האם הקנאה של רמי לוי תוזיל סוף סוף את המחירים?

רמי לוי מקנא. הוא צופה במתחרות שלו, שופרסל ויינות ביתן, ורוצה גם מותג אירופי גדול להתהדר בו. השבוע אישר לוי את הדיווחים כי בדומה ליינות ביתן, שהביאה לישראל את ענקית הקמעונאות הצרפתית קרפור, ובדומה לשופרסל, שחתמה על הסכם עם עמית זאב להבאת ספאר ההולנדית לארץ, הוא מקיים משא ומתן עם חברות בין-לאומיות, ובהן הרשתות אושאן, קזינו ונוספות.

במסגרת בדיקה שערכנו בסוף השבוע שעבר, ניסינו להבין מי המותג הפרטי הכי זול בשוק. הבדיקה הזו הגיעה בעקבות הטענה של רשת קרפור, שהתעקשה שמוצריה הם הזולים בשוק, והם הצליחו למשוך את מחירי כל המתחרות למטה. אבל בחלק מהמקרים רמי לוי התגלה כיותר זול מהם. כשעימתנו את קרפור עם הממצאים הם טענו כי רמי לוי "נאלץ" להוריד את המחיר כדי להתחרות במותג הפרטי של קרפור.

אין ספק כי מלחמת המותגים יכולה לעשות רק טוב למחירי המזון בארץ. השאלה היא אם רמי לוי, שלא מעוניין למתג את הרשת שלו מחדש, אלא מעוניין להביא כביכול רשת נוספת בארץ שתשב על המותג קופיקס שסופג בינתיים רק הפסדים, באמת יתחרה ברשתות האחרות וברמי לוי בעצמו, או יישר קו עם המחירים בארץ.

אם מסתכלים על קרפור, שחודש אחרי ההשקה וההבטחות הגדולות, התברגה במקום השלישי בסלי המזון ולא הצליחה למשוך את מחירי השוק למטה - הבשורה בדבר הבאתה של עוד רשת אירופית, לא אמורה לרגש אותנו במיוחד.

לירן כוהנר, רמי לוי (צילום: אור גפן, יחצ)
רמי לוי ולירן כוהנר | צילום: אור גפן, יחצ

מה באמת רצה סמוטריץ' מקרן מרציאנו

פברואר: בכירי הבנקים מזהירים את שר האוצר מפני פגיעה במשק בעקבות המהפכה המשפטית. סמוטריץ' בתגובה נוזף בהם שלא השתתפו במחאה נגד ההתנתקות.

מרץ: אגף התקציבים באוצר מזהיר מפני פגיעה של 100 מיליארד שקל במשק בעקבות הניסיונות לסרס את מערכת המשפט. סמוטריץ' בתגובה מאשים את דווקא את פרסום האזהרה בפגיעה בכלכלה.

אפריל: סוכנות הדירוג מודי'ס מורידה את תחזית הדירוג של ישראל ומבהירים שהסיבה לכך היא המהפכה המשפטית. שר האוצר: "לא דרמה גדולה. כלכלנים לא מבינים בנושא החוקתי".

מאי: קרן המטבע העולמית קובעת שהשינויים שמתכננת הממשלה במערכת המשפט מסכנים את הכלכלה הישראלית. סמוטריץ' בתגובה: "ההודעה מהווה תעודת הוקרה לחוסנו של המשק".

יוני: דוח של OECD על המשק הישראלי מזהיר שהמשק בהאטה, הצריכה הפרטית יורדת, היוצא פוחת וההייטק נמצא בבלימה מסוכנת. הסיבה? כבר ניחשתם. שר האוצר: "אני מודה לארגון OECD על תחזית הצמיחה המצוינת שניתנה לנו".

סמוטריץ' נמצא בהכחשה כבר זמן רב. ובכל זאת, מטריד היה לקרוא את ההתפרצות שלו על קרן מרציאנו ואת העימות המוזר שהתפתח בטוויטר, בין שתי דמויות מרכזיות בשיח הכלכלי הישראלי שיש להן פלטפורמות מסודרות יותר להביע בהן את הדעות שלהן, ובכלל דברים חשובים יותר לעשות מאשר להתנצח ברשת ולחשוף מה בדיוק מעלה להן את הסעיף.

נזכיר שהכל החל כששר האוצר, האיש שמופקד על מיליארדים, התעצבן שמרציאנו מדברת על ה"דולר שנחלש" ולא על "השקל שהתחזק". מרציאנו הגיבה בעוקצנות, סמוטריץ' הגיב תגובה בניחוח מעט גזעני וכולם שאלו את עצמם למה זה טוב.

ראשית, הטענה עצמה של שר האוצר נגד מרציאנו מופרכת מיסודה. הדולר הוא המטבע החשוב בעולם. לפעמים הוא מתחזק ולפעמים הוא נחלש. סמוטריץ', בהתאם לגישה המתעלמת מהמציאות שלו, רצה שמרציאנו תציג את היחלשות הדולר (או התחזקות השקל) כהישג של הכלכלה הישראלית. הישג של סמוטריץ'. העובדה שכל הדברים רק מוכיחים את התזה ההפוכה לזו של סמוטריץ' לא הזיזה לו (נרחיב על זה בסעיף הבא. הישארו עמנו).

הניתוק של סמוטריץ' הוא הדבר החשוב. מעבר לו, עולה החשד שמי שהחל את הסערה המיותרת הזו הוא לא סמוטריץ' נער הגבעות לשעבר או סמוטריץ' שר האוצר הפגוע. ייתכן שמי שעומד מאחוריה הוא סמוטריץ' הפוליטיקאי. כי כשמדווחים על ריב עם עיתונאית מובילה, מתעסקים פחות במינוי של אדם סימפתי ומוערך, אך חסר ניסיון בניהול או בבורסה לניירות ערך, כמו ספי זינגר, ליו"ר הרשות לניירות ערך. או שאולי חשב שר האוצר שבמקום לחשוב על הוועדה למינוי שופטים נעסוק ביחסיו עם קרן מרציאנו. ואולי נגלה בעוד שבוע מה בדיוק היה הטריק הפוליטי. כי אם זה לא טריק פוליטי, זה סתם מביך.

שר המשפטים יריב לוין בכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
יריב לוין בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

כמה דברים בסיסיים שכל אחד אמור לדעת על הבורסה ועל הדולר

דבר בסיסי ראשון: הניסיונות של הממשלה לפגוע במערכת המשפטית לא פסולים בגלל הפגיעה הכלכלית הצפויה במדינה. דמוקרטיה אמיתית, עם איזונים ובלמים, שבה הרשות המבצעת היא לא כל יכולה, היא משהו שהוא בעל ערך בפני עצמו. זו השיטה שמאפשרת לנו להפוך לאזרחים, ולא לנתינים. הפגיעה הכלכלית היא תוצר נלווה. יכול להיות שיש מי שמאמין שדיקטטורה היא מתכון להצלחה כלכלית. זה לא הופך דיקטטורה לשיטת משטר מועדפת.

דבר בסיסי שני: הקרקס הפוליטי בכנסת ביום רביעי בבחירות לוועדה למינוי שופטים היה מביך לא רק בגלל המרידה או לא המרידה בליכוד, חידוש השיחות או כל דבר אחר. המבוכה העיקרית הייתה הצרה הבוטה והברורה של הממשלה שאין לה עניין במה שישרת את הציבור. את הוועדה לבחירת שופטים צריך לכנס כדי, ובכן, לבחור שופטים. כבר כיום חסרים 94 שופטים במערכת, והעומס רק הולך וגובר. עבור נתניהו, לוין, סמוטריץ' ושותפיהם מדובר בעניין זניח. הציבור יכול לחכות.

חוסר העניין בציבור או במה שמועיל לו באמת. המציאות רק מפריעה לנתניהו ולסמוטריץ'. הממשלה גילתה חוסר עניין מופגן בצעדים שנועדו להתמודד עם המציאות הכלכלית הסוערת. עיקר המאמצים הופנו אל ההשתלטות על מערכת המשפט. השוק הגיב בחוסר אמון מופגן.

בניגוד למה ששר האוצר ממשיך לטעון, השקל לא מתחזק בגלל המדיניות הכלכלית המופלאה של הממשלה. להפך. בכל פעם שהשוק מתחיל להאמין שהממשלה יורדת מהעץ ומגלה סימנים של נסיגה מהמהפכה המשפטית, מתחילה עלייה בבורסה והתחזקות של השקל, מצד משקיעים שמאמינים שהמשק יחזור למסלול יציב של פעילות.

המשמעויות של הדברים האלה נוגעות לכיס של כל אחד מאיתנו. התחזקות השקל, למשל, יכולה לסייע לרסן את האינפלציה. וכשהאינפלציה מרוסנת, בנק ישראל עוד יכול לעצור את עליית הריבית. וזו רק דוגמה אחת, בסיסית למדי.

מה עושה ראש ממשלה שהצליח לאבד אמון של כל שותף, מימין ומשמאל? מה עושה שר אוצר שמגלה שהמציאות מסרבת להתיישר עם רצונותיו? מאשימים את התקשורת ואת האופוזיציה. ממשיכים להגיד שכולם שמאלנים, מזכירים שוב את השקר על הכסף לעבאס, בוכים על לפיד, בוכים על בנט וכמובן בוכים על ההתנתקות.

הנה עוד דבר בסיסי: במקום פופוליזם שמסתיר שאיפות משיחיות, תתעסקו במהלכים שיועילו לכלל האזרחים במדינה. מבטיחים לפרגן לכם בטוויטר.

נ.ב. אתמול (ה') הפתיע מדד המחירים לצרכן לטובה, ועלה רק ב-0.2 אחוזים. סמוטריץ', כמובן, מיהר לשבח את "המדיניות האחראית של הממשלה". אפשר לשאול את שער השקל המתנדנד עם מדובר במדיניות אחראית, ולהזכיר שהגוף היחיד שנקט לטוב ולרע אמצעים מעשיים לבלימת יוקר המחיה ולא, למשל, חילק מיליארדים מגזריים, הוא בנק ישראל. או אולי להזכיר שבאפריל המדד הפתיע דווקא לרעה. אבל ההבטחה היא הבטחה. כל הכבוד למשרד האוצר. נתראה בהצבעה הבאה  לוועדה לבחירת שופטים.

רכבת ישראל (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
רכבת ישראל. כל אחד יכול לשכור. אם יש לו כסף | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

תגלית: יש שירות רכבות לעשירים בלבד

שירות הרכבות הפרטיות של רכבת ישראל לא חדש, והוא גם פתוח לכל אחד. כלומר, כל מי שיכול לשלם. אבל הגולשים גילו השבוע שני קריטריונים ספציפיים שבגללם הידיעה על שכירת רכבת פרטית כהסעה לחתונה הטריפה אותם: שנאת עשירים ושנאת רכבת ישראל.

הזוג המדובר הם בנם של בעלי יקב ויתקין וביתו של יו"ר התאחדות התעשיינים. הם החליטו להסיע את אורחי החתונה שלהם ברכבת מתל אביב לכפר ויתקין (או כמעט עד לתחנה) ביום שישי האחרון. השירות הזה עלה להם 15 אלף שקל. לא זול. אבל אם נסתכל על החלופה, שכירה של אוטובוסים - אופציה שהרבה זוגות בוחרים בה - נגלה שדווקא לשכור רכבת זאת אופציה זולה. למשל שכירת אוטובוס ליום מגבעתיים לאזור הכנרת תעלה לכם 3,500 שקל ועוד 100 שקל לכל שעה שבה הנהג מחכה ולא נוסע. כלומר, בני הזוג חסכו כסף. בכיוון אחד, לפחות. אבל השיוך המשפחתי הרס להם הכל.

הדבר השני שהרגיז את הגולשים היא הידיעה שבזמן שאנשים נדחסים ברכבות כל יום, בעומס מטורף, יש לרכבת משאבים להקצות רכבות לאירועים פרטים.

הדבר הזה, הסביר לנו גורם ברכבת, לא קשור כלל להקצאת רכבות. אותו גורם הסביר כי הרכבות שמשרתות את הציבור פועלות על קצה גבול הקיבולת שלהן, ולא ניתן להוסיף עוד רכבות בשעות העומס בקווים הבעייתיים, יותר ממה שנוספו, בגלל מחסור במסילות. אותו גורם גם חזר מספר פעמים ואמר שכל בקשה לשכירה של רכבת פרטית נבדקת כך שקודם כל היא לא תבוא על חשבון הציבור.

זה טיעון סביר. אבל על שאלה אחת התקשה אותו גורם להשיב: הידיעה שהרכבות ביום שישי למשל מסתיימות ב- 14:30, כשבעבר הם הסתיימו יותר בשעה מאוחרת יותר בגלל מחסור בעובדים. אז איך פתאום מצאו עוד עובדים באותו יום להפעלת רכבת פרטית?

חברת "הוט מובייל" (צילום: חדשות 2)
הוט מובייל | צילום: חדשות 2

אין גבול לחוצפה של הוט

בשנת 2018 פורסם כי הרשות להגנת הצרכן קונסת את חברת הוט מובייל בסכום של כמעט מיליון שקלים. נציגים של חברת הסלולר ניסו לשמר לקוחות, הבטיחו מתנות בחינם או כחלק מחבילה, אך בפועל חייבו במאות ואלפי שקלים.

השבוע גילינו שהחברה ממשיכה באין מפריע לשכנע לקוחות להישאר בחברה תמורת "מתנות" שאחר כך מחויבות באלפי שקלים.

אם יחידנית ל-7 ילדים גילתה שהיא צריכה לשלם אלפי שקלים על מוצר שהובטח לה שלא יעלה דבר לאחר מסע שכנועים של נציג הוט מובייל. כשניסתה לבטל את החיוב הסבירה לה נציגה אחרת שהאפשרות היחידה היא לחלק אותו ל-36 תשלומים. לא עזרו תחנוניה של האישה, שמתפרנסת בדוחק רב. "אמרתי לה: בואי נחשוב בהיגיון. אישה שקורעת את עצמה כדי להתפרנס תשלם כל כך הרבה על אוזניות?", סיפרה לנו האישה בבכי.

ואם זה לא מספיק – לאותה אישה יש קו נוסף, שעליו היא משלמת כ-70 שקלים בחודש והוא אינו פעיל. כבר כמה חודשים שהיא מתחננת בפני נציגי השירות לבטל את הקו הזה ללא הואיל. נציגים מבטיחים לחזור אליה אבל לא חוזרים. היא אף פנתה למוקד שירות פיזי בקניון על מנת שיעזרו לה לבטל את הקו, אבל שם טענו כי אין בסמכותם לעשות זאת ושלחו אותה חזרה להתגלגל טלפונית בין נציגי שירות.

אז פנינו להוט וביקשנו תשובות ומהוט מובייל נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בבדיקת החברה והלקוחה תזוכה בגין האוזניות. אנו בקשר עם הלקוחה לסיום הדברים לשביעות רצונה".

גם אנחנו נמשיך ונעקוב שאכן התלונה טופלה לשביעות רצון הלקוחה, ובמקביל גם נגיש תלונה לרשות להגנת הצרכן.

כאן נבקש מכם לעצור ולחשוב אם יש מסביבכם אנשים בני הגיל השלישי, או אנשים שעברית היא לא שפתם, או סתם אנשים שאתם יודעים שעלולים ליפול לכאלו תרמיות – קחו יוזמה והציעו להם לבדוק את החשבוניות שלהם. של הסלולר, של האינטרנט, של הטלוויזיה, של הגז. יש הרבה אנשים שישמחו שתעזרו להם. לכם זה לוקח כמה שעות, אבל הם משלמים מאות שקלים מיותרים חודשים שלמים.

הדלת שלנו תמיד פתוחה: money@mako.co.il