משפט יוצא דופן הסתיים בשבוע שעבר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כשבית המשפט הכיר במערכת יחסים מתעללת שכללה הטרדה מינית מתמשכת בין מנהל לעובדת שלו כתאונת עבודה חריגה. "התובעת שימשה במשך מספר שנים כשפחת מין של המנהל שלה", קבעה השופטת בפסק הדין.
התובעת במקרה היא דורית (שם בדוי) – אישה נשואה ואם לשלושה, בת 40, שעבדה במשך מספר שנים כתומכת מכירות בחברה גדולה בעיר מגוריה. לפני כשנתיים הגישה דורית תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ודרשה להכיר במקרה שלה כהטרדה מינית חריגה וכתאונת עבודה שהסבה לה נזקים נפשיים ואף הביאה אותה לניסיון התאבדות. המל"ל ניסה לטעון שאין ראיות המוכיחות כי מדובר ביחסים שבכפיה, אבל השופטת דפנה חסון-זכריה בחרה להאמין למתלוננת. "ייאמר מיד, לא שוכנענו שמדובר ברומן בהסכמה", אמרה השופטת בסיכום דבריה, "ממכלול הראיות שהובאו בפנינו עולה תמונה קשה ביותר של יחסי שולט-נשלטת".
בעדותה בבית המשפט סיפרה דורית כיצד עבדה תחת אחד מסוכני המכירות של החברה שהיה המנהל הישיר שלה ונהג להתעמר בה. מדי בוקר, לדבריה, היה מתקשר אליה ונותן לה הוראות בצורה אלימה. "הוא היה מתפוצץ עליי בפני כולם, צועק עליי", סיפרה בבית המשפט, "אומר בפני כולם שאני תוכי מדבר, שאני גולם". היא סיפרה שבעקבות פיטוריו של בעלה מצבה הכלכלי של המשפחה החמיר, והיא חששה לאבד גם את מקור הפרנסה שלה. היא יזמה שיחת פיוס עם סוכן המכירות במטרה לשפר את היחסים ביניהם – שיחה שהובילה למקרה הראשון של יחסי המין ביניהם.
"הוא איים עליי שהזמן שלי קצר ומחפשים תומכת חדשה. התנצלתי והוא נזף בי במשך שעה, אמר שאני כלום בלעדיו", סיפרה דורית, "זו הייתה פגישה של בערך שעה בה הוא כתש אותי, ואז בדרך חזרה היה שקט. פתאום הוא חייך אליי, הושיט לי יד ואמר: 'לוחצים יד. מתחילים מחדש'". דורית סיפרה שבאותו הרגע שתקה כי חששה מהעתיד לבוא. "הוא הסיט את הרכב לשוליים וירד אל דרך עפר, מיד הבנתי שמשהו קורה אבל קפאתי. הוא פנה לפרדס, ושם בין העצים היה המגע המיני הראשון. לא יכולתי לזוז. לא צעקתי. לא שאלתי. לא עשיתי כלום. הוא ראה אותי פצועה וניצל את הרגע. אותו רגע הפך לשגרה ארורה".
"היינו הולכים לשעתיים-שלוש, הוא עם חיוך ואני קפואה. כך במשך שנתיים הייתי שפחת המין שלו: בצדי הדרכים, בשדות, במכולה ואפילו במיטה של האימא המתה שלו"
בהמשך גוללה דורית בפני בית המשפט כיצד מדי יום היה הסוכן לוקח אותה להפסקות צהריים ארוכות, בהן היה תובע ממנה למעשה לספק אותו מינית. "כשהוא היה אומר 'בואי נצא לצהרים' זה היה קוד בשבילו לקיום יחסי מין. זה היה ברור. היינו הולכים לשעתיים-שלוש, הוא עם חיוך ואני קפואה. כך במשך שנתיים הייתי שפחת המין שלו: בצדי הדרכים, בשדות, במכולה ואפילו במיטה של האימא המתה שלו".
דורית תיארה כיצד בינה ובין סוכן המכירות נבנתה הסכמה שבעל פה לפיה היא תספק את צרכיו המיניים על פי דרישתו והוא לא יפגע בתנאי העסקתה ועבודתה בחברה. "אם הייתי עושה מה שהוא רוצה לא היו כעסים. כבר לא היו עלבונות, הוא היה נחמד. אני זוכרת שנכנסתי למנכ"ל כולי רועדת ואמרתי לו שהצלחתי להרגיע אותו, שהכול בסדר. הוא חייך ואמר שהוא שמח לשמוע את זה, אבל הוא לא ידע מה המחיר ששילמתי בשביל השקט".
לדבריה, מעמדו של סוכן המכירות בחברה היה חזק מאוד. היא ביקשה לעבור לעבוד עם סוכן אחר, אבל נתקלה בסירוב. "הבעלים של החברה אהב אותו מאוד, הוא היה תרנגולת שמטילה ביצי זהב. לא היה לי למי לספר. מצד אחד הוא היה פוגע בי ומצד שני נוגע בי ומתקרב אליי. הייתי במבוי סתום. זה היה בולט לכולם שאני בעמדת כניעה והוא בעמדת שליטה, וכולם שתקו".
בהמשך קודמה דורית לתפקיד אשת מכירות בעצמה, אבל הדבר לא שיפר את מערכת היחסים ההרסנית שלה עם הסוכן. "הרגשתי שמכרתי את נשמתי לשטן כדי להתקדם", הסבירה, "הוא היה מבקש שאני אבוא לשבת לידו למרות שהיו לנו עמדות נפרדות. כל היום הייתי לידו, כמו חיית צעצוע, כמו עבד, כמו כלב ששמו עליו קולר". בתקופה הזו, היא מספרת, ירדה במשקל עד שהגיעה למשקל 38 קילו בלבד. "כבר לא אכלתי יותר צהריים. לא יכולתי, פיזית, לאכול כלום".
סוכן הנסיעות כבר לא היה המנהל הישיר שלה, אבל המשיך להתעמר בה ולנצל אותה מינית. "אם הייתי מסרבת לו הוא היה צועק עליי ונותן לי להבין כמה אשלם על זה למחרת. הייתי עובדת על אוטומט. הולכת לארוחות צהרים כמו רובוט, הולכת לעבוד כמו זומבי. מנותקת מעצמי, מנותקת מהסביבה", סיפרה בכאב בבית המשפט, "עד שלא יכולתי יותר להסתכל על עצמי, לא יכולתי להסתכל על בעלי. לא יכולתי לסבול יותר את ההשפלה והבושה, החלטתי לנסות להתאבד. לקחתי את כל הכדורים שהיו לי בבית ובלעתי חלק. לא רציתי למות, רציתי עזרה ולא ידעתי איך לבקש". בעלה פינה אותה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים וחייה ניצלו.
>> הוחזקה בשבי ועברה התעללות: "הם יכלו לעשות בי מה שרצו, לא יכלתי לעצור אותם"
>> "נאנסת כל-כך הרבה פעמים, לא יכלת פשוט להתחיל ליהנות מזה?"
>> 18 גברים בלילה: עדות מצמררת של זונה מרחוב החלונות האדומים באמסטרדם
בסופו של דבר הצליחה דורית לאזור אומץ וחשפה בפני בעלה את מה שעולל לה הבוס שלה. הבעל הגיש תלונה למנהל החברה, שמינה עובדת בכירה לטפל בתלונה והציע לדורית לפנות למרכז לנפגעות תקיפה מינית. הוא אמר לה שלא יוכל לפטר או להזיז את הסוכן מתפקידו, כי הוא מכניס הרבה כסף.
בתביעה אזרחית שהגישה נגד החברה ונגד הסוכן קיבלה דורית פיצוי של 80 אלף שקל דרך הליך גישור שחסך את עדותה. סוכן המכירות שהעיד בבית המשפט הכחיש את מערכת היחסים שהייתה בינו לבין דורית וטען שלא היה ביניהם כל מגע מיני. השופטת הדגישה כי עדותו הייתה רצופה בסתירות ונמצאה לא אמינה, ופסקה שאכן היה מדובר בהטרדה מינית קשה שנמשכה תקופה ארוכה.
את החלטתה חתמה השופטת במילותיה של דורית, שכדי להתמודד עם הסיטואציה הבלתי אפשרית אליה נקלעה נאלצה להיעזר בכדורים פסיכיאטריים. "האשמתי את עצמי שהאירוע נגרם בגללי. האשמתי את עצמי שלא עשיתי כלום, שלא אמרתי כלום, שלא התנגדתי. היום אני מבינה שלא יכולתי להתנגד. היום אחרי טיפול אני מבינה שאני לא אשמה. אני רוצה להיות שוב חופשיה. לחיות, לחייך, להמשיך בלי כאב, בלי אשמה, להשתחרר באמת, ואני אצליח".