פה אחד, בלי נמנעים או מתנגדים, אישרה אתמול (ב') הכנסת את "חוק איסור צריכת זנות, ומתן סיוע לשורדות זנות". הוא גם מכונה "החוק להפללת הלקוח", ומדינת ישראל הפכה למדינה העשירים בעולם שאוסרת צריכת זנות והופכת אותה לפלילית.
לפי נתוני משרד הרווחה – בישראל חיים מעל ל-14,000 נשים, גברים וטרנסג'נדריות בזנות; מתוכם כ- 3,000 קטינות וקטינים; 62% מהנשים בזנות הן אימהות לילדים מתחת לגיל 18 ו-76% מהן העידו כי היו מעוניינות לצאת ממעגל הזנות לו הייתה להן אפשרות.
החוק שאושר נקבע כהוראת שעה לחמש שנים וייאכף באמצעות קנסות שיוטלו על מי שייתפס צורך זנות, מנסה לצרוך זנות, ואף על מי שימצא במקום המשמש באופן מלא או חלקי לזנות, במטרה לצרוך זנות.
כצפוי, לא מעט טענות בעד ונגד החוק נזרקו לאוויר ולרבים כלל לא היה ברור מה הוא אומר ומה משמעויותיו. אז איפה הוא עומד כרגע? מה יעלה בגורלן של עובדות תעשיית המין? הזנאים והסרסורים? החלטנו לעשות לכן סדר באחד החוקים החשובים וההיסטוריים שעומדים לצאת לפועל במדינת ישראל.
החוק עבר אתמול, יום שני, 31.12.18, בקריאות שנייה ושלישית. ונקבע כהוראת שעה לחמש שנים. עם זאת, אכיפתו של החוק לא תחל ברגע זה. למעשה, האכיפה תחל רק בעוד 18 חודשים (כשנה וחצי) בכדי לאפשר לכל הרשויות המעורבות בהליך השיקומי של הנשים בזנות להיערך לקליטת כל אותן נשים שהחוק יפגע בפרנסתן ואשר מבקשות לצאת ממעגל הזנות.
החוק החדש יאפשר למשטרה להטיל קנס בגובה 2,000 ש"ח על מי שייתפס צורך זנות בפעם הראשונה וכן 4,000 ש"ח לעבירה חוזרת. כמו כן הצעת החוק מאפשרת במקרים מיוחדים הגשת כתב אישום שבצידו עונש שיכול להגיע לסכום של 75,300 שקלים ואף לכלול רישום פלילי.
כחלק מהשינוי החברתי-חינוכי שהחוק מבקש לקדם, מוצע ששרת המשפטים, בהסכמת שר הרווחה וועדת החוקה, יקבעו בתקנות אמצעי ענישה חלופי לקנס, שיוטל על מי שעבר עבירה של צריכת זנות, בדמות סדנה טיפולית חינוכית, שמטרתה למנוע הישנות של ביצוע העבירה.
כבר היום פועל בישראל באופן פרטי "ג'ון סקול" - מרכז הסברה עבור צרכני זנות, המעוניינים לחדול מצריכת זנות, בו ילמדו על משמעות הזנות ועל הנזקים העצומים שחווים הלכודים בה וגם על הנזקים שהם מסיבים לעצמם.
מה לגבי מועדוני חשפנות?
כבר היום אוסר החוק על מתן שירותי מין במועדוני חשפנות וריקודים אשר כוללים מגע מיני עם הלקוחות מוגדרים בחוק כמעשה זנות. באוגוסט האחרון אף הצהירה המשטרה כי תתחיל לפעול ולאכוף את האיסור במועדונים ברחבי הארץ. ככל הנראה, בעקבות החוק החדש ומאחר ומגע מיני במועדון חשפנות נחשב כמעשה זנות - גם לקוחות של חשפניות אשר מקבלים "לפ דאנס" או מגע מיני יופללו. עם זאת, מועדונים המקפידים ליצור הפרדה פיזית בין החשפניות ללקוחות לא אמורים להיפגע.
אחת הבשורות הגדולות שהביאה איתה החקיקה הנוכחית היא תוספת של 30 מיליון שקלים שיתווספו לתקציבי שיקום שורדות הזנות, כל שנה, בשלוש שנים הקרובות ואשר מיועדות לשיקום של אמהות בזנות, גברים, לטנסג'נדריות ונשים אשר סובלות מפגיעות נפשיות והתמכרות לסמים.
ההנחה היא שאין לפגוע בפרנסתן של הנשים בזנות מבלי לסייע להן לצאת ממעגל הזנות ולספק להן אלטרנטיבות - זו הסיבה לדחייה ביישום החוק לצד התוספת התקציבית הגדולה.
לשם כך, תרחיב בשנה וחצי הקרובות המדינה את מערך הסיוע למעוניינות לצאת ממעגל הזנות ותספק סיוע ומענה בתחומי התעסוקה, לרבות לרבות שירותי שיקום והכשרה מקצועיים, סיוע בהשמה בעבודה וליווי ותמיכה תעסוקתיים, סיוע בתחום הדיור, שכר הדירה, דיור ציבורי או רכישת דירה, סיוע בתחום הבריאות - קופות חולים, מחלות מין ועוד, פוריות, גמילה מסמים ואלכוהול ועוד, סיוע משפטי ומחיקת חובות, דיני משפחה וכיוצא בזה.
הצעות החוק הנוכחיות מתבססות על מודל החקיקה של הפללת לקוחות זנות, אשר נחקק לראשונה בשבדיה בשנת 1999. כעשור לאחר מכן הוא אומץ גם בנורבגיה ובאיסלנד ומכאן כינויו: "המודל הנורדי". הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו של שולחן הכנסת החל מהכנסת ה-17 ועד ה-20. בכמה מהמקרים ההצעה עברה בקריאה טרומית אך מעולם לא הגיעה לשלב הקריאות השנייה והשלישית. הפעם, בגלל התמיכה הרחבה והיות הצעת החוק שיתוף פעולה של מפלגות וחברות כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, הצליחה ההצעה לסיים את הליך החקיקה.
שבדיה הייתה הראשונה לאמץ את המודל בשנת 1999. לפי נתונים של הממשלה השבדית, ההשפעה הראשונית והמיידית של החוק הייתה הפחתת זנות הרחוב במדינה בכ-50%. על פי דו"חות נוספים שפורסמו לאורך השנים מטעם ממשלת שבדיה, לא חל גידול בהקפי הזנות ואף ניכר צמצום משמעותי של התופעה. בעוד שמדינות שכנות כגון דנמרק, חלה בתקופה מקבילה – עלייה של עד פי שלוש בהיקף תופעת הזנות.
בשנים האחרונות מדינות נוספות חוקקו חוקים דומים, האוסרים צריכת זנות, בניהן אירלנד (2017), צרפת (2016), צפון אירלנד (2015) קנדה, מדינות בארה"ב, נורבגיה ועוד. לטענת המחוקק, במדינות בהן אומץ החוק הוכח שעצם האיסור על צריכת זנות הוביל לצמצום הביקוש לזנות וכפועל יוצא לצמצום ממדי מעגל הזנות, הסחר בבני אדם ושינוי משמעותי בעמדות הציבור בנוגע לצריכת זנות.
ראוי להתייחס לעובדה – שבקרב למעלה מ-70% מהציבור השבדי ובקרב הצעירים בפרט, ישנה תמיכה באיסור הפלילי על צריכת שירותי מין. כך שהחוק מהווה גם חלק משמעותי ביצירת שינוי תודעתי המוציא צריכת זנות אל מחוץ לנורמה.
מדובר בשני מודלים נפרדים אך די דומים. שניהם מאמינים במתן אפשרות לנשים בזנות להירשם במקצוען באופן מסודר תוך אי הפללה של העוסקים בתעשיית המין, פרט למקרים של קטינים. על פי גישה זו הזנות מתנהלת לפי כללים קבועים בחוק, בפיקוח המדינה, תוך רישום הנשים העוסקות בזנות, פיקוח, מתן רשיונות והיתרים, דאגה לרווחת הנשים בזנות על ידי הרשויות וכו'. עם זאת, מדובר במודלים שמשאירים את הנשים כפופות לסרסורים וניצול מיני.
גם בהולנד, שהייתה מחלוצות מיסוד הזנות, מתקיימים היום הליכים לאימוץ חקיקה חדשה להסדרת הזנות. החל מהעלאת גיל המינימום של עובדת זנות מ-18 ל-21, אימוץ הוראות מחמירות לגבי ניהול מרשם של נשים בזנות, שמשמעותן היא – שכל צורך זנות מאישה שאינה רשומה במרשם – נחשב כעבירה פלילית. ועם זאת, מימדי צריכת הזנות בהולנד בעשור האחרון גדלו משמעותית ואזור חלונות האדומים הפך למוקד של סרסרות ופשע מאורגן.