סטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב נתפס מאונן באחת מספריות האוניברסיטה, והורחק מהלימודים; לעומתו, מרצה שקיים מערכת יחסים אינטימית עם סטודנטית ואיים עליה שלא תחשוף את הקשר ביניהם נותר ללמד באוניברסיטה. הפנייה לממונה על הטרדות מיניות במוסד האקדמי – אותה הגיש חבר סגל אחר – נגנזה.
שני הסיפורים האלה ועוד רבים אחרים פורסמו אמש במסגרת הדוח לטיפול בהטרדות מיניות שמוגש לפי חוק מדי שנה על ידי המוסדות להשכלה גבוהה לוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. בדוח מפורטות כל התלונות שהוגשו ואופן הטיפול בהן, והוא כולל כ-400 מקרים מ-105 מוסדות.
בין היתר, במרכז הבינתחומי בהרצליה דיווחו על מקרה קשה בו מרצה לשעבר, שהואשם בהטרדה מינית ופוטר בעקבות כך, נתקל ברחוב בסטודנט בוגר שהעיד נגדו בתיק דאז - ותקף אותו. הבוגר פנה לממונים במרכז שליוו אותו למשטרה, ונגד המרצה הוצא צו למניעת הטרדה מאיימת. בנוסף נאסרה כניסתו של המרצה למרכז, ותמונתו הופצה בקרב אנשי הביטחון.
עוד נחשף בדו"ח כי אוניברסיטת בן גוריון נזפה והטילה קנס כספי גבוה על איש סגל אקדמי ששלח בוואטסאפ מסרים בעלי קונוטציה מינית לסטודנט. במקרה אחר שהתרחש באוניברסיטה התלוננה סטודנטית כנגד אחד המרצים שהוא מתבטא באופן מיני במהלך הרצאות. המרצה זומן לשימוע לפני פיטורין ובינתיים החליט להגיש את התפטרותו.
באוניברסיטת אריאל נאסר על משגיח הכשרות של הקפיטריה, המוסק על ידי הרבנות, לעבוד בקרבת סטודנטים או ליצור עימם קשר לאחר שהעיר לסטודנטית שלבשה גופייה "מחר תבואי עם בגד ים". בבצלאל ביקשה סטודנטית לאמנות שעברה הטרדה מינית במסגרת הלימודים להציג עבודה אומנותית ובה פירוט פרוטוקול התלונה נגד המרצה ואופן הטיפול בה. המוסד החליט לאפשר לה להגיש את העבודה תוך מעקב צמוד, במטרה למנוע חשיפה של פרטי המרצה המטריד.
המכון הטכנולוגי – הטכניון דיווח כי כרבע מכלל הפניות והתלונות שהגיעו לממונה על הטרדות מיניות במוסד עסקו בהטרדות מילוליות, וכ-18% נסבו סביב מעשים מגונים, כמו עובד הטכניון שנצמד אל המתלונן בג'קוזי שבבריכה, עובד שנגע באיזור אינטימי של המתלוננת ועובד אחר שניסה להפשיט את המתלוננת. באחד מהמקרים הופסקה עבודתו של הנילון במוסד ובמקרה אחר הוגבלה הגישה למתקני הטכניון והוגשו תלונות במשטרה.
"דיווח מוסדות ההשכלה לכנסת על המניעה והטיפול בהטרדות מיניות מאד מדאיג. הוא מדאיג מהבחינה המספרית שכן לא ייתכן שבכל שנה מגיעות רק כ-400 פניות, כאשר מספר הלומדים והעובדים במוסדות הללו קרוב ל-400,000" אמרה ל-mako ריבי גיליס מ'האקדמיה לשוויון', "תת-הדיווח מעיד על חוסר האמון של הציבור האקדמי במערכות המטפלות בפגיעות מיניות וגם מהווה תעודת עניות למוסדות על שאינם מנסים אפילו לייצר אמון. אנחנו ב'אקדמיה לשוויון' טוענים שהדרך לייצר אמון היא באמצעות פעולות שקופות ופומביות, הכוללות פרסום פסקי דין משמעתיים וחשיפת שמות הפוגעים. תופעה נוספת הנובעת מחוסר השקיפות והחסיון על שמות הפוגעים היא החופש שלהם לעבור ללמד במוסדות אחרים ובכך לסכן ציבור שלם של סטודנטיות, אשר לא יכולות להתגונן בשל חוסר המידע".
ליצירת קשר עם הכתבת: Liat.barstav@mako.co.il