יומיים לאחר שנשות הכותל וחה"כ גלעד קריב הגיעו לרחבת הכותל המערבי כדי להתפלל, וספגו אלימות, לדבריהן, ממאבטחי המקום, העלו נשות הארגון פוסט זועם שתיאר את שהתרחש: "לא קשה לזהות את הבוז של צוות האבטחה", כתבה בקבוצת הפייסבוק "פוליטקלי קוראת" תמי גוטליב, סגניות יו"ר נשות הכותל וסמנ"כלית התנועה המסורתית, "הוא מתגבר ומדי פעם עולה על גדותיו ומתבטא באלימות של ממש כלפינו". גם חה"כ קריב ציין כי "המאבק על הדמוקרטיה הישראלית שלוב במאבק על דמותה של היהדות הישראלית. מה שמתחיל בכותל נגמר בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע ובכל חלקי הארץ, וכן - גם בבור הפיקוד בקריה".
האירוע התרחש השבוע (א'), אז הגיעו נשות הארגון למקום תפילת ראש חודש, כאשר אליהן הצטרף כאמור חה"כ קריב, שרצה להשתמש בחסינות הפרלמנטרית שלו כדי להכניס עבורן ספר תורה. לטענתן, בתגובה לכך מאבטחיו של רב הכותל מנעו את כניסתן ותקפו אותן: "עשרות אנשים הקיפו את ח"כ קריב, ודחקו והדפו אותנו לרצפה״, תיארה יוכי רפפורט, מנכ״לית הארגון בשיחה עם mako.
לדבריהן הן ניסו להיאבק: ״התקרבנו לקריב והיינו כל כך קרובות לספר התורה ועם זאת כל כך רחוקות מלקרוא בו", מתארת רפופורט. ״רב הכותל לא מוכן שנקרא בתורה כי אנחנו נשים. זו הדרך של הרבנות הראשית לשלוט במרחב הדתי ולומר שלנשים אין זכויות שוות. המאבק שלנו הוא על זכותה הבסיסית של כל אישה להשמיע קול בכותל ולקרוא בתורה כפי שעושה כל יהודי״.
נשות הכותל מסתמכות על פסיקה של בית המשפט המחוזי מ-2013: ״מבחינה חוקית מותר לנו להתפלל עם טלית ותפילין, ולקרוא בקול רם בעזרת הנשים״, מציינת רפפורט, ״הבעיה היא שלרב הכותל יש נוהל שאוסר הכנסת ספרי תורה מבחוץ לתוך מתחם הכותל. לגברים יש ספרי תורה בעזרת הגברים אבל לנשים אין, אז אנחנו חייבות להביא אותו מבחוץ אבל אסור לנו לעשות זאת״.
בעקבות אותו נוהל, היא מתארת, הן עוברות בידוק קפדני בכל פעם: ״הוא כולל פתיחת מעילים בחורף של ירושלים כדי לבחון אם יש לנו ספרי תורה מתחת״. לדבריה, המסר כלפי נשים בישראל ברור: ״רב הכותל ממציא נהלים שמשרתים את האינטרסים שלו, לפיהם נשים הן נחותות גם מבחינה הלכתית ודתית. מדירים משם מחצית מהאוכלוסייה. אנחנו יודעות שזו חובתנו להמשיך עד הסוף. זו לא פרובוקציה – זו תפילה וגם מאבק על הזכות של כל אישה להיות חלק מהמרחב הדתי״.