בחודש יוני האחרון פרץ שחר רימוני (21) לתוך בית בעיר חיפה. הוא חיפש ברחבי הבית דבר מה לגנוב ובדרך הוא נכנס לחדרה של ילדה בת עשר שישנה במיטתה. הוא סגר את הדלת ונגע בה, וכשהתעוררה הוא תקף אותה ואנס אותה. אתמול גזר בית המשפט על רימוני 17 שנות מאסר, אך הילדה תסחוב את הטראומה לכל חייה. "זה לא נעלם, זו צלקת נצחית", אומרת אירית אל-מגור (43), שעברה גם היא פגיעה מינית כילדה, "בכל פעם כשיש מקרה כזה שמסוקר בתקשורת אני ממש מוצפת. יש לי פלשבאקים של האירוע שלי, סיוטים בלילה. כאילו הכל חוזר אליי".
מרב ניר (54) עברה גם היא אונס בילדותה, ובאופן מחריד גם הוריה היו בחדר הסמוך בזמן שזה קרה. "לשמוע על דברים כאלה זה מאוד טריגרי כי אני יודעת שזה אף פעם לא נגמר, ההשפעות של זה מושלכות על כל היבט בחיים", היא אומרת היום, "אני חושבת שהילדה עדיין לא באמת מעכלת את מה שקרה ושהכי חשוב עכשיו זה לעטוף אותה ולתת לה לעבד את האירוע".
ויקטוריה בר יוסף (43) עברה אונס קבוצתי אכזרי בגיל 13 וגם היא מתארת תחושות דומות: "כשאני קוראת סיפורים כאלה הדופק שלי עולה והדבר ראשון שאני רוצה זה לחבק את הנפגעת. אונס בגיל כזה זה הלם, פחד, בלבול, כאילו שאת נמצאת בעולם אחר, עולם אפור. צריך להיות שם בשבילה, לחבק, לא לשפוט ולא להגיד דברים כמו 'איך לא נלחמת' או 'איך לא צעקת', וכמובן לתת לה טיפול מקצועי".
"הילדה עכשיו במצב ממש רגיש", מוסיפה אל-מגור, "זה משבר אמון והוא יכול להתבטא ברגרסיה בכל מיני תחומים. היא חייבת לקבל טיפול פסיכולוגי כדי להשתקם וכמה שיותר מהר. אני הלכתי לטיפול בגיל מאוחר וזה ממש לא טוב כי הלכו לי הילדות והנעורים ושקעתי בהפרעת אכילה. חייבים לשים לב להתנהגות שלה בהקשר של אוכל, לראות אם היא מתקשרת עם חברים ועם המשפחה. לי זה גרם לניתוק מהחיים". גם ניר מציינת שיש לדעתה שני דברים חשובים מאוד בתקופה זו: "משפחה עוטפת ותומכת, ובעלת מקצוע שמתמחה בעיבוד של האונס. ושתהיה רק אישה", היא מדגישה, "כי כל גבר כרגע זה רע".
רימוני, כאמור, קיבל את אחד העונשים הכבדים שנגזרו על עבירת אונס - אבל לדברי מי ששרדה אונס בילדות זה לא מספיק. "מגיע לו מאסר עולם", אומרת אל-מגור, "אני הגשתי תלונה על האונס והתיק נסגר מחוסר ראיות, כלומר האנס מסתובב חופשי ויכול להמשיך לפשוע". גם לדברי ניר העונש צריך להיות כבד יותר: "17 שנים על אונס זאת התקדמות אבל זה לא מספיק. אונס שווה רצח. זה רצח של הנפש וזה חייב להיות המסר".
"לדעתי אנסים אמורים לקבל עונש חמור יותר כי המוח שלהם אף פעם לא יתוקן, זה מוח פגום שיישאר כך כל החיים", אומרת בר יוסף. "אני מקווה בשבילו שיבין יום אחד את גודל האסון שעשה לילדה. אנשים כאלה חייבים לעבור סירוס כימי ולהיות כלואים לפחות 40 שנה במקום מבודד וחשוך, כי זה מה שהנפגעת רואה עכשיו. חושך".