יוניליוור מעלה מחירים עם כוכבית

חברת יוניליוור הודיעה בתחילת השבוע שתעלה את המחירים לשוק המוסדי בשיעור ממוצע של 7.5% החל מה-1 ביולי. המוצרים שיתייקרו כוללים בין היתר רטבים, ממרחים, אבקות מרק ותבלינים במיכלים. בשיחה עם יוניליוור נציגי החברה לא הסכימו לפרט מה בדיוק יתייקר, אבל מעבר למוצרים שהזכרנו - כל מוצר מזון שמשרת מלונות וקייטרינג סופו להתייקר.

יוניליוור מדגישה כי מדובר בעליית מחירים לשוק המוסדי בלבד ולא לשוק הקמעונאי - כלומר לא נראה עליות מחירים אצלינו בסופר, אבל ברור לכולם על מי העלויות האלו התגלגלו בסוף.

יוניליוור היא כמובן לא היחידה שמעלה מחירים, היא למעשה האחרונה שמיישרת קו, אבל היא היחידה שטרחה לציין שהיא מעלה מחירים רק לסקטור מסוים.

הסיבה לכך היא כמובן שיונילוור עדיין זוכרת טוב טוב את החרם שהגיע בעקבות כוונתה בסוף השנה שעברה להעלות מחירים לצרכניים בשיעורים של 6 עד 20 אחוזים על מוצרים שהיא משווקת כמו: דגני בוקר של תלמה, מיונז תלמה, מרקים של קנור, גלידות שטראוס, קרמבו, שוקולד קליק, סבון דאב, מוצרי בדין ופינוק.

המהלך זה גרר התנגדות מצד הרשתות, בעיקר מצד שופרסל, שהפסיקה באותה תקופה לספק את מוצרי יוניליוור, והיא למעשה "סומנה". המאבק ארך שלושה חודשים עד ששופרסל ויוניליוור הגיעו להסכם ביניהן, ומוצרי יוניליוור חזרו למדפים. ההתייקרות עליה הסכימו השתיים תהיה בשיעור של עד 10% – קו הגבול אותו סימנו בשופרסל כקו הגבול העליון של ההתייקרויות שאליו הם יסכימו.

האם העליות של יוניליוור יעצרו כאן?

לא בטוח בכלל. כאמור יוניליוור מסכמת חודש של עליות שהתחילה חברת תנובה, בעקבות אישור הממשלה להעלות את מחירי החלב המפוקחים, והמשיכו כל החברות אחריה. יכול להיות, למרות שבחברה מכחישים, שמדובר בטבילת רגל במים לראות לאן נושבת הרוח שכן כפי שהיא הייתה "שעיר לעזאזל" כמו חברת אסם לפני - הכל יכול לקרות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בכנס אלי הורוביץ לכלכלה (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
איפה מחוללי הצמיחה האלה התחבאו עד עכשיו? | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בצלאל סמוטריץ', שמאלן

בעודו מנסה לחטוף את הדמוקרטיה כולה כדי למנוע אפשרות של חזרה אפשרית של השמאל לשלטון, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט כנראה לחטוף גם את השמאל עצמו. לא תתפסו אותו יושב עם ערבי בממשלה, אבל אביר הכלכלה החופשית דיבר השבוע בכנס אלי הורוביץ לכלכלה כאחרון הצועדים בצעדת האחד במאי.

ראשית הודה שר האוצר שהמדינה זקוקה ליותר השקעה בתשתיות מחוללות צמיחה – כמו חינוך, תחבורה ועוד. כל זאת, לא תאמינו, על חשבון הגדלת הגירעון הממשלתי.

אלא ששם לא נעצר שר האוצר. בהמשך דבריו הרחיק אפילו עוד יותר לשמאל (הכלכלי, הכלכלי, אל תיבהלו, אף אחד לא שוקל לעשות שלום בטעות) והציע להטיל מס על רווחי היתר של הבנקים.

האם יכול להיות שנעמה לזימי צריכה רק להישען אחורה ולראות את כל שאיפותיה הכלכליות מתגשמות? לא היינו עוצרים את נשימתנו. ראשית, כפי שציין ד"ר מיקי פלד, להצעותיו הנדיבות של סמוטריץ' אין כסף. בתקציב עצמו סמוטריץ' לא טרח להקצות כסף לשום דבר שמזכיר צמיחה, ואת עודפי התקציב גלגלה הממשלה (בגאווה, כפי שמציין סמוטריץ' שוב ושוב) אל הסקטורים האהובים עליה, שם הם מושקעים בכל מיני דברים, רק לא בצמיחה של המדינה.

שנית, קשה להאמין ששר האוצר מאמין בפועל בצעדים האלה. אולי בחר בהצהרות האלה כי הן נשמעות טוב לאור הביקורת על התקציב, אולי הוא רומז לאנשי האוצר (שוודאי מתנגדים למיסוי על הבנקים), שצריך למצוא מקורות תקציביים לתכניתו ליישב עוד חצי מיליון יהודים ביהודה ושומרון ואולי מדובר בכלל באליבי לרגע שבו יתרחש הדבר הצפוי מכול – תקציב המדינה יקוצץ שוב, במקומות הכואבים ביותר. מה לא יקוצץ? הכספים הקואליציוניים. הם הולכים למטרות שבאמת מעניינות את השרים.

ניר ברקת (צילום: Yonatan Sindel, flash90)
ניר ברקת | צילום: Yonatan Sindel, flash90

מי סופר את ניר ברקת?

ובעוד המחירים עולים, שר הכלכלה בעיקר מאיים לעשות, ולא ניכר שזה מזיז למישהו מהחברות, שלא נעים לומר, אבל לא ממש מתרגשות ממנו.

אחר שאיים לפטר בשבוע שעבר את הממונה על רשות התחרות, מיכל כהן, וטען כי חברות המזון, המונופולים ושווקים ריכוזיים רבים איבדו בגללה את הרסן בכל הנוגע להעלאות מחירים הוא עבר לדבר הבא: קידום הצעת חוק שתחייב חברות ענק כמו קוקה קולה, אסם ותנובה לחשוף את הדוחות השנתיים שלהן.

לפי הדיווח של הכתבת דנה ירקצי מכאן 11, מטרת הצעת החוק לחשוף לציבור את אופן התמחור והאם יש לאותן חברות רווחים מופקעים כאשר הן מעלות מחירים: "כשקיפות בריאה לצרכן הישראלי".

בעשר וחצי בלילה הוא כבר מיהר להוציא לתקשורת את העדכון הבא: "לפני זמן קצר העבירה החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) לידי המפקח על המחירים במשרד הכלכלה את תשובתה בתגובה למכתב הדרישה שהועבר לידיה. משרד הכלכלה ימשיך לפעול בכל הכלים הדרושים במאבק ביוקר המחיה, כפי שהנחה שר הכלכלה ניר ברקת".

מה הייתה התשובה אתם שואלים?

קוקה קולה בתשובה למשרד הכלכלה: "אין בסמכותכם לדרוש מאיתנו מידע ומסמכים".

ללא מילים.

גם אתם נתקלתם בקמפיין הבגידות ההזוי הזה?

והנה עוד דרך יצירתית ומקורית של משרד הכלכלה להילחם ביוקר המחיה: קמפיין "לא נאמנים למותגים - נאמנים למחיר" .

הקמפיין המשותף למשרד הכלכלה והתעשייה והרשות להגנת הצרכן ולסחר קורא לציבור הצרכנים להתנסות במותגים חלופיים ולהשוות מחירים. מטרת הקמפיין, שמוביל לדף נחיתה למידע בנושא, היא לסייע לציבור הצרכנים לצאת מהרגלי הצריכה, להניח לרגע את סל הקניות אליו התרגלו ואת המותגים המוכרים ולהתנסות בסל מוצרים חלופי.

ההיגיון מאחורי הקמפיין ברור, כביכול: הצרכנים הישראלים מאוד אוהבים מותגים ונוהגים לרכוש אותם באופן אוטומטי. כל זאת על אף שעל המדף קיימים מגוון מוצרים שאינם ממותגים במחירים אטרקטיביים ובאיכות שאינה נופלת מהאיכות של המותגים הידועים יותר.

רכישה של מוצרים אלו יכולה להוזיל משמעותית את סל הקניות החודשי, אך יותר מכך, יכולה לסייע ביצירת תחרות, חיזוק יצרנים ומוצרים שאינם ממותגים והעלאת הבולטות של מגוון מוצרים מוזלים ומחיריהם על המדף.

זה היה יכול להיות מועיל בעולם שבו יש יותר מ-4 יצרניות שחולשות על המדפים בכל סופר, ומשלמות הון עתק כדי להשיג בולטות ולהיות ממוקמים במקומות טובים, או לתאם בשקט מחירים. אבל בעולם שבו בחודש אחד בלבד כל היצרניות והיבואניות מעלות ביחד מחירים, ושר הכלכלה בעיקר מספר לעצמו סיפורים נחמדים בטוויטר על כמה שכולם מפחדים ממנו, וממה שהוא הולך לעשות, אל תעבירו את האחראיות לצרכנים - קחו אחראיות בעצמכם ותתחילו לעבוד.

פקקים בנתיבי איילון בתל אביב (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
פקקים בנתיבי איילון בתל אביב | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

כמה באמת עמדנו בפקקים בערב שבועות

בישראל כל מה שקרה אתמול הוא כבר היסטוריה עתיקה, אבל למי שכבר הספיק לשכוח – רק לפני שבוע עוד חגגנו את חג שבועות. ביום חמישי שעבר, רבים חגגו אותו בפקק. פקק ארוך ומייגע. גם מי שיצא מוקדם בניסיון להביס את שעות העומס הרגילות, גילה שהוא מבלה שעות בכביש.

בתחילת השבוע ניסתה כתבתנו רונית מורגנשטרן להבין האם באמת היו פקקים חריגים בערב החג. "היה ערב חג רגיל", מסרו נציגים של החברות המנהלות את הכבישים העמוסים בישראל. אלא שהנתונים, שהגיעו לא מעט ימים לאחר הפקקים עצמם, מציירים תמונה אחרת. על פי אפליקציית Waze, שבדקה את עומסי התנועה במהלך כל היום של ערב שבועות (25 במאי), התנועה בתל אביב זינקה ב-19.7% לעומת ערב שבועות הקודם, ביוני 2022. בכל מחוז גוש דן התנועה עלתה ב-27.2% לעומת ערב שבועות 2022. עמוס למדי.

בחברת נתיבי איילון השוו את התנועה בערב שבועות לימי שישי שגרתיים. בניגוד לרגיל, העומס התמקד בצד הצפוני יותר הנתיבים, ממחלף השלום ועד גלילות ובהמשך עד מחלף וינגייט. שעות העומס התפרסו על משך כל היום - מהשעה 10:00 עד כניסת החג בשעה 19:20. בקטעים נבחרים באיילון צפון נרשמה מהירות נמוכה באופן חריג, שנעה בין 10 ל-20 קמ"ש בלבד.

לאלה הצטרף העומס בכביש 6 צפון. מי שנסע בכביש בשעות הצהריים גילה שנדרשות לו שעתיים לעבור את הדרך שבין מחלף נחשונים למחלף עירון, 35 קילומטר בלבד. את 7 הקילומטרים שבין מחליף עירון למחלף ערערה לקח לנהגים חצי שעה לעבור.

מומחי תחבורה לא רואים פתרון באופק. האוכלוסייה גדלה, הכבישים לא נסללים בקצב מספיק ועל תחבורה ציבורית ראויה ומתוכננת עם ראייה לשנים קדימה כמעט ואין מה לדבר. שרת התחבורה מדברת על רכבת מקרית שמונה ועד אילת ומעכבת את תכנית המטרו כדי ליהנות מהבלגן התקשורתי, אבל לא שוקלת לנסות אפילו ליצור מצב שבו משפחה תוכל להגיע מבת ים לצימר בגולן בתחבורה ציבורית. כנראה שרק מצב שבו מאות אנשים שומרי מסורת יבלו את החג בצידי הכביש כי לא הצליחו להגיע ליעדם ייצור פה שינוי אמיתי. עד אז, תישארו בבית.