זה שוב קורה לאפריקה. כמו שנגיף האיידס הודבק לה, כנראה לא בצדק, הגיע תורו של נגיף האבולה. יש ויכוח אם האיידס התחיל באפריקה והסברה היא שהוא פרץ במקביל בכמה מקומות. אין ויכוח שהאבולה התחיל במערב אפריקה ומשם הוא מאיים להפוך לאחד הסיוטים הבריאותיים הגדולים של העת הזו. בדרך נחשפים מחדלים רפואיים, היסטריה מיותרת ותופעות דוחות של גזענות וסטיגמות כהרגלו של המין האנושי בשעות משבר.

יותר מ-4,000 איש מתו כבר בליבריה וסיירה לאון במערב אפריקה ואיש לא שם לב, אבל כשאחד שהגיע מאפריקה מת על אדמת אמריקה ההיסטריה קפצה לשמיים. פרופסור לזלי לובל מאוניברסיטת בן-גוריון אמר לי כבר לפני מספר חודשים בריאיון טלוויזיה שהקרב על האבולה באפריקה אבוד. פרופסור לובל, יליד ניו יורק, רק חזר אז ארצה מעוד סיבוב במערב אפריקה בניסיון להיאבק בנגיף. המסקנה שלו מהשטח הייתה נחרצת – נחצה הקו שעד אליו אפשר לרסן את התפשטות המגיפה. היא כבר בדרכה החוצה. הוא תיאר את המוות הנורא של המחלה הזו, שלמעשה קורבנותיה מדממים למוות. היא מתחילה עם סממנים של שפעת כמו חום, כאב גרון, עייפות כללית. שום דבר מיוחד בהתחלה, רק שאחרי שלושה שבועות הסיכוי שלך להישאר בחיים קלוש.

יעקב אילון - אבולה
אריק דאנקן, האיש שהביא את האבולה מליבריה לארה"ב
אריק דאנקן בן ה-42, אזרח ליברי, הגיע לדאלאס טקסס כדי להשתתף בטקס סיום הלימודים של בנו. הבן עזב את ליבריה כפעוט עם אמו. חייו של אריק דאנקן לא היו טובים במיוחד, כמו סיפורה של ליבריה כולה -  מדינה שסבלה שנים ממלחמת אזרחים אכזרית, עוני ומחלות. דאנקן כנראה נדבק כשעזר לשאת לאמבולנס שכנה הרה שלקתה באבולה. למרות שבשדה התעופה של ליבריה מודדים חום לכל נוסע הוא הגיע דרך בלגיה עד טקסס. ארבעה ימים אחרי שהגיע הרגיש שהוא חולה. למחרת הלך לחדר מיון בדאלאס, התלונן על חום וכאבי בטן וגם סיפר שהגיע מאפריקה. שלחו אותו הביתה עם תרופות בסגנון אקמול. כעבור יומיים אושפז בבית החולים, כעבור עוד 10 ימים כבר מת.

הרשויות בטקסס בודדו ובדקו כ-70 אנשים שבאו אתו במגע ואז הגיע השוק מכיוון בלתי צפוי. אחות בבית החולים חטפה את הנגיף למרות שלבשה חליפות מיגון ונקטה בכל אמצעי הזהירות הידועים. ערוצי החדשות באמריקה עברו סופית לאבולה מסביב לשעון.

יעקב אילון - אבולה (צילום: John Moore, GettyImages IL)
אבא מנסה להוציא את בתו החולה מתוך אזור ההסגר של חולי האבולה על רקע התנגדות התושבים | צילום: John Moore, GettyImages IL
האחות היא נינה פאם, בת 26, שטיפלה באופן מסור בדאנקן יחד עם צוות גדול. הכלב החמוד שלה מקבל טיפול גם כן אחרי שראש העיר דאלאס בכבודו ובעצמו החליט שהכלב לא יומת, בניגוד למה שקרה בספרד, שם הומת כלבה של אחות ספרדייה שחזרה מאפריקה נגועה בנגיף.

ההידבקות של נינה פאם היא חידה כי ידוע שהנגיף עובר רק באמצעות נוזלי גוף ולא באוויר. בפטפטת האינסופית וההיסטרית בתקשורת נמצאו גם הטיפשים התורנים עם הפה הגדול שקראו לאסור על אפריקנים להיכנס לארה"ב ושיגרו לחלל כל מיני רמיזות שהפכו כל אפריקני לרוצח המוני פוטנציאלי רק בגלל שהוא אפריקני. ריח רע של גזענות נישא באוויר, אבל הכול בשם בריאות הציבור כמובן.

יעקב אילון - אבולה (צילום: Gonzalo Arroyo Moreno, GettyImages IL)
הפגנה אלימה בספרד נגד השמדתו של הכלב "אקסליבור" של האחות שנדבקה באבולה. הכלב הומת לבסוף | צילום: Gonzalo Arroyo Moreno, GettyImages IL
מערכת הבריאות האמריקנית נתפסה מבולבלת, לא מוכנה ובלי תשובות. האבולה תקפה בדיוק בשיאו של משבר אמון חמור ב-CDC, המרכז לניטור מחלות זיהומיות של ארה"ב, שהוא המוסד החשוב בעולם לגילוי ומלחמה במגפות. לאחרונה נחשף שבמשך שנים ה-CDC פעל ברשלנות עם מבחנות שהכילו נגיפים מסוכנים ובכך עובדיו שלו ושאר הציבור נחשפו לסכנות קטלניות.

בנוסף לכך, העובדה שאריק דאנקן נשלח הביתה מחדר המיון, שבתי חולים ברחבי ארה"ב לא קיבלו שום הנחיות מה לעשות ולבסוף שחליפת ההגנה כנראה לא עבדה – כל אלה רק ליבו את ההיסטריה.

רוע לב ובערות הוא כמובן לא מונופול של לבנים. ה"ניו יורק טיימס" סיפר השבוע על מסע ההשפלות של נבחרת הכדורגל של סיירה לאון, שהגיעה לשחק במוקדמות גביע אפריקה בקמרון. סיירה לאון היא בירת האבולה העולמית. שחקני הנבחרת נכנסו למלון והאורחים מיד התלוננו. זרקו את השחקנים למלון בלתי מאוכלס בשלבי בניה. על המגרש לא לוחצים להם ידיים ואין מה לדבר על החלפת חולצות בסוף המשחק. אבל כל זה כלום לעומת מה שהם שומעים מהיציע מהקהל של היריבה: "עצרו את האבולה". וכאן מדובר על שכניהם האפריקנים.

_OBJשאף אחד לא יחשוב שיש כאן הפתעה גדולה. כבר ב-2001 החל "המכון הלאומי לבריאות" של ממשלת ארה"ב להתמודד עם הנגיף ולחפש חיסונים. אבל זה היה מעט מדי. המכון טוען שלא קיבל מספיק תקציבים כדי לפתח חיסון ולו היה מקבל, כבר היה היום חיסון בידיו. ארגון הבריאות העולמי יצא השבוע בהכרזת סוף-העולם-הגיע ועדיין לא ברור איפה הוא היה עד עכשיו. הטענות נגד תעשיית התרופות הן שזה לא היה מספיק כלכלי בשבילה כי הלקוחות הן רק מדינות עניות באפריקה. מה שמביא אותנו אל המדינות באפריקה שהציפיות מהן כל כך נמוכות עד ששוכחים שהן אולי האשמות העיקריות. השחיתות חוגגת והכסף הולך לשלטון במקום לבריאות, לא התנהלה מלחמה רצינית נגד המגיפה והיחס לחיי אדם מחפיר.

אז מה הלאה? קודם כל קצת פרופורציה. כמו שאמר אחד המומחים "היום ימותו יותר אנשים מאיידס מכל אלה שמתו עד עכשיו מאבולה."

התקציבים יזרמו עכשיו למציאת חיסון, אבל זה ייקח זמן. זה לא זמן טוב להיות אפריקני, אם אי פעם היה זמן כזה. כל מקרה חדש במערב ילווה היסטריה עד שגם לזה יתרגלו, יבינו איך זה מתפשט ויירגעו. עד המחלה הבאה.