פרשת מותם של הדוגמנית והשחקנית ענת אלימלך ובן זוגה דוד אפוטה זעזעה את ישראל בדצמבר 1997. גופותיהם הירויות של השניים נמצאו בביתו של אפוטה בירושלים, כשהאקדח מונח לצד ידה של אלימלך. מהחקירה הראשונית הסיקה המשטרה שהיא ירתה בו ולאחר מכן התאבדה, והיא נקברה בחלקת המתאבדים בהר המנוחות בירושלים. רק לאחר מאבק מצד בני משפחתה, החקירה נפתחה מחדש ובסופה נקבע כי אפוטה רצח את אלימלך ולאחר מכן התאבד וכי בני משפחתו שיבשו את הראיות בזירת הרצח. לרצח, על פי ממצאי החקירה, קדמה בקשתה של אלימלך לסיים את הקשר.
מאז התרחשו בישראל עוד מאות מקרי רצח של נשים על ידי בני זוגן, ועם השנים גדלה ההבנה של הרקע למקרים הללו וההתייחסות אליהם. רק בארבעת החודשים האחרונים נרצחו ילנה יצחקבייב, אסתי אהרונוביץ' מריה טל ומיכל סלה. למרות הבדלי הגילים, המיקום הגיאוגרפי והמעמדות הסוציו-אקונומיים בין הנשים, חוט מקשר חזק מאוד עובר בין הרציחות שלהן. ארבעתן נרצחו, כך מסתמן, לאחר שהביעו את רצונן לעזוב את בני זוגן.
ילנה יצחקבייב נרצחה רק לפני שבועיים על ידי סלאביק מבשב, לאחר שביקשה שיעזוב את דירתה בפתח תקווה. "בהתחלה הקשר ביניהם נראה טוב", סיפרה איה, בת זוגו של אחד מבניה של ילנה בראיון לחדשות 12, "לקראת הסוף הוא הוריד את המסכה, הראה הרגלים של שתיית אלכוהול ואגרסיביות, אבל הוא לא היה אלים אז היא לא התלוננה. ואז היא כנראה החליטה שהיא רוצה להיפרד".
באוקטובר 2019 הצטייד אלירן מלול בסכין מטבח, גרר את אשתו מיכל סלה אל מחוץ לחדר של בתם התינוקת ודקר אותה 11 פעמים, כך לפי כתב אישום שהוגש נגדו. בכנס ויצ"ו האחרון סיפרה אחותה של סלה, לילי בן עמי: "מיכל אולי חשבה שהיא תוכל להיפרד יפה מאלירן, אבל מאדם כזה אי אפשר להיפרד יפה".
שבועיים לאחר מכן נרצחה מריה טל על ידי בן זוגה מקסים טל. אחיה סיפר אז כי מריה אמרה לו ולאשתו שהחליטה להתגרש: "היא אמרה שהיא עוד צעירה ושהיא תמצא מישהו". כעבור כמה שבועות גם אסתי אהרונוביץ' נרצחה ביריות על ידי בן זוגה, גיורא פראף-פרי. קרובת משפחתה סיפרה כי גיורא "סירב לקבל את רצונה להתגרש".
מה בפרידה ערער את הגברים האלה עד כדי רצח? למה הם - וגם בני זוגן של עליזה שפק ומרים שלום, אם להזכיר שני מקרים נוספים מהעת האחרונה – לא הצליחו להתמודד עם סוף של מערכת יחסים שכך או כך לא ניתן היה להמשיך לקיימה? מה מניע גברים לרצוח ובחלק מהמקרים להרוג גם עצמם, במקום לשחרר את בנות זוגם לחופשי?
נרקומנים של יחסים
"40% ממקרי הרצח קורים בהליכי פרידה", אומר ד"ר יאיר אפטר, מרצה ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן, עובד סוציאלי קליני ופסיכותרפיסט. "אנחנו יודעים שזה שלב בעל פוטנציאל לעלייה ברמת המסוכנות כלפי נשים". לפי דו"ח של השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה שפורסם בסוף 2019 בעקבות ריבוי מקרי האלימות האחרונים, פרידה וגירושים והקושי להשלים איתם הם אכן בין הגורמים המרכזיים החוזרים על עצמם במקרים של אלימות כלפי נשים ורצח נשים.
"שנים שאני מנסה לדבר על זה שהפרידה היא טריגר, אבל רק לאחרונה יש הפנמה והבנה שהצומת הזה של פרידה הופך למסוכן", אומרת רונית לב ארי, קרימינולוגית שמתמחה בקורבנות, מומחית למניעת אלימות בעמותת בית רות לנערות בסיכון. "יום אחרי הרצח של ענת אלימלך, כשהאחים של אפוטה עוד ניסו לשכנע את המשטרה שהיא התאבדה, התראיינתי ואמרתי שאין לי ספק שהיא רצתה להיפרד ממנו - ועל רקע זה היא נרצחה".
"אצל הרבה אנשים קיים בלבול בין אהבה לרכושנות. כשאנחנו מדברים על מצב של פרידה אנחנו צריכים לשאול איך גברים מתמודדים עם סיטואציות רגשיות מורכבות", מסביר תמיר אשמן, מנהל הפורום ללימודי גברים באוניברסיטת תל אביב, מומחה לטיפול באלימות במשפחה ומנהל מרכז לעבודה סוציאלית. "פרידה היא מצב אנושי טבעי, זו התמודדות עם סוף ואנחנו צריכים לשאול איזו מערכת חיסונית יש לגברים מפני רגשות של עצב וצער? למה הרבה מאיתנו מתפרקים שם? כשמגיל שנה והלאה בכל פעם שבנים חווים פרידות קטנות, כשהילד הולך לגן או כשמישהו מההורים הולך לעבודה ולא מלמדים אותו להתמודד עם העצב הזה - נוצר מגדר שלם שאין לו שפה רגשית לפגיעות של עצמו".
ואיך זה הופך לאלימות?
"המצב הנפשי שמייצר רצח או התאבדות הוא התקפי זעם. אותו אדם לא יודע לווסת את הרגשות שלו אז הוא משתמש ביחסים בשביל לווסת את עצמו. האנשים הללו, שאני מכנה נרקומנים של יחסים, משתמשים באישה כאובייקט להתרוקן עליו וזה הליך שהם מתמכרים אליו כמו אל סם. גבר שסובל מחרדות, לדוגמה, אבל לא מתמודד עם הרגש ולא משתף את בת הזוג הוא פצצה מתקתקת. כדי להירגע הוא מרוקן את הזעם שלו על בת הזוג או הילדים. אחרי כל התקף כזה הגבר נזכר שזו בעצם אם ילדיו והוא אוהב אותה ואז הם נכנסים לתקופה של ירח דבש. מעגל האלימות הזה נמשך, ושני הצדדים מאבדים את ההבנה שהם יכולים להשתחרר מהקשר".
אין לו למי להגיד שהוא צריך חיבוק
ג', שסבלה מאלימות מצד בן זוגה לאחר שביקשה להיפרד ממנו: "הוא לקח קשה את הפרידה. כתב לי מכתבים, הופיע בדירה שלי ובמקום העבודה שלי מספר פעמים בלי להודיע, שלח לי הודעות פסיביות אגרסיביות. פעם עוד הייתי נפגשת איתו, לראות מה שלומו, ובכל פעם הוא היה מנסה לשכנע אותי לחזור אליו. עברו שנתיים, והוא עדיין לא שחרר. הוא עדיין מופיע אחת לכמה זמן במקום העבודה שלי, ולא מבין למה אני קרה אליו, למה אני משתתקת".
בנות זוג של גברים אלימים שינסו לסיים את הקשר ייתקלו במקרים רבים בתגובה קשה מאוד. במקרה הקל בן הזוג יטריד את האישה כדי שתחזור אליו, יאיים עליה וימנע ממנה להמשיך במהלך חיים תקין. במקרים אחרים זו הנקודה שבה הגברים, שמרגישים שאיבדו את השליטה בבנות זוגם, פונים לאלימות פיזית – ובתרחישים מסוימים, גם לרצח.
איזה קושי נוצר דווקא ברגע הזה של הפרידה?
אשמן: "ברגע שהאישה עושה צעד של בחירה, הגבר נמצא ברוב המקרים בלי מערך תמיכה, בלי עולם רגשי מפותח. הוא אבוד מראש. אין לו למי להגיד שקשה לו, שהוא עצוב וצריך חיבוק. זה בניגוד מוחלט לכל מה שהוא למד כל חייו".
אפטר: "בכל מערכת יחסים, פרידה היא רגע קשה וכואב, אבל השאלה היא אצל מי זה יהפוך למופע אלים שלא יודע לכבד את הרצון של האחר. פה אנחנו מדברים על אנשים, לרוב גברים, עם רמות תלות מאוד גבוהות באישה. כאלה שהיכולת שלהם לייצר חוויה של מובחנות בקשר – ההבנה שיש פה שני סובייקטים עם רצונות שלא תמיד תואמים ושיש לכבד אותם – היא לא גבוהה. במערכות יחסים אלימות היכולת שלי להחזיק את האכזבה והדחייה ואת תחושת הנטישה היא נמוכה ואז נוצרת השלכה: 'היא לא רצתה אותי. היא הגורם לכאב שלי. אני לא יכול להחזיק את הכאב הזה, אז אני אפסיק אותו על ידי זה שאני אפגע באובייקט או אשמיד אותו'".
וזה מאפיין בעיקר גברים שלא למדו להתמודד עם רגשות?
"דינמיקה של כאב היא לא בהכרח מגדרית, גם נשים יכולות לכאוב מאוד פרידה ולהיות אלימות כלפי הגבר. זה לא שגברים מרגישים פחות מנשים, אבל הם לרוב מחוברים פחות וממהרים יותר להפוך את הרגש לפעולה. בהיבט המגדרי, גברים מגיל מאוד צעיר גדלים לסביבה שלא מעודדת ביטוי רגשות, ככל שאני יותר קשוב לתחושות שלי ונותן להן מקום הסיכוי שאני אהפוך אותם לפעולה".
לב ארי: "לא חסרים בישראל גברים עם פוסט טראומה שלא מדברים. הנושא של פגיעות מיניות בגברים זה הטאבו הכי גדול שקיים. כדי למנוע אלימות, חשוב לעבוד על מודלים גבריים שמשתפים פעולה בקבלת עזרה ומביעים רגשות".
פיגוע בתוך המשפחה
מ', שהליך הגירושים שלה עבר דרך תחנת המשטרה, מספרת: "הגט לקח זמן. ומאז, הטרדות, מעקבים, פריצות לטלפון שלי, איומים, עומד מחוץ לביתי בערבים. ואני, תמימה וטיפשה שכמותי, עוד מאמינה שהחוק יעזור לי והולכת להגיש תלונה במשטרה. שלחו אותי הלאה ומאז היו הרבה הטרדות ואיומים ולא הצלחתי להביא את עצמי ללכת להגיש תלונה שוב. בסוף, אחרי שנכנס לביתי כשלא הייתי וניסה לגרור ילד בכוח, הלכתי שוב להגיש תלונה. אפילו לא טרחו להתקשר אליו. כלום. סגרו את התיק מיד והוא אפילו לא יודע שהגשתי תלונה".
על פי נתוני משרד הרווחה, מאז 2004 נרצחו 163 נשים על ידי בני זוגן. כמחצית מהן היו מוכרות לרווחה אך לא בהכרח בתקופה שקדמה לרצח או על רקע תלונות נגד אלימות במשפחה. בשנת 2018 התקבלו במוקד 118 שמפעיל המשרד 1,219 פניות של נשים שדיווחו על אלימות מצד בני זוגן. בין השנים 2018-2014 חלה עלייה של 160% במספר הפניות בנושא אלימות במשפחה וצוות המוקד כולל עובדים סוציאליים האחראים על מתן שירות במקרים של פניות בנושא אלימות במשפחה. בסך הכל, מעריכים ברווחה ובארגוני הנשים, בישראל חיות כ-200 אלף נשים הסובלות מאלימות מצד בני זוגן וכחצי מיליון ילדים שעדים לאלימות הזו. בכל יום נפתחים בממוצע כ-50 תיקים בגין אלימות במשפחה ובסך הכל יותר מ-13 אלף נשים נפגעות אלימות מטופלות בכל שנה ברשויות.
"בסופו של דבר 99% מהגברים בארץ לא ירצחו את הנשים שלהם", אומר אשמן. "כל אחד ממקרי הרצח הוא מזעזע, הוא פיגוע איום בתוך משפחה, הוא קצה מסלול חיים של טרור איום ונורא של גבר שלא טופל. עיקר התופעה הוא לא רצח, אלא אנשים מכל הסוגים, שאמנם לא יגיעו לשם, אבל צריכים לקבל טיפול כדי ללמוד לווסת את עצמם ולהכיל את העולם הרגשי שלהם".
אפטר: "השאלה היא האם אפשר להשליך מרצח נשים על תופעת האלימות במשפחה – האם זה המשכי או שרצח היא תופעה ייחודית – ולצערנו אין עדיין תשובה לשאלה הזו".
למה אין תשובה?
"אם רוצים למנוע לא מספיק לחשוב, צריך גם לחקור. אין כמעט מחקר על רוצחים כתופעה ייחודית ומה שקורה זה שאנחנו משליכים עליהם את המחקר של אלימות במשפחה. אנחנו מדברים על מאות אלפי נשים שחיות תחת אלימות ורק 20-30 נרצחות בשנה. כלומר יש מאות אלפי גברים קנאים ואלימים שלא רוצחים. ומקרי הרצח הם השוליים של השוליים של התופעה. אז איך אפשר מכל התופעה להשליך על אותו מיקרו אחוז? אנחנו צריכים לנסות ולהבין מה מייחד את אותם 20-30 שכן רוצחים. רצח זו פעולת ייאוש מטורפת, וזה בלי לדבר על כך שחלקם הגדול גם מנסה או מצליח להתאבד. באלימות במשפחה אנחנו רואים שהם פוגעים באישה אבל לא בעצמם".
גבר אלים בהכרח נמצא בסיכון להיות רוצח?
לב ארי: "חשוב לשים פוקוס על ההתנהגויות האובססיביות. נשים שחיות תחת טרור. גבר שמפחד להפסיד אותה, בחרדת נטישה, סוגר עליה מכל הכיוונים. אלה בדרך כלל גברים חלשים וחשוב מאוד שאם היא רוצה להיפרד תהיה לידו תמיכה, חבר, אח, רב אם הוא שומר מצוות. זה אדם מכור לסמים שאם אין לו את המנה הוא נכנס לקריז, ולאישה אסור להיות שם בזמן הקריז, צריך לדאוג שהיא לא מתחת לידיים שלו כשהוא שומע שהיא רוצה להיפרד. אחר כך הוא חייב לקבל עזרה כי מדובר באדם חלש שתלוי בה ובלע אותה לגמרי, והיא אפשרה את הבליעה כי היא חשבה שזה ירגיע אותו. רוב הגברים האלימים מגיעים לטיפול ומתחילים לשתף פעולה רק כשהם הבינו שהם הפסידו מהמצב הקיים. אדם עושה שינוי רק כשהוא יודע שהאלטרנטיבה תיטיב איתו. כל עוד האישה משתפת איתו פעולה ואם יש אלימות היא מתנצלת, סוגרת חלונות ותריסים, אין לו באמת סיבה להשתנות".
הדוקו-דרמה "ענת אלימלך - הילדה הכי יפה בירושלים" תשודר בקשת 12 בשני חלקים: חלק א' ביום חמישי 6.2, חלק ב' ביום ראשון, 9.2.