"לא יכול להיות שאני אפנה את בית הקפה שלי והוא ימשיך לתפקד כמנכ"ל מצליח בזמן שגרג קפה נותנים יד להתנכלות בי ובעסק שלי. יש כאן חיבוק משולש של בעלי הכוח והממון שהשתמשו בכוח לא פרופורציונלי מול בית הקפה שלי המשתרע על פני 12 מטר, והכל רק כי החלטתי לשים סוף להטרדות המיניות הבלתי פוסקות שחוויתי". כך אומרת היום בשיחה עם mako, שירה חדד, מי שהייתה עד לאחרונה בעלת בית קפה ותיק במתחם ביל"ו סנטר.

תחילת הפרשה בחודש מרץ כשחדד (40) קיבלה מכתב המודיע לה על סיום חוזה ופינוי בית הקפה שלה עד לסוף חודש אפריל. לטענתה, המכתב הגיע בעקבות תלונותיה על הטרדות מיניות שחוותה מצידו של מנכ"ל ביל"ו סנטר, מנחם מעודי.

בראשית השבוע מצאה חדד את בית הקפה שלה מפורק כשהחשמל מנותק וחפציה זרוקים על הרצפה. לטענתה, בית הקפה נהרס בפטישים בשבת האחרונה על ידי נציגים של חברת מליסרון, חברת האחזקות שבבעלותה מתחם הביל"ו סנטר.

בית הקפה של שירה חדד
בית הקפה לאחר שנהרס

"אחרי שנים של שתיקה אני לא רוצה לשתוק יותר", מספרת חדד, "מה שבעצם קרה זה שנכנסתי לנהל בית קפה כשהייתי סטודנטית בלי ניסיון ניהולי ומעודי ניצל את חוסר הידע שלי כדי שאהיה תלויה בו. ההטרדות המיניות שלו התחילו בדיבורים. הוא כל הזמן אמר לי מה הוא היה עושה לי ומדבר בשפה מחפיצה, וולגרית שגרמה לי להרגיש כמו אפס מאופס. אפילו מול אנשים אחרים הוא היה מנסה להשפיל".

לדבריה, בשנת 2013 הבטיח לה מעודי כי יעזור לה לפתור בעיה של פיצוץ בצנרת בעסק. "הוא הלחיץ אותי שאצטרך לשלם והבטיח שיעזור. תוך כדי הוא תפס אותי חזק ונתן משהו לא ברור בין נשיקה לנשיכה בעורף ובשלב הזה כבר הייתי בשוק".

לאחר האירוע הזה חדד הגישה תלונה במשטרה ובחברת מליסרון. לטענתה, ההחלטה שלא לחדש לה את ההסכם נובעת אך ורק מכך שהיא התלוננה כבר ב-2013 לממונה על הטרדות מיניות ב"קניוני עופר" (מליסרון), כי מנכ"ל המתחם הטריד אותה מינית וביצע בה מעשה מגונה. מעודי, יודגש מיד, מכחיש את כל הטענות נגדו. חדד התלוננה נגדו למשטרה, אך המשטרה ובהמשך הפרקליטות החליטו לסגור את התיק בשל התיישנות.

בית המשפט השלום ברמלה יכריע מחר מה עתיד לקרות עם בית הקפה במסגרת תביעת פיצויים בגובה 1.3 מיליון שקל שהגישה חדד נגד רשת גרג ונגד מליסרון. חדד מבקשת כי בית המשפט יוציא צו שימנע את פינויה ויאפשר לה לחזור ולהפעיל את בית הקפה עד תום ניהול התביעה.

עורכות הדין גליה שמילוביץ' גרינגרד ומיכל זמיר פולני, שמייצגות את חדד אומרות כי "התיק של שירה הפך להיות ציבורי כי יש פה עניין מוצדק ורב לציבור. יש כאן מקרה של אישה שאין בינה לבין המקום ולמנהל יחסי עבודה הוטרדה מינית, לא שתקה וביקשה בשביל כל הנשים שיטפלו בתלונה שלה נגד מעודי ובמקום זה מסלקים אותה. יש פה אינטרס ציבורי חשוב מעין כמותו לכל ציבור הנשים והאנשים שחייבים להתלונן ושחס וחלילה הדבר הזה לא יעצור מלהתלונן, חשוב לנו להסביר שהשתיקה לא יפה לנו. מתחם ביל"ו יצאו בהכרזה שיוצאים לשיפוצים מה שלא קרה ולא יקרה, המקום היחיד שנסגר לרגל שיפוצי המתחם זה בית קפה של שירה. חלק מההתנהלות הייתה פשוט לנסות ולפגוע בה, הם התנכלו וקיצרו את החוזה רק בגלל התלונות שהיא הגישה".

מקניוני עופר נמסר בתגובה: "אנו מחויבים למדיניות של אפס סבלנות בנושאי הטרדות מיניות, ומקפידים לייצר סביבת בילוי ועבודה, בטוחה, מכבדת ונעימה לכל מבקרי ועובדי המתחמים. כל תלונה על הפרה של ההנחיות נבדקת לעומק ומטופלת על ידי הגורמים הרלוונטיים בחברה בהתאם לנורמות מחמירות ובכפוף לחוק, כך קרה גם במקרה זה. בניגוד לאמור, מיד כשעלתה התלונה בשנת 2013 ביצעה החברה מספר רב של פעולות לבדיקת הנושא ובהן שיחות עם המתלוננת, שיחת בירור עם המנהל, תחקור עובדים נוספים במתחם ואף ביצוע פעולות חקירתיות. המתלוננת לוותה באופן אישי על ידי הממונה על טיפול בתלונות מסוג זה בחברה, אשר גבתה את עדותה והייתה איתה בקשר לאורך כל הליך הבדיקה. לאחר שלא עלו ממצאים ולאור העובדה שהוא הכחיש באופן גורף את המיוחס לו, המליצה החברה למתלוננת לפנות למשטרה, לה יש את הכלים החקירתיים והחוקיים לבירור מעמיק יותר. סיום השכירות נובע משיקולים מסחריים של שדרוג מתחם הקניות, והודעה על כך נמסרה לפני שנים בתיאום עם הנהלת קפה גרג, מולם נחתם החוזה. בין החברה למתלוננת אין ומעולם לא הייתה כל התקשרות לגבי דוכן הקפה, והיא מועסקת על ידי הזכיין. הסכם השכירות של רשת קפה גרג במתחם הסתיים ביום 30/4, ובהתאם לכך, מנהלת הדוכן פינתה בעצמה את הריהוט והציוד מהמקום. רק לאחר שהשטח פונה, פורקה על ידי הנהלת המתחם סגירת החורף שהוקמה בסמוך. הנושא יובהר במלואו בבית המשפט, במסגרת תביעה אזרחית שמתנהלת בימים אלו".
מעו"ד מרדכי וסרטייל, עורך דינו של מנחם מעודי, נמסר בתגובה: "נגד מר מעודי הוגשה ע"י גב' חדד תביעה לפיצוי בגין הטרדה מינית ומעשים מגונים שארעו, לטענתה, בשנים 2011 – 2012. בכתב ההגנה הכחיש מר מעודי את הטענות, כטענות סרק ריקות מתוכן. בית המשפט דן בימים אלו בתביעה ומחר, 6.5.2021, אמור להתקיים דיון בבקשה לצו מניעה שהגישה התובעת. יש רק להצטער על כך שלתובעת אצה הדרך לנהל את המשפט בתקשורת, במקום להמתין לתוצאות ההליך המשפטי ובירור עובדתי בדרך ראויה ומכובדת, שיכולה להיעשות רק בבית המשפט. חשוב לציין שלאחר שהתובעת הגישה, ב-2013, תלונה למקום עבודתו של מרשי, ללא בדל ראיה לטענותיה, מקום העבודה בצעד חריג שכר שירותי חוקר פרטי שבדק את התנהגות מרשי. החוקר צייד את התובעת במכשירי צילום והקלטה, לאיסוף ותיעוד ראיות. במשך חודשים ניסתה התובעת, ללא הצלחה, לאסוף ראיות מפלילות נגד מרשי ויצרה איתו קשר יזום לפי הנחיית החוקר, אך ניסיונותיה העלו חרס. במקביל נשלחה לקניון חוקרת סמויה תחת סיפור כיסוי, שיצרה קשר עם מרשי בניסיון לאתר אינדיקציות להתנהלות בלתי הולמת מצידו. התובעת והחוקר הפרטי לא הצליחו להביא קמצוץ ראיה שתהווה אינדיקציה להתנהלות לא הולמת מצד מרשי. בהתנהגותו לא נמצא רבב. אין למרשי ספק שבמהלך ההליך המשפטי טענות התובעת יופרכו אחת לאחת. כנראה שגם התובעת יודעת מה תהיה תוצאת ההליך המשפטי ולכן היא מנהלת מלחמת חורמה נגד מרשי בבליץ תקשורתי, תוך פגיעה קשה בשמו הטוב. התקשורת אינה פלטפורמה חליפית לבית משפט. התובעת כפי הנראה יודעת מדוע היא מעדיפה לנהל את המשפט בתקשורת במקום במקום היחיד הראוי לבירור טענותיה והוא בית המשפט. הקשר שעושה התובעת בין סיום הסכם השכירות לתלונתה ותביעתה חסר יסוד ובסיס עובדתי ומשפטי. סיום חוזה השכירות מ-2010 לא קשור למרשי. התובעת ומרשי אינם צד להסכם ואין לאי חידושו דבר וחצי דבר עם תביעת התובעת. עובדה היא שאת התלונה הגישה התובעת ביוני 2013 ומאז עברו 8 שנים שהיא ניהלה בביל"ו סנטר את בית הקפה ללא הפרעה".