אדוארד סנודן (צילום: Laura Poitras / Praxis Films, ויקיפדיה)
בסוף הוא עוד יקבל פרס. אדוארד סנודן | צילום: Laura Poitras / Praxis Films, ויקיפדיה
מאז שהתפוצצה פרשת פולארד ב-1985 עולות וחוזרות השאלות "האם ישראל מרגלת בארה"ב?" ו- "האם ארה"ב מרגלת בישראל?". התשובות הרשמיות הן תמיד "לא" ו-"לא. אחרי פולארד ישראל ברחה מזה כמו מאש. ארה"ב אף פעם לא תודה בריגול אחרי "ידידים".  

אבל ה"ריגול" השתנה. השתנה מאוד. פולארד המסכן נאלץ לגנוב הררים של ניירות ולהעביר אותם במזוודות למפעילו אביאם סלע. במנוסתו האחרונה פולארד לחץ כמו מטורף על הפעמון בשער שגרירות ישראל בוושינגטון אבל הם לא ידעו שהוא מגיע כי לא היו טלפונים ניידים. היום? מי משתמש בנייר בכלל? למי אין טלפון נייד? הריגול מתבצע מרחוק באמצעים אלקטרוניים. אפשר להסתדר לא רע מבלי לסכן אף סוכן על אדמה ידידותית.

אדוארד סנודן פוצץ פרשה שרק הולכת ומסתעפת ומסבכת גם את הנשיא אובמה. לא רק עם פוטין, אלא גם עם אזרחיו שלו. אובמה היה הראשון שקפץ והרגיע את אזרחי ארה"ב כשאמר "לא מרגלים אחריכם". אחר כך הסתבר שאוספים קצת יותר מדי מידע על האזרחים, שהחוק לא כל כך ברור ושאין שום פיקוח על מי עושה מה. כיום כבר מתגבש רוב פוליטי בקונגרס לעשות סדר בבלגן הזה והפזמון החדש של אובמה במסיבת העיתונאים שלו בשבוע שעבר כבר היה "צריך רפורמה בנושא." בתקשורת האמריקנית זה הוכתר כניצחון פואטי של סנודן הרדוף. בתחילה קראו לו בוגד. בסוף הוא עוד יקבל פרס. 

מחוץ לאמריקה אין שום מגבלות

בימים האחרונים נרעש ה"ניו יורק טיימס" עם גילוי פן נוסף בפרשת מעקב ה-NSA: כאשר אזרחים אמריקנים מתקשרים עם מישהו מחו"ל באמצעות טקסטים, ה-NSA "שוטף" את החומר כדי לגלות מילות מפתח חשודות. מבלי להיכנס יותר מדי לפרטים טכניים, מסתבר שהסוכנות מייצרת העתק זמני של תעבורת המידע, מחפשת ואחר כך מוחקת. מדוע הידיעה מרעישה? כי שוב מתעוררים סימני שאלה סביב פרטיותם וזכויותיהם של אזרחי אמריקנים. אבל מה עם האיש בצד השני של האימייל? הוא לא אזרח אמריקני ולכן הוא בכלל לא מעניין את שוחרי הפרטיות שם.

אז קודם כל קבלו עצה: אם יש לכם מכרים או משפחה בארה"ב, בלי בדיחות באימייל על פצצות, בלי איומים על נשיא ארה"ב, בלי התחכמויות על טרוריסטים. למה שמישהו ידפוק בוקר אחד בדלת של הדודה בניו-ג'רזי? כי לאלגוריתם שמחפש אתכם אין חוש הומור וגם לא הרבה שכל. ידוע הסיפור של מישל קטלאנו מניו יורק, שמתארת בבלוג שלה כיצד שישה בלשים חמושים דפקו על דלת ביתה בלונג איילנד באחד הבקרים האחרונים. הסיבה: היא חיפשה סיר לחץ באינטרנט ובעלה חיפש תרמיל גב. המפגעים במרתון בוסטון השתמשו בפצצות מאולתרות בסירי לחץ, שאותן נשאו בתרמילי גב. מישהו עשה אחד ועוד אחד ויצא לו שמונה.

מטה ה-NSA (צילום: ויקיפדיה)
מטה הNSA- במרילנד. ארגון הביון הגדול ביותר של ארה"ב | צילום: ויקיפדיה
אבל לא צריך שום חבר אמריקני כדי להסתבך. הרי מפלצת ההאזנות הגדולה בעולם ששמה ה-NSA שורצת במזרח התיכון עם לוויינים, מחשבי-על ועם אור ירוק מענקי האינטרנט  לחטט באינפורמציה שרצה שם. אז בואו נעשה ניסיון: תריצו חיפוש, אימייל או סטטוס עם מילים כמו "אוסמה צדק" ואחר כך לכו לבקש ויזה לארה"ב. בהצלחה.

במילים אחרות, צאו מתוך הנחה שאם באמריקה מתפלפלים עכשיו על זכויות פרט ומהי בדיוק הטכניקה של ההאזנות, הרי פה במזרח התיכון זה בדיוק ההיפך. בשביל זה ה-NSA קיימת: לאתר טרוריסטים ואויבים ברחבי עולם. זה מופיע באותיות בולטות באתר ה-NSA  "המשימה העיקרית שלנו היא להגן על הביטחון הלאומי של ארה"ב על ידי ריגול אלקטרוני ביעדים זרים".

ריגול אלקטרוני זה שיחות טלפון, מחשבים, מערכות תקשורת, ביומטריה, מאגרי מידע, שיחות בין בני אדם, מעקבי לווין פיזיים. הכול. כאן אין שום מגבלות. החוק החדש ששינה את הכללים באמריקה אחרי 11 בספטמבר מתייחס רק למשחק הפנים-אמריקני. מחוץ לאמריקה לא היו אף פעם שום מגבלות.

רק כדי להבין את הפרופורציה. "הסוכנות לביטחון לאומי" היא ארגון הביון הגדול ביותר של ארה"ב. המטה שלה שוכן במדינת מרילנד, בין וושינגטון הבירה לבולטימור. יש בו 280,000 מ"ר של שטח עבודה והמבנה המרכזי שלו מצופה זכוכית כהה ונחושת כדי למנוע האזנות מבחוץ. בנוסף, יש לסוכנות תחנות האזנה במקומות שונים בעולם ושלל לוויינים בחלל. ההערכות לגבי מספר העובדים בה נעות סביב ה-40,000 איש. ותהיו בטוחים - הם קוראים, שומעים ומבינים את כל השפות.

חומר קטן למחשבה לפני החיפוש הבא באינטרנט.