לאחר שינון מגל התפטר מהכנסת, רבים ציינו שמגיעה לו מילה טובה. הוא לא ניסה להכחיש את המיוחס לו, לא הטיח האשמות בתקשורת או במתלוננות ובמקום זאת התנצל (בערך) ופרש מתפקידו כנבחר ציבור. את הפליאה על כך שמגל עשה את מה שבמידה רבה היה מצופה ממנו, אפשר בהחלט להבין. במשך שנים התרגלנו לתגובות שונות בתכלית של פוליטיקאים ומנהיגים שהסתבכו בפרשות של הטרדות מיניות. יושר היתה מילה מגונה לא מפחות ממעשיהם. גם השר היוצא, סילבן שלום, לא לקח את הזמן. כשבוע מאז שהחלו לצוץ העדויות נגדו הוא הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים.

"הפרישה של סילבן שלום ושל ינון מגל לפניו, הן לא פחות ממהפכה שמתרחשת לנגד עינינו", כתבה אתמול יו"ר מרצ זהבה גלאון בפוסט בפייסבוק. "נשים תמיד הוטרדו והותקפו מינית, בדרך כלל הן שתקו. כל מי ומה שסביבן הבהירו להן, לכולנו, שעדיף לשתוק. הפרישה של שני הפוליטיקאים האלה היא תוצאה של התקוממות, של מרד, של החלטה שלא שותקות עוד".

גלאון צודקת. הזמנים השתנו, והסטיות של אתמול ממש לא הפכו לנורמות של היום. ודי כדי לסקור את האופן שבו הגיבו נבחרי ציבור בעבר לעומת היום כדי לראות זאת.

יצחק מרדכי (2000): "אני מתכוון להגיד רק את האמת"

השתלשלות האירועים:
בזמן שכהן כשר התחבורה, הגישה  אחת ממזכירות לשכתו של איציק מרדכי תלונה בגין הטרדה מינית. המזכירה טענה שמרדכי החדיר את ידו מתחת לחולצתה והצמיד אותה אל גופו מספר פעמים. בהמשך הוגשו תלונות של שתי נשים נוספות: קצינה ששירתה תחת פיקודו בצה"ל ופעילת ליכוד. שתיהן התלוננו על כך שמרדכי כפה עליהן מגע אינטימי בניגוד לרצונן.

תגובתו:
בתחילה, מרדכי סרב להתפטר ובמקום זאת הודיע כי הוא החליט לצאת לחופשה. "הוטחו בי האשמות במעשה שהוא לא רק חמור מבחינה פלילית וציבורית, אלא דבר שנוגד את כל עולמי המוסרי, את ערכי האישיים, את כל מה שאני מאמין ואת כל מה שהתחנכתי לאורו. כל הדברים שהוטחו בי אינם נכונים. לא היו דברים עולם. אני אומר זאת בלב שלם. לכן דווקא משום כך, החלטתי לקחת חופשה מתפקידי. ולאפשר חקירה משטרית שקטנה ויעילה ללא הקשרים פוליטים. אני מתכוון להגיד את האמת, את כל האמת ורק את האמת".

מתי פרש:
רק לאחר הגשת כתב האישום מרדכי התפטר מהממשלה, ובהמשך - לאחר שהורשע - התפטר גם מהכנסת.

איך זה נגמר:
מרדכי נידון ל-18 חודשי מאסר על תנאי, ובעקבות הרשעתו ערער לבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא לא נשלח למאסר בכלא. מרדכי זכה גם להישאר בדרגתו הצבאית, זאת לאחר שהשופטים בוועדה לחוק השיפוט הצבאי גרסו שהוא "נענש מספיק". לטענתם, "האלוף נענש על מעשיו כפל-כפליים. מלבד ההרשעה והעונש שהוטל עליו, פרש האלוף מכל תפקיד ציבורי ונפגע מצבו המשפחתי, החברתי והכלכלי". בעקבות הפרשה הוא ואשתו כוכי התגרשו.

 

חיים רמון (2006): "נשיקה של שתיים ­שלוש שניות"

השתלשלות האירועים:
ביולי 2006 שר המשפטים רמון היה בדרכו לישיבת ממשלה שבה הוחלט על פרוץ מלחמת לבנון השנייה. בכניסה, הוא פגש את ה', פקידה צעירה שביקשה ממנו להצטלם איתה לרגל שחרורה. אחרי שהצטלמו, השניים נשארו לבד בחדר, ואז רמון ניסה לנשק אותה בניגוד לרצונה ואף החדיר את לשונו לפיה. ה' גילתה לאחראית הישירה עליה את שאירע, והיא זאת שהגישה את התלונה במשטרה

תגובתו:
רמון היה בטוח שיצליח להוכיח בבית המשפט ש"נשיקה של שתיים ­שלוש שניות, לפי גרסת המתלוננת עצמה, אינה יכולה להפוך ולהיות מעשה עם כוונה פלילית".

מתי פרש:
מספר שעות לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע כי יוגש נגד רמון כתב אישום, רמון הודיע בכוונתו להתפטר מתפקידו. רמון ביקש כי משפטו יפתח לאלתר ויתנהל באופן יומיומי ורציף ""גם למען ההיבט האישי, אך יותר מכך, כפי שמחייב האינטרס הציבורי". 

איך זה נגמר:
בסוף מרץ, בית הדין הטיל עליו 120 שעות שירות למען הציבור. מאחר שבית המשפט לא הטיל קלון על מעשיו של רמון, הוא יכול היה לחזור לפוליטיקה לפוליטיקה. פחות משנה לאחר מכן, לאחר שסיים לרצות את עונשו, הוא חזר לכנסת, ולאחר כחודשיים והתמנה לתפקיד המשנה לראש הממשלה.

חיים רמון והקצינה שהתלוננה
התמונה המפורסמת | צילום: חדשות 2

משה קצב (2007): "אני צריך להתבייש?"

השתלשלות האירועים:
בקיץ 2006 נפגש נשיאה השמיני של המדינה משה קצב עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, והתלונן על ניסיון סחיטה כלפיו מצד עובדת לשעבר במשרדו - אך עד מהרה הפך ממאשים לנאשם. בתקשרות התפרסמו עדויות של מספר נשים שעבדו עמו, לפיהן הוא הטריד אותן מינית ועשה מעשים מגונים.

חצי שנה לאחר מכן, מזוז פרסם את טיוטת כתב האישום, ובה האשמות על אונס, הטרדה מינית, מעשה מגונה בכוח ובעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות כלפי ארבע מתלוננות.  קצב כחיש הכל ועבר שימוע שבעקבותיו הוסכם להגיע להסדר טיעון במסגרתו הוא יודה בחלק מהעבירות ויתפטר מתפקידו - ובתמורה יבטלו האישומים האחרים. 

מתי פרש:
יממה לאחר שהוחלט על הסדר הטיעון קצב התפטר, אך ביום בו היה אמור לאשר את ההסדר, הוא חזר בו מהחלטתו. "אני אוכיח את חפותי, איש לא יוכל לטעון שלא הושפע מהתקשורת, אבל שיקולי יוקרה וחשש מפני התקשורת אינם עדיפים על חיי אדם, וחיי ניצבים מנגד". בעקבות ביטול הסדר הטעון, הפרקליטות גיבשה הסדר טיעון, ובמרץ 2009 הוגש כתב האישום נגד קצב.

תגובתו:
במכתב לקוני, תוך שהוא לא לוקח אחריות על מעשיו, קצב מודיע כי הוא "מבקש להקדים את סיום כהונתי בשבועיים ומודיע על התפטרותי". 

איך זה נגמר: 
ב-2010 הפרשה הגיעה לסיומה עם הרשעתו של קצב, וב-7 בדצמבר 2011 הוא נשלח לשבע שנות מאסר.

 

ינון מגל: "מחוזות השיימינג"

השתלשלות האירועים:
בחודש נובמבר העיתונאית רחלי רוטנר, שעבדה עם מגל במערכת וואלה, פרסה פוסט ובו חשפה שבמהלך מסיבת סיום מתפקידו כעורך האתר, מגל התוודה בפניה על משיכתו כלפיה.  "כל הזמן שעבדנו יחד הייתי חרמן עלייך. מסתכל עלייך וחושב על הציצי שלך והתחת שלך", ציטטה רחלי דברים שאמר לה לדבריה, "וגם הייתי מדבר עם אחרים על זה הרבה, על הציצי והתחת שלך, כמה שהם מחרמנים אותי". 

מגל פרסם בתגובה פוסט בו כתב, "ישנם דברים שנאמרו בין ידידים לפני הפיכתי לחבר כנסת ולא הייתי חוזר עליהם כיום, אני מבקש את סליחתו של מי שנפגע". בעקבות פוסט ההתנצלות שפרסם מגל, כתב לו בעלה של רחלי רוטנר, אריאל וייסמן: "הייתי מצפה מחבר כנסת בבית היהודי שלא ינסה לזיין את אשתי".

מתי פרש:
כשבוע לאחר פרסום הפוסט של רוטנר, ולאחר שנחשף בחדשות 2 שאישה רביעית טענה כי הוטרדה מינית על ידו, מגל הודיע על החלטתו לפרוש מתפקידו כחבר כנסת.  

תגובתו:
"שגיתי בעבר בהתנהלות בלתי ראויה, וקל וחומר שאינה הולמת איש ציבור כפי שאני היום", מסר מגל בבוקר שלאחר הפגישה עם בנט. "אני מתנצל מעומק לבי בפני מי שנפגע ונחוש לתקן את התנהלותי וגם לשקם את הדברים במישור האישי והמשפחתי".

בפוסט האחרון שהעלה בעמוד הפייסבוק הציבורי שלו כתב: "השם אוהב אותי. ולמרות שאני חושב שעשו לי עוול גדול אני מקבל זאת באהבה ובטוח שהכל לטובה. גיליתי למשל איזה אישה מדהימה יש לי, שיותר בע"ה אני לא אפגע בה. ואני מקווה ומאמין שהכל עוד יסתדר לטובה".

רחלי רוטנר וח
מגל ורוטנר | צילום: פלאש 90, משה שי, החפרנים

סילבן שלום: "קצתי בדרך הייסורים"

השתלשלות האירועים:
באמצע החודש פורסם בתקשורת שעובדת לשעבר של שלום טענה כי הוא נגע בה בניגוד לרצונה במשך יותר משנה. למרות שעל הטענות לא חלה התיישנות, האישה סירבה להתלונן, אך חברות הכנסת של מרצ, יו"ר המפלגה זהבה גלאון והח"כיות מיכל רוזין ותמר זנדברג, פנו ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיורה לחקור את שלום. בעקבות פרסום הדברים, שבע נשים נוספות החליטו לפרוס את סיפוריהן.

מתי פרש:
לאחר שהתפרסמו שש עדויות של נשים שונות שטענו כי שלום הטריד אותן מינית, הוא החליט שהוא פורש מהחיים הפוליטיים.

תגובתו: 
"כ-23 שנים אני משרת במסירות ובאמונה את הציבור כח"כ וכשר במשרדים שונים מתוך תחושת שליחות ורצון לקדם מטרות חברתיות וציבוריות חשובות ביותר", מסר שלום בהודעת הפרישה. "קצתי בדרך הייסורים שהייתה מנת חלקי ומנת חלקה של משפחתי, רעייתי, ילדיי ואימי המבוגרת. משפחתי תומכת בי באופן מלא, אך אין כל הצדקה למחיר הנדרש ממנה. בנסיבות אלה החלטתי לפרוש מתפקידיי כשר וחבר כנסת"

איך זה נגמר:
למרות הפרישה, הודיע הערב היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין על פתיחת בדיקת העדויות נגדו.

בני הזוג שלום
שלום ורעייתו, ג'ודי | צילום: טוויטר