסונים.

כך, נראה שגם במקרה הנוכחי, בניגוד להמלצות הרפואיות, ההידבקות בשעלת נובעת מכך שנשים בהיריון ותינוקות אינם מחוסנים נגדה. לצד זאת, ישנה ירידה משמעותית גם בחיסוני שגרה לתינוקות וילדים. תיאוריות קונספירציה, כפי שלימד אותנו משבר הקורונה, היו בין הגורמים לירידה המשמעותית בחיסוני שגרה, בעיקר נוכח חשיפה מוגברת למידע כוזב ברשתות החברתיות. אולם, הירידה בשיעורי ההתחסנות בחיסוני שגרה אינה צומחת בחלל ריק, והיא מלווה גם במשבר אמון בין הורים לילדים ובין מערכת הבריאות.

חדר המתנה של רופא ילדים (צילום: shutterstock)
לאחיות טיפות חלב תפקיד קריטי במתן מידע והדרכה להורים טריים | צילום: shutterstock

>> כל מה שצריך לדעת על חיסוני השגרה

תנו כלים לאחיות טיפות החלב

המענה לכך טמון דווקא במתן כלים לשיפור מיומנויות תקשורת בינאישית לאחיות טיפות החלב, במטרה לסייע בבנייה מחדש של אמון ההורים במערכת הבריאות. שרי נתן, ד"ר לביולוגיה וממייסדי עמותת מדעת, שהשתתפה לאחרונה בוועדת הבריאות של הכנסת שעסקה בנושא השעלת ומיגורה, סוברת שחיסונים הם חשובים אך אינם העיקר. לטענתה, לאחיות טיפות חלב תפקיד קריטי במתן מידע והדרכה להורים טריים.

כלים לתקשורת בינאישית אפקטיבית עשויים לסייע בהנגשה של תוכן רפואי מורכב לשפה יומיומית פשוטה, הן בקרב אחיות והן בקרב רופאים. לדוגמה, במחקר שערכתי עם פרופ' יונתן כהן, מצאנו שדי בשינוי קל בשפת הגוף שלנו, כמו מבט ישיר בעיניים של בן השיח, כדי לעורר בצד השני תחושה רבה יותר של אמינות תוכן הדברים שלנו.

אמפתיה ובינה מלאכותית

כלים אלה לתקשורת בינאישית אפקטיבית עשויים לתת גם מענה להצפת המידע בעידן של בינה מלאכותית, ודאי למידע בריאותי כוזב שיופץ ביתר שאת. אם עד כה מידע כוזב עורר פנייה חזקה לרגשות שליליים, כמו פחד וחרדה, הרי שהבינה המלאכותית עשויה להציג בפנינו מידע כוזב מסוג חדש, המכיל דווקא פנייה לרגשות חיוביים, כמו אמפתיה. מחקר שנערך לאחרונה וערך השוואה בין מענה של בינה מלאכותית ובין מענה של רופא משפחה על שאלות רפואיות, מצא שהמענה שהבינה המלאכותית נתנה עורר אצל המשתתפים תחושה גבוהה של אמפתיה ושביעות רצון מאיכות המידע הרפואי בהשוואה למענה שניתן על ידי רופא משפחה. אחת השאלות שעולות מכך היא האם דווקא תחושת האמפתיה שמתעוררת מתשובות הבינה המלאכותית תהווה מכשול עבור המשתמשים להבחין בין מידע מהימן ומידע כוזב המתפרסם על ידה?

שימוש במסרים פרסונליים, תקשורת פתוחה ושקופה עם הציבור ומתן כלים לצוות הרפואי חיוניים לשיפור וחיזוק האמון של הציבור הישראלי במערכת הבריאות – אך הללו חייבים לבוא עם שיפור מדיניות הבריאות. כך, לדעת ד"ר שרי נתן ואנשי המקצוע בעמותת מדעת, יש צורך בריענון ההנחיות למבוגרים להתחסן אחת לעשור כנגד שעלת וכנגד טטנוס.

ד"ר ערגה אטד היא מרצה וחוקרת בתקשורת שכנועית דיגיטלית, וחברת עמותת מדעת