מה דעתכם על אפליה מתקנת? משנה סדרי עולם, או מנציחה אפליה? ציוץ של מרצה הסעירה בסוף השבוע את הרשת, כשזה סיפר שהעלה לכל התלמידות שלו ציון רק מפני שהן נשים.

"סוף סוף הגשתי ציונים למזכירות הפקולטה. רגע לפני השליחה החלטתי להוסיף 10 נקודות לכל הסטודנטיות, בערך רבע מהאוכלוסייה בקורס, כדי לתקן עיוותים מערכתיים", צייץ בטוויטר תומר אשור, קריפטוגרף ישראלי ומרצה המלמד בהולנד. הציוץ התפשט ברחבי הטוויטר, והתגובות לא חסכו בביקורת: "כדי לתקן את העיוות צריך להתחיל 10 שנים לפחות לפני שהן מגיעות לקורס שלך", הגיב אחד הגולשים ואחרת הוסיפה: "בתור סטודנטית למדעי המחשב פחות התחברתי, כי יתייחסו לציונים שלי כ'מתוקנים' רק בגלל שאני אישה ולא בגלל שאני ראויה". גולש נוסף כתב: "תודה לגבר החזק והמרשים שלקח תחת חסותו את הנשים הטיפשות וחסרות היכולת וכדי להשוות אותן לגברים המדהימים נתן להן 10 נקודות. אתה מדהים!".

אלא שמסתבר שתוכן הציוץ לא היה אמיתי: ביולי 2021 פרסם אשור ציוץ בו כתב: "מתישהו בין אמצע ינואר וסוף פברואר אצייץ משהו שיגרום למהומה רבתי". במהלך סוף השבוע, לאחר שהציוץ צבר מאות לייקים ועשרות שיתופים, הוא שיתף את הציוץ הישן וכתב: "כל כך קל". לאחר מכן הוסיף: "זו הטרלה מהתחלה ועד הסוף. לא העליתי לאף אחד נקודות באופן שמנותק מהביצועים (אבל כן נתתי מראש כמעט לכולם את הציון המקסימלי)". אשור המשיך בדיונים עם חלק מהמגיבים, אבל היה קשה להבין אם בסופו של דבר עמדתו היא בעד או נגד פקטור לנשים כאקט של אפליה מתקנת. הוא בחר שלא להגיב לכתבה.

תיקון אמיתי צריך לבוא הרבה קודם

אז מה היה לנו פה בעצם, מעשה הוגן שמקדם שוויון זכויות לנשים, או גבר שלוקח לעצמו את הזכות להציל עלמות במצוקה שכלל לא ביקשו ואולי לא זקוקות ממנו לסיוע? גילי ורון, עו"ד מנהלת המערך המשפטי ויצו ישראל, מסבירה שעל פי הגישה הסביבתית בנים ובנות נולדים עם פוטנציאל אינטלקטואלי מתמטי זהה. "הפערים המגדריים במקצועות הריאליים, ככל שישנם כאלה, הם תולדה של השפעות חברתיות-תרבותיות שמועברות על ידי החברה, ההורים והמורים באמצעות חינוך, ציפיות ומסרים שונים", היא אומרת. לזמן בו מתבצעת פעולה כלשהי בשם 'התיקון', מסבירה ורון, יש חשיבות מכרעת מבחינת התוצאה: "רצינו 'לשפר' את הישגיהן של סטודנטיות במתמטיקה? תוספת של 10 נקודות לציון בתום סמסטר ככל הנראה לא תביא לידי כך. אם נרצה באמת להביא לתיקון עוול מהותי, נדרש לפעולות בשלבים מוקדמים יותר, כאשר אותן סטודנטיות מצויות בתחילת דרכן כילדות במערכת החינוך", היא אומרת.

גם עינת וייסבורט, יועצת ארגונית המתמחה בשוויון מגדרי ומנכ"לית דרך אישה, מסכימה שנשים אינן צריכות פקטור – אלא התאמת תנאי פתיחה. "הבניות חברתיות והסללה הם הגורמים לפערים בין גברים לנשים: הבניות חברתיות יכולות להתחיל בחלוקה מגדרית של משחקי ילדים, כאשר בנות מטפלות בבובות ובנים משחקים בכדור; לעבור בבחירת מסלולי לימוד, כשבנות בוחרות מסלולים הומאניים ובנים במסלולים ריאליים, להמשיך באוניברסיטה באותה חלוקה קטגורית - ומשם להגיע גם אל שוק העבודה", היא מסבירה. "מתן 'פקטור' לנשים בלבד על בסיס היותן נשים, ללא קשר לרמת הידע או היכולות שלהן, הוא חוסר הבנה משווע של המושג 'העדפה מתקנת', מושג שרבים מתקשים להבין או להסכים איתו – כמו שניתן לראות בתגובות הזועמות לציוץ מגברים ונשים גם יחד. אני מאמינה שהציוץ הזה נועד לעורר שיח על פערים, ולעיתים דווקא פרובוקציה מהסוג הזה יכולה לשים על השולחן את הדברים ולעורר דיון ציבורי ער".