בשולי החדשות, בין התפרצות הקורונה ללופ האינסופי של בחירות אליו נקלענו פורסם השבוע על תושב תל אביב, בן 57, שנהג לרכוש שירותי זנות מקטינים. האיש, יצר קשר עם קטינים רבים בני 13-16, הציע להם הצעות בעלות אופי מיני עבור תשלום כספי וקיים מפגשים עם שישה מהקטינים במקומות שונים - בין היתר בחדרים להשכרה לפי שעה. חלק מהמפגשים הוא אף תיעד בווידאו. 

הייתם חושבים ששלומם ובטחונם של אותם נערים ונערות שמצאו את עצמם מתגלגלים לקצה החברה יהיה בעדיפות מהגבוהות ביותר בחברה מתוקנת, אבל מסתבר שלא. גם בלי תירוצים של קיפאון מדיני או פנדמיה חדשה - צריכת זנות מקטינים היא אחת העבירות החמורות ועם זאת הכי פחות נאכפות בישראל. 

למרות שיום יום אלפי בנות ובני נוער מנוצלים על ידי אנשים מבוגרים לטובת מין בתשלום, מקום לישון ללילה או אפילו ג'ינס, אנחנו שומעים על המקרים הללו בעיקר במקרים מתוקשרים כמו אביו של אייל גולן, דניאל ביטון, או ישי גבריאלוב "פדופיל הרשת", שגם מסתיימים במהרה ועם עונשים כבדים. ברוב המקרים, לא רק שהעבירה לא נאכפת, אלא שהעונשים מגוחים.

ביקשתי לבדוק עד כמה נאכפת העבירה: כמה כתבי אישום מוגשים, כמה זנאים מורשעים ואילו עונשים הם מקבלים. לפי נתוני משטרת ישראל - בין השנים 2015-2019: נפתחו רק 120 תיקים על צריכת זנות מקטינים - 118 מהם הועברו לפרקליטות. 

כשבדקתי את מספר כתבי האישום שהוגשו המספרים הצתמקו אף יותר: משנת 2016 ועד היום הוגשו רק 10 כתבי אישום על צריכה זנות מקטינים ורק 6 כתבי אישום הוגשו על עבירה של ניצול קטינים לזנות. בין חלק מכתבי האישום קיימת חפיפה (כלומר אותו אדם הורשע בשתי העבירות), רבים מההליכים טרם הסתיימו וגם אלו שהסתיימו לא בהכרח הסתיימו בענישה ראוייה.

כך, לדוגמה, עובד מדינה שהורשע בכך שיצר בקשר בצ'אט באינטרנט עם קטינה בת 16, נפגש איתה וקיים איתה יחסי מין בתמורה ל-600 שקלים. במהלך שהותם בדירה שתתה הקטינה כמות גדולה של אלכוהול עד שהכרתה התערפלה. אז הסיע אותה המערער לתחנת רכבת, הניח אותה על ספסל, הזמין מד"א ועזב את המקום.

על עבירה זו, שככל הנראה הרבה יותר מזכירה את רוב צריכת זנות הקטינים מאשר עבירות כמו זו של ישי גבריאלוב או דניאל ביטון, קיבל עובד המדינה שישה חודשי עבודו שירות וקנס של -8000 ₪ בלבד. רחוק מהעונש הקבוע בחוק על צריכה זנות מקטינה או קטין שהחל מ-2015, לאחר מאבק ממושך להחמרת הענישה על צריכת מין מקטינים בישראל, עלה משלוש שנות מאסר לחמש.   

לפי ההערכות חיות וחיים היום בישראל כ-3000 קטינות וקטינים בזנות. לפחות 970 מהם מוכרים לרווחה. "זה כנראה אפילו לא קצה הקרחון" אומרות בעל"ם "אבל לנו יש מושג רק לגבי מה שאנחנו פוגשים". גם אם נתייחס לנתון השמרני יותר - 970 - ברור שהפער בין עבודת האכיפה והענישה לכמות זנאי הקטינים שמסתובבים בחוץ הוא אסטרונומי. 

"בני נוער צעירות וצעירים בזנות אינם נוטים לתפוס את עצמם כקורבנות עבירה או כמי שזקוקים לטיפול וסיוע ולכן גם אינם מדווחים לגורמי אכיפה או טיפול על הפגיעות בהן ובהם. על כן, צריך להשקיע ולהיות יצירתיים באיתור שלהם ובחשיפה של העבירות כלפיהם" אומרת ענבל דור קרבל, מנכ"לית עלם, "תפקיד המשטרה הוא איתור עברייני מין שצורכים מין מקטינים וקטינות, סרסורים, מפרסמים, משדלים וכו'. מבט חטוף על נתוני החקירות של אגף חקירות ומודיעין יראה שיש יותר חקירות בנושא מאשר כתבי אישום והרשעות בפועל, נתון זה מוביל להכרה כי יש להגיע להישגים טובים יותר של אכיפה וגם של חקירות חשיפה יזומות".