בימים אלו, כשנושא האלימות נגד נשים עולה סוף-סוף לתודעה הציבורית, מטריד לשמוע על מקלט לנשים מוכות באזור השרון שנסגר השבוע. לדברי הצוות הזוטר שעבד במקום - ובניגוד לטענה הרשמית של כל שאר הגורמים והרשויות - הסיבה לסגירה היא תלונות השכנים, שהפעילו לחץ לסגור את המקום בשל "רעש ופגיעה באופייה השקט של השכונה".

ערבה בנקין (24), מדריכה חינוכית לשעבר במקלט, סיפרה ל-mako שתלונות השכנים החלו עם הקמתו של המקלט לפני כשנה. "המקלט ממוקם בשכונה עשירה ומבוססת והשכנים התלוננו שהוא פוגע באיכות החיים של השכונה המפונפנת והשקטה שלהם. זה היה מבחינתם מטרד שפגע בשם הטוב של השכונה והרעש של הילדים לא התאים לשכנים והוריד, כביכול, את הערך הנדל"ני של הנכסים שלהם". 

מעון לשורדי אלימות במשפחה (צילום: שי איגנץ)
"השכנים לא מעוניינים בכתם שכזה בחצר האחורית שלהם". מבנה המעון | צילום: שי איגנץ

המקלט הוקם ביוזמת ויצ"ו עקב הזינוק בדיווחים על מקרי אלימות במשפחה בתקופת הקורונה, ובמהלכה, לדברי בנקין, עברו בו יותר מ-200 נשים ו-400 ילדים. בתחילה שימש המקום כמקלט חירום לצורך העברת תקופת הבידוד, ולמרות שפורמלית עדיין נחשב כזמני - בחצי השנה האחרונה התנהל בפועל כמקלט קבע ונשים שהגיעו אליו החלו לנהל במקום את חייהן. "הנשים והילדים נעשו למשפחה של ממש. כמעט כל הילדים נרשמו לבתי ספר באזור, התחלנו טיפול תהליכי, את חלקן אפילו ליווינו בהליכי גירושין", סיפרה בנקין.

"השכנים היו מתקשרים כל יום למשטרה ועירבו עורכי דין. אחד השכנים עמד על גג הווילה שלו וצילם נשים וילדים כדי להסית כנגדן", סיפרה, "לא היה במקלט רעש יותר גדול מגן ילדים רגיל. היו בו 17 ילדים שהלכו לישון ב-19:00. יש גדר בטון שחופפת לחלק מהבתים, אבל מדובר בבתים ענקיים עם חצרות גדולות מאוד". 

רעש של ילדים ונשים שצורחות

במכתב ששלח ביולי 2020 בא כוחם של השכנים, עו"ד אלי וילצ'יק, לעמותת ויצ"ו שניהלה את המקלט, נכתב כי: "אירוח המוני וקבוע של אימהות וילדיהן, פרט לאי חוקיותו כאמור, אינו תואם את אופייה השקט של השכונה. מפלס הרעש שמייצרת הפעילות המתקיימת בשטח – כמעט בכל שעות היממה ובימי חול, שבת ומועד, פוגע קשות באיכות חייהם ובזכויות הקניין של תושבי השכונה". בהמשך המכתב עולה דרישת השכנים לסגור את המקלט: "נוכח השימוש הלא חוקי ונוכח הפגיעה הקשה הנגרמת לדרי השכונה, בהם גם מרשינו, הנכם נדרשים בזאת, בתוך עשרה ימים משיגור מכתבנו זה, לחדול מלעשות שימוש במקום כמקלט לנשים מוכות".

"זה גיהינום. אין לנו שום דבר נגד נשים מוכות, הלב שלנו איתן, אבל זה דבר שלא מתאים לאופי השכונה"

תושב השכונה

"30 שנה אנחנו חיים פה בנחת ופתאום מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, באמצע השבוע ובשבת, אנחנו סובלים מרעש של ילדים ונשים שצורחות", הסביר אחד התושבים בריאיון ל"צומת השרון" במאי של השנה שעברה, והוסיף: "זה גיהינום. אין לנו שום דבר נגד נשים מוכות, הלב שלנו איתן, אבל זה דבר שלא מתאים לאופי השכונה. מחר יבוא בעל עם נשק, אני יודע? יש לנו ילדים קטנים. אנחנו מתקשרים כל השישי-שבת לעירייה והם אומרים לנו 'אין מה לעשות'".

מעון לשורדי אלימות במשפחה (צילום: צילום פרטי)
"הפרידה הייתה קשה מאוד לילדים הקטנים". ערבה בנקין (משמאל) ומדריכה נוספת עם ילדה מהמעון | צילום: צילום פרטי

לפני כחודש נודע לצוות המקלט על סגירתו עקב סיום החוזה להפעלתו. "החוזה היה מלכתחילה זמני וכל פעם האריכו אותו במספר חודשים לאור העלייה במקרי האלימות", מסבירה בנקין. "באיזשהו שלב ויצ"ו לא יכלו להילחם יותר בשכנים והרימו ידיים". במשרד הרווחה ובויצ"ו (תגובתם המלאה מובאת למטה) כופרים בקשר בין סגירת המקלט לבין תלונות השכנים - לדבריהם, ההתקשרות הזמנית הוארכה בהתאם לצורך, ובהמשך תוקם מסגרת חירום קבועה אחרת. "הצורך במקלטים לא נעלם", משיבה בנקין לטענה הזו, "רק לפני שבוע הגיעה אלינו אישה חדשה והיינו צריכים למצוא לה מקום. המקלטים עולים על גדותיהם והמענה דל מאוד".

"יכולתי לחכות שיתפנה מקום במקלט אחר או לחזור לסכנה, רק כדי שלשכנים העשירים לא יהיו נשים וילדים ממעמד נמוך לידם"

מיכל (שם בדוי), אחת מדיירות המקלט

בשבוע האחרון גם החל תהליך פרידה הדרגתי מהנשים והילדים. "הפרידה הייתה קשה מאוד לילדים הקטנים. הם מרגישים אכזבה ותסכול שנתנו להם לעזוב", בנקין מספרת, "כל מה שיש לנשים הללו זה אחת את השנייה והן נאלצו להיפרד בהתראה כל כך קצרה. היו המון בכי וחרדה".

"נסגר מקום שהיה עבורי ועבור הילדים בית במלוא מובן המילה, מקום עוטף, אוהב ויותר מהכל - מטפל בפצעים שהגענו איתם", משתפת מיכל (שם בדוי), נפגעת אלימות במשפחה שהתגוררה במקלט. "נעשינו למשפחה קטנה ונוצר חיבור עם הצוות. פתאום, באמצע התהליך המבורך הזה, מחליטים לקטוע שוב את הלך החיים שלנו בגלל שהשכנים לא מעוניינים ב'כתם' שכזה בחצר האחורית שלהם. ההחלטה לסגור שברה את כולנו כיוון שהאופציות שעמדו בפנינו היו לחכות שיתפנה מקום במקלט אחר ולהתחיל תהליך מחדש, מסגרות חינוך חדשות, שוב שינוי, שוב זעזוע. האופציה השנייה היא לנסות לחזור לחיים כשכל התנאים לא בשלים ועדיין קיימת סכנה. בכל מקרה הנזק יעשה. ובגלל מה? בשביל שלשכנים העשירים לא יהיו נשים וילדים ממעמד נמוך לידם. בתקופה שבה אישה שהייתה על סף מוות מדליקה משואה זו בושה לאשר סגירה של מקלט. בייחוד כאשר קיימת מצוקת מקלטים".

למרבית הנשים נמצאו מקומות במקלטים אחרים ובדירות מעבר, אך לדברי בנקין יש גם נשים, אומנם מועטות, שבחרו לחזור עם ילדיהן לבעל האלים: "הן מסבירות שהן מעדיפות את החרא שהן מכירות מאשר את זה שהן לא מכירות וחוזרות לבעל. זה מפחיד". את האצבע המאשימה מפנה הצוות הזוטר לשכנים, "אם היינו יכולים היינו מדפיסים כל תמונה של ילד ואישה עם הסיפור שלהם ומדביקים דלת דלת לכל שכן. יש להם דם הידיים", מספרת בנקין בכעס, "ומחר בבוקר הם ייסעו לעבודה במרצדס שלהם, ישמעו ברדיו על עוד אישה שנרצחה, יצקצקו ויגידו שזה נורא". 

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: מדובר במקלט חירום זמני שהוקם עם התפרצות וירוס הקורונה ושימש נשים וילדים לצורך בידוד טרם כניסה למקלט קבוע לשהות של מספר חודשים. בשנה האחרונה המשרד האריך את ההתקשרות במקום בהתאם לצורך ועד ליציאה למכרז מסודר במסגרתו תוקם מסגרת חירום קבועה. המשרד ימשיך לתת שירות לכלל הנשים והילדים הזקוקים להגנה וטיפול במטרה לסייע להם בפתיחת דף חדש בחייהם.

מוויצ"ו נמסר: עם פרוץ מגפת הקורונה ויצ"ו הקימה בשיתוף עם משרד הרווחה מקלט חירום לנשים נפגעות אלימות וילדיהן ופעלה מול כל הגורמים בממשלה כדי לאפשר פתיחתו. ויצו העמידה את הנכס להפעלת המקלט, גייסה צוותים ומתנדבים להפעלתו בתנאי הקורונה הייחודיים, ואף השלימה מתקציבה את פערי התקצוב שהיו קיימים מטעם המדינה. במקלט טופלו מאות משפחות שחוו אלימות קשה בביתן בשל הסגרים, ומצאו בו בית ומפלט, עד לקליטתן במקלטי הקבע ברחבי הארץ, לאחר תקופת הבידוד שנדרשה - זאת בהתאם להסכם מול משרד הרווחה. מראש, וע"פ ההסכם הוגדר המקלט כמקלט זמני לתקופת הקורונה ותאריך סגירתו נקבע ליוני 2020 - מאז התבקשה ויצ"ו להאריכו מספר פעמים, ובפעם האחרונה נקבע סופית מועד הסיום לאפריל 2021. לאור זאת נערכה ויצו לסיום ההפעלה ובנתה תוכנית טיפול המשכית לכל משפחה, לרבות המשפחות ששילבו את ילדיהן במערכות החינוך בעיר, שלהן שוריינו מקומות במקלט אחר הפועל בעיר. במקביל להליך מול הממשלה נאלצה ויצ"ו להתמודד עם פניה מצד הרשות העירונית, בטענה של שימוש חורג בנכס ובמטרה להביא לסגירתו. כאמור, הסגירה נקבעה ללא קשר להליך מול הרשות. הפעלת מקלט בתנאי חוסר ודאות ותקציב מותאם, שכנים שלא גילו סובלנות ואחריות חברתית ועירייה שתוקפת עמותה על השמשת מבנה בבעלותה להצלת חיים - עם כל אלה התמודדה ויצ"ו בשנה האחרונה, ויחד עם זאת הצליחה להפעיל שירות מציל חיים עד לחזרה לשגרה.

מהעירייה באזור השרון נמסר: המקלט המדובר מופעל על ידי עמותת ויצ"ו אשר קיבלה את ההחלטה להפסיק את הפעלתו. אנו  מצרים על כך שלא ניתנה לנו ההזדמנות לסייע ולא נעשו המאמצים למציאת פתרון. לו הייתה ויצ"ו משתפת אותנו במהלך, העירייה הייתה פועלת בכל הכלים העומדים לרשותה על מנת לסייע בהתמודדות עם הסוגייה ועל מנת להמשיך להפעיל את המקלט שחשיבותו רבה.

מטעם השכנים, בייצוג עו"ד אלי וילצ'יק, לא נמסרה תגובה.