שום כתובת לא הייתה על שום קיר. תמרורי אזהרה לא הונפו ונורות אדומות לא נדלקו לפני מה שהתרחש ביום שישי שעבר בהתנחלות נעלה. לא על פני השטח, לא משהו שמישהו יכול להצביע עליו במבט לאחור. גם לא קנאה, לפחות לא מהסוג שמתגלה במקרים רבים כל כך של גברים שרוצחים נשים.

בשעות אחר הצהריים, כשסיימה את עבודתה כמאמנת זוגיות, דיאנה רז בת ה-35 הייתה במטבח עם בן זוגה אמיר, שוטר סיור בתחנת משטרת מודיעין. ילדיהם היו בשטח הבית כשהחלו ביניהם חילופי דברים וסכין נשלפה. הוא חתך אותה בפלג גופה התחתון, אחר כך כיוון אליה את אקדח השירות שלו וירה בה שני כדורים. אחד פגע ברגלה של דיאנה, השני בראשה. ואז שקט.

הרוצח ביקש מאמו, אובי רז, להגיע לבית המשפחה. מאוחר יותר היא סיפרה בראיונות לתקשורת שבנה אמר לה: "הרגתי את דיאנה". כשהביטה בעיניו, לא ראתה שם את בנה. "כאילו לא הייתה נשמה מאחורי העיניים שלו, זה לא היה הילד שלנו", תספר מאוחר יותר.

אמיר רז (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם)
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם

שכנה של משפחת רז: "דיאנה (בתמונה) הייתה הפלפלית, אמיר הרבה יותר שקט. תמיד נראה שהיא מנתבת את הבית, את הילדים ואותו, וזה הסתדר מצוין. הם השלימו אחד את השנייה"

ייתכן שלעולם לא נדע מה הביא את אמיר רז לרצוח את אשתו. לכאורה, אין מאחוריו היסטוריה של אלימות; נכון לעכשיו לא הופיעה בת זוג לשעבר שתעיד על מסוכנות, על נפש סדיסטית או מתאכזרת; מכרים וחברים של בני הזוג ששוחחנו איתם מעידים על אהבה ואפילו הערצה שהפגין כלפי אשתו וכלפי הקריירה שלה.

"דיאנה הייתה אישה מאוד חזקה. תמיד מדברת, תמיד מספרת ותמיד פועלת. אם הוא היה עושה לה משהו שלא התאים לה - היא הייתה מעיפה אותו לאלף עזאזל. אמיר היה השקט מביניהם, הרגוע. תמיד אמרנו שהוא לא מסוגל לפגוע בזבוב", מעידה שכנה של משפחת רז.

דף הפייסבוק שלו מלא בה, כמעט אך ורק בה. אמיר משתף את הפוסטים שלה ושל העסק שלה. ואולי דווקא האופן שבו ראה אותה מספק תשובה חלקית לשאלה מה הניע אותו כשסיים את חייה. "לאמיר היה מאוד חשוב שדיאנה תגשים את החלומות שלה", מספרת מיטל (שם בדוי), שהכירה מקרוב את בני הזוג, "אבל היה לו קשה עם זה שהוא לא הצליח כמוה, ובעיקר היה לו קשה עם הציפיות שהיו לה ממנו. ההצלחה שלהם לא הייתה באותו קצב. היא מבחינתה רק רצתה שיהיה לו טוב, היה לה חלום שהוא יגשים את עצמו, אז היא לקחה אותו להרצאות של התפתחות אישית, הם הלכו ביחד רק בשבילו".

"הוא הרגיש שהוא תלוי באוויר, לא מוצא את עצמו ואת הייעוד שלו", נזכר טל (שם בדוי), לשעבר חבר לעבודה של אמיר. "הוא העריץ אותה על זה שיש לה קריירה והיא מצליחה, והרגיש שהוא מאכזב אותה. יכול להיות שהיו שם רגשי נחיתות".

אמיר רז (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם)
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם

אורנה (שם בדוי), קולגה של דיאנה: "היא הצליחה, פרחה והתקדמה, ואמיר עדיין לא החליט מה הוא רוצה לעשות. אף פעם לא שמעתי אותו מדבר על חלומות, הוא חיפש על מה לחלום"

"אמיר תמיד היה אדם שיאכל את כל החרא, ישמור את הכל לעצמו, יפגע ויבלע את הכל, רק לא לפגוע באדם אחר. לכן בלתי נתפס מה שקרה פה", מעיד חבר אחר, ואולי גם הוא מספק עוד שבריר תשובה. האם אמיר רז היה פצצה מתקתקת של תסכול שלא היו לו כלים נפשיים להביע? האם הקנאה המסוימת שלו – לא לדיאנה אלא בה, ולא בגלל גבר אחר אלא בגלל תפיסת הגבריות הלקויה של עצמו – בערה עד כדי חמת רצח?

הכרתי מישהי מדהימה, אני מרגיש שזה זה

הוא נולד לפני 33 שנה בהתנחלות נילי. הוריו, אובי ואריה, הם מטפלים הוליסטיים שעוסקים בליווי הורים וצוותי חינוך. מאות מגיעים לסדנאות שלהם, ונראה שהם נשבעים בשמם. יש לו עוד שני אחים. משפחה חמה ועוטפת, כך מעידים השכנים, ילד מתוק ושמח, שום דבר יוצא דופן.

הוא התגייס לגבעתי. בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, הוצב בעזה. בחדר החקירות, דווח בחדשות 13, סיפר שהוא סובל מפוסט טראומה ורמז שהרצח היה תוצאה של התפרצותה. נכון לעכשיו לא צצו סימוכין לאבחון כזה, ובין המרואיינים אין מי שזוכר אותו מדבר על זה. "אני יודע מה זה פוסט טראומה, אצלי היא התפרצה לא מזמן", אומר מוטי (שם בדוי), חבר ילדות. "אמיר מעולם לא דיבר איתי על זה, אבל אני יכול להגיד שאם אתה אדם כועס - אתה תהיה עוד יותר כועס. אם אתה אדם חרד, הפוסט טראומה תעשה אותך עוד יותר חרד. יכול להיות שכאן באמת ההסבר, כי אני לא מצליח להבין את זה". קצין שפגש את אמיר במהלך המיונים והמבדקים למשטרה מספר: "לא זכור לי שהוא דיבר על איזה אירוע מ'עופרת יצוקה' או על פוסט טראומה. הוא נראה בסדר גמור ועבר גם מבחן פסיכולוגי. הכל היה תקין איתו, גם בקורס שוטרים".

אמיר רז (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם)
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם

רן (שם בדוי), חבר של אמיר: "בתחילת היחסים היה להם משבר והם נפרדו. הוא התקשר אליי, ואחרי השיחה איתי הם חזרו. אני כל הזמן חושב שאם לא אני, כל זה לא היה קורה"

קצין צה"ל לשעבר ששירת איתו במשך מספר חודשים זוכר חייל טוב ובעיקר שקט. "אם יש אצל הקרביים את הטיפוס המצ'ואיסטי שחייב להראות שהוא מנהיג, אז אמיר היה ההפך. חנון גמור שעשה את העבודה ולא חיפש קרדיט. אבל דווקא בגלל אישיות כזאת, מי יכול להגיד בוודאות שהוא לא עבר טראומה וניסה להדחיק אותה כל השנים. המון יצאו מהמבצע הזה עם צלקות".

ב-4 בינואר 2010 כתב אמיר בפייסבוק: "שנה לעופרת יצוקה ואני בדרך לווגאס לחגוג אותה". ארבעה ימים לאחר מכן העלה פוסט: "צריך לחיות את החיים כל עוד אנחנו בחיים". באותה תקופה ציטט בפייסבוק מהשיר "אבא" של אביתר בנאי: "'אבא, אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי שלמסע הזה יהיה סוף טוב/  שכל מה שאני עובר בדרך יהפוך חולשה לעוצמה גדולה'. כמה משמעות יש למילים האלה". כשהציטוט של בנאי והפרשנות שלו גרר תגובה לועגת מצד חבר, אמיר רז כתב משפט בודד שאולי רומז על נוכחות של טראומה: "אם היית עובר את מה שאני עברתי אולי הייתה לזה משמעות בשבילך, אחי. אני ממש לא מאלה שרוצים צומי מכל השטויות שהם כותבים, עברתי הרבה שיעורים על החיים".

לאחר השירות הצבאי טס לארה"ב ועבד בעגלות במרילנד אצל חבר ילדות. "הוא היה ילד הכי מתוק ורגוע, נשמה, לא מזיק", מספר ניב (שם בדוי) שהכיר אותו באותו תקופה. "אבל כדי להיות מוכר בעגלות צריך ביטחון עצמי, צריך לדעת לפנות לאנשים. אין לו את זה. הוא בחור שקט, ביישן. זה לא התאים לו".

לאחר הג'וב אצל ניב בא טיול של חודש וחצי באמריקה עם רן (שם בדוי), חבר שהכיר בעגלות. "היינו ביחד 24/7, ישנו יחד, אכלנו יחד, בילינו יחד ולא הייתה פעם שהתווכחנו", אומר רן על האישיות של שותפו למסע. "בסוף אני חזרתי לישראל והוא נשאר באמריקה. יום אחרי שעליתי על הטיסה חזור הוא כתב לי שפגש את דיאנה". זה היה ב-2010.

אמיר רז (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם)
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם

שוטר ששירת עם אמיר: "שוטר סיור זו העבודה הכי אפורה, אין בה שום הילה. אמיר תמיד היה מספר שאשתו מוכשרת, אבל בדיעבד אני אומר וואלה, נראה שכואב לו בפנים שכל הפוקוס עליה"

"כשהם התחילו לצאת הוא התקשר אליי ואמר, 'הכרתי מישהי מדהימה, ממשפחה טובה, אני מרגיש שזה זה'", מספר ניב. "הוא היה מסור אליה, עשה למענה הכל, היה מאוהב בה עד מעל הראש".

בחשבונות הפייסבוק של שניהם אפשר לראות אינספור תמונות משותפות מהתקופה. פברואר, קר מאוד בניו יורק, והשניים מטיילים. הם נראים מאושרים.

הוא ניסה לא מעט דברים, וכל דבר לא הצליח

דיאנה הגיעה לארה"ב כדי לבקר את אחיה שהתגורר שם. זמן קצר לאחר שחזרה לישראל חזר ארצה גם אמיר, אבל לדברי אחד החברים משהו השתבש בקשר הטרי. "היה להם משבר, הוא היה אצל מישהו או מישהי ולא ענה לטלפון כשהיא חיפשה אותו, והם נפרדו", מספר רן. "הוא התקשר אליי, אמר שהם בצומת של 'יחסינו לאן', אבל אחרי השיחה איתי הם חזרו. אני כל הזמן חושב שאם לא אני, כל זה לא היה קורה". אחרי שנתיים הם התחתנו בחתונה עם מאות מוזמנים.

>> ארבעה ילדים לבד: היכנסו ותרמו למען ילדי משפחת רז <<

שניהם עבדו בנתב"ג. היא דיילת קרקע, הוא מאבטח. דיאנה לא נשארה שם זמן רב; הקריירה שלה כמאמנת זוגיות הלכה והתפתחה, קהל לקוחותיה גדל. היא מצאה את יעודה והתפרנסה ממנו. אמיר המשיך לעבוד כמאבטח בשדה התעופה כשבע שנים ("זו המשרה הכי זוטרה בשדה פרט לעובדי הניקיון", אומר אדם שהכיר אותו באותה תקופה. "הוא כבר היה נשוי עם ילדים, וזו יותר משרה שלוקחים אליה סטודנטים לשנה-שנתיים"). באותה תקופה נכנס גם לשלל מיזמים עסקיים שחלקם נראים בדיעבד כתרמיות פירמידה, אבל כך או כך, לעתים רחוקות פרסם פוסטים על רווחים שגרף.

אמיר רז (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם)
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של המצולם

"היא מעולם לא הזכירה את זה שבעלה שוטר", אומרת אחת הלקוחות הקבועות של דיאנה. "היא תמיד דיברה עליו באהבה והשוויצה בו, אבל אני בכלל חשבתי שהוא טכנאי מחשבים"

"מרגע שהכרתי את דיאנה היא ידעה בדיוק מי היא ומה היא רוצה להיות. אמיר, לעומת זאת, כל הזמן חיפש את עצמו". מספרת אורנה (שם בדוי), קולגה של דיאנה שהכירה את השניים מקרוב.

הוא הרגיש נחות?
"אני לא חושבת, אבל הוא ידע שהם במקום אחר בחיים. היא הצליחה, פרחה והתקדמה והוא עדיין לא החליט מה הוא רוצה לעשות. אחרי נתב"ג הוא ניסה לעבוד במשהו בתחום הכלכלי וזה לא הצליח, ואז הוא ניסה לעבוד במכירות באינטרנט וחשב גם ללמוד מקצוע טיפול. בחמש השנים שאנחנו מכירים הוא ניסה לא מעט דברים, וכל דבר לא הצליח. רוב הזמן הוא היה בין עבודות".

ובינתיים אצל דיאנה?
"הכל ברור, בעיקר השאיפות שלה. היא חלמה להיות אישה משפיעה, סוג של מנהיגה".

מה היו החלומות של אמיר?
"מעולם לא שמעתי אותו מדבר על חלומות, הוא בעיקר חיפש על מה לחלום. הוא חי עם אישה חזקה שיודעת בדיוק מה היא רוצה, היא הייתה הדוגמה שלו להצלחה".

בשנת 2016 פתח אמיר דף פייסבוק עסקי בשם "אמיר רז - ריפוי באמצעות תהליכי גוף". במידע על העמוד כתב: "אני מאמין באורח חיים בריא ורפואה מונעת על מנת לתחזק את הגוף ולרפא אותו באמצעות תהליכי גוף אנרגטיים. אני מאפשר לתת מענה לכל בעיה/ כאב פיזי שיש לך כדי שתוכל לחזור לשגרת החיים הבריאה שלך". הוא תחזק את הדף במשך חודשים ספורים בלבד ולא ידוע אם אכן עבר הסמכה בתחום.

לפני כשנתיים עזב את התפקיד בשדה התעופה והתגייס למשטרה. "הוא הלך על זה בלית ברירה", אומר טל, החבר שעבד איתו בשדה. "אין לאן להתקדם באבטחה בנתב"ג והמשטרה היא סוג של מקפצה, כי אנחנו כפופים למשטרה והוותק נצבר. הוא לא היחיד שעשה את זה. קודם הוא ניסה לפנות לכל מיני כיוונים שלא הלכו או שהוא לא מספיק רצה, והמשטרה הייתה ברירת מחדל. הוא היה מאוד מוטרד שהוא מאכזב את דיאנה".

"היא מעולם לא הזכירה את זה שבעלה שוטר", אומרת אחת הלקוחות הקבועות של דיאנה. "היא תמיד דיברה עליו באהבה והשוויצה בו, אבל אני בכלל חשבתי שהוא טכנאי מחשבים, כי דיאנה כל הזמן אמרה שזה הצד החזק שלו ואיך הוא מתקן לה דברים וכמה היא אוהבת את החיצוניות שלו וכמה הם מאושרים".

תמיר אשמן (צילום: אילן אסייג)
"גברים שמאבדים את זה ברגע הם בדרך כלל אנשים מאוד מאופקים". אשמן | צילום: אילן אסייג

שי (שם בדוי), שוטר ששירת עם אמיר: "צריך להבין ששוטר סיור זו העבודה הכי אפורה במשטרה. אין בה שום הילה, תהילה או מסלול קידום, אלא אם כן אתה מוכשר ברמות. אמיר תמיד היה מספר שאשתו מוכשרת מאוד ושהיא העוגן של הבית, אבל בדיעבד אני אומר וואלה, זה קצת נראה שכואב לו בפנים שכל הפוקוס עליה".

הוא אמר פעם משהו כזה?
"לא, הוא לא הראה את זה כלפי חוץ, אבל כנראה זה נאגר אצלו בפנים. היא מככבת, היא מקבלת פידבקים על העבודה שלה, והוא כלום. אולי הייתה קצת קנאה, אולי הוא פחד שיום אחד היא תעזוב אותו, ואולי מה שקרה בסוף זה שהכל יצא החוצה והוא איבד את העשתונות. הרי כשאתה טיפוס כזה שצובר וצובר, לפעמים מספיק איזה משפט תמים כדי להדליק אותך".

בדרך כלל שמעו את הריבים, אבל ביום הרצח לא שמענו כלום

אנשים אחרים שהכירו את משפחת רז, גם כאלה שהיו מודעים לדשדוש המקצועי של אמיר, מדברים על זוג שחי בהרמוניה, על יחסים של תמיכה הדדית - אבל גם על דינמיקה גוברת של לחץ. "הם היו זוג מאוהב, אבל עם הרבה בעיות", אמר אביו של אמיר לחדשות 13.

"הם עשו רושם טוב מאוד", אומרת מלי, שכנה של המשפחה, "זוג צעיר עם ארבעה ילדים, נראה שהם מצליחים להסתדר בדרכי נועם עם הטיפול בהם, עם העסק של דיאנה ועם הזוגיות. התפקידים בקשר שלהם היו מאוד ברורים - דיאנה בחורה מאוד מסודרת, מאורגנת ואמביציוזית, ואמיר תמיד מאחוריה".

מאחוריה באיזה מובן?
"גם מהבחינה הזאת שהוא תמיד תמך בה והיה שם בשבילה, וגם במובן שהיא הפלפלית בקשר והוא הרבה יותר שקט. תמיד נראה שהיא מנתבת את הבית, את הילדים ואת אמיר. זה היה ברור לכולם וזה הסתדר מצוין ביניהם. הם השלימו אחד את השנייה".

הם רבו?
"לא מעט, אבל בעיקר על דברים שגרתיים ועל חיי היומיום - מי יסיע את הילדים, מי יעשה את מטלות הבית. זה נראה לי נורמטיבי, לא מתוך קנאה או אובססיביות. בעיקר בשנה האחרונה, מאז הקורונה, הייתה מהבית שלהם תחושה לחוצה. היו שם ריבים שהגיעו לצעקות וקללות. אבל הוא חנון כזה, חייכן, רגוע".

מתי דיברת עם דיאנה פעם אחרונה?
"יום לפני הרצח היא התקשרה אליי, רצתה לתרום כמה דברים לאירוע שאני מרימה. לא היה שום דבר חריג. בדרך כלל שומעים את הריבים שלהם, אבל ביום הרצח עצמו אף אחד מהשכנים לא שמע כלום".

היו סימנים מקדימים לאלימות שלו כלפיה?
"אמיר תמיד היה אומר, 'דיאנה מנהלת את הבית שלנו ביד רמה', אבל בגאווה, לא ממקום קנאי. אפילו את הפייסבוק שלו הם הפעילו ביחד, בגלל העסק שלה היה לה חשוב שהוא ישתף את התוכן שלה. הייתה ביניהם אהבה גדולה, אבל היא הייתה הרבה יותר דומיננטית, תדרכה אותו איך להתנהג כדי שהיא תוכל לשלב בחיים שלהם את הקריירה שלה. הייתה לה המון ביקורת עליו כי דברים לא התנהלו כפי שהיא רצתה. היא רצתה שהבית יהיה מושלם, ואין דבר כזה מושלם".

אמיר רז (צילום: צילום מסך - חדשות 12)
לזכרה. נרות נשמה שהודלקו בעצרת מחאה וזיכרון, השבוע בתל אביב | צילום: צילום מסך - חדשות 12

איך התרשמת מהאווירה שבה הם גידלו את הילדים?
"הם מאוד מטופחים, תמיד מתוקתקים מכף רגל ועד ראש, לבושים הכי יפה, הכי מנומסים. דיאנה רשמה אותם לחוגים במודיעין למרות שאנחנו גרים בנעלה, ובאופן כללי יצרה לאמיר סדר יום מאוד לחוץ".

>>רוצים עוד? הירשמו לניוזלטרים של קבוצת mako<<

למה דווקא לאמיר?
"רוב שעות היום הוא היה איתם, כי דיאנה הייתה עובדת. הוא היה לוקח אותם לחוגים, לפארקים, משחק איתם. גם דיאנה, אבל אמיר יותר, כי הרבה שנים הוא היה בין עבודות".

איך היית מתארת את יחסי הכוחות ביניהם?
"דיאנה לא הייתה אישה כוחנית, מה גם שהיא הייתה מטפחת את אמיר ודואגת לו בכל דבר. אבל היא הייתה המפרנסת העיקרית בבית, מאוד מצליחה, והיא תמיד ציפתה ממנו ליותר. הוא מצדו כעס על עצמו שהוא לא הצליח לספק אותה. הדרישות שלה מאמיר היו גבוהות מאוד, היא הייתה מתאכזבת אפילו אם היא הייתה חוזרת מהעבודה והבית לא היה מסודר. אבל זה הגיע ממקום של אהבה, מזה שהיא האמינה בו".

כשהם מתפרצים זה בגדול

מה באמת גרם לאמיר רז לירות באשתו הנערצת? כשנשאל מה קדם לרצח, הוא עצמו אמר בחדר החקירות ש"אני לא זוכר כלום". אבל טרגדיה גדולה כל כך דורשת הסברים. אנחנו רוצים לדעת מה הרס שתי משפחות והותיר ארבעה ילדים יתומים מאם, ובעצם גם מאב.

"גבר, בעיקר אם הוא פטריארכלי ומסורתי בתפיסה שלו, עלול להרגיש מאוים מההובלה של זוגתו", אומר תמיר אשמן, מנהל בית הספר "איך לכעוס נכון" ומומחה לאלימות במשפחה שמאחוריו יותר מ-20 שנות טיפול בגברים אלימים. "ככל שהיא תרצה להתפתח במרחב החיצוני בזמן שהוא מרגיש תקוע בתוך עולמו - הוא יחוש קנאה שהוא לא יודע לווסת, ושעלולה להפוך אצלו להתפרצות"._OBJ

עד כדי אלימות פיזית? רצח?
"אלימות היא ביטוי של התקף זעם. מדובר בתהליך שבו אין לתוקף מנגנונים בריאים להשתחרר מחרדה ומסטרס. לרוב אותו גבר מדחיק את הסטרס, ואז יש איזה טריגר שמוביל לאלימות. במקום שגבר יגיד 'אני בחרדה', התקף החרדה מושלך לזעם. הצרה היא שבמקום לטפל בבעיות שלהם – חרדה, חוסר ביטחון –  גברים מתביישים לפנות לעזרה גם כשהם מתוסכלים או מפוחדים. הצד התוקף הולך ומסתגר, והכל נשאר בתוך המערכת המשפחתית".

עד כמה נפוצים מקרים של אלימות ברוטאלית ביחסים שאין בהם שום היסטוריה קודמת של קונפליקט פיזי?
"דווקא גברים שמאבדים את זה ברגע הם בדרך כלל אנשים מאוד מאופקים, מאוד שקטים ומופנמים בתוך הדינמיקה הזוגית. אבל הם בעצם פצצות זמן מתקתקות, וכשהם מתפרצים – זה בגדול".

ד"ר מורן שגיב, לשעבר פסיכיאטרית ביחידה המשפטית של בית חולים אברבנאל וכיום סגנית פסיכיאטר מחוזי: "גברים מסוימים שתופסים את עצמם כחלשים עלולים להיגרר לאלימות. במקום להרגיש מועצמים מהצלחה של בת הזוג, הם לא יכולים לשאת את זה שהיא מצליחה יותר מהם. זו פגיעה נרקיסיסטית וזה מעורר אצלם זעם כי הם לא מסוגלים להרגיש קטנים או נחותים בהשוואה אליה או לכל דבר אחר. האנשים האלה לרוב גם ינסו להסתיר בציבור את העבודה שהם מצליחים פחות, לכן הריבים יקרו בעיקר בתוך הבית".

וזה יכול להגיע לאלימות?
"בטח. פגיעה נרקיסיסטית אצל גברים יכולה להיות מסוכנת. הרבה גברים פוחדים שהאישה שלהם טובה מהם ומצליחה מהם, זה סוג של רכושנות - הם כל הזמן מפחדים ש'יפסידו' את בת הזוג והם לא יכולים לשאת את המחשבה שאולי מישהו אחר יתן לה משהו שהם לא מסוגלים. מכאן מעשי רצח שתכליתם 'אם לא תהיי שלי, לא תהיי של אף אחד'. גם זאת קנאה".

תגובות

משה אלון, עורך דינו של אמיר רז, מסר בתגובה: "לגבי גרסתו של רז - אינננו יכולים להתייחס בשלב זה לנאמר בחקירה. לעניין פוסט טראומה שחווה בשירותו הצבאי - הנושא ייבדק. כרגע אין בידיי קביעה חד משמעית, ובכל מקרה אין המדובר ברקע מאובחן שהמשטרה הייתה יכולה לדעת עליו".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "הנושא מצוי בחקירת מח"ש ומטבע הדברים לא נוכל להתייחס אודותיו בשלב זה".

מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "קיים צו איסור פרסום על כל פרטי החקירה בתיק ולכן, מטבע הדברים, אין באפשרותנו להתייחס".