פעם, כשילדות קטנות דמיינו את היום שבו יצעדו מתחת לחופה, הן ריפדו את הפנטזיה במוטיבים של דיסני ואגדות האחים גרים: כולן רצו להיות נסיכות צנועות וסמוקות לחי, לרחף בשמלת קצפת בתולית שנשפכת עד אולם קבלת הפנים, ולהקסים את האביר המיועד במחשוף צנוע שמשאיר מרווח חיוני לדמיון.
היום, נדמה שהכלות המודרניות מעדיפות לזרוק את פנטזיית הסינדרלה מהחלון לטובת לוק קצת פחות חסוד. אנחנו לא רוצות להגיד "זנזונת", אז בואי נתפשר על "נערת השער של בלייזר פוגשת את אולמי אחוזה". השמלה הלבנה הפכה שקופה, המחשוף המרמז גלש לגובה הפופיק, הגב המוצנע נחשף במלוא הדרו, והפוזות בצילומים שוללות כליל את האפשרות שהרעיה לעתיד שמרה את עצמה לליל הכלולות. האם דור הכלות של 2009 משוחרר ואסרטיבי, או סתם מופקר?
פרובוקטיביות? אנחנו?!
לא מזמן פרסם אתר האינטרנט של מגזין ניוזוויק סקירה מקיפה בנושא תחת הכותרת "בתולות – לא עוד", המתארת כיצד הפכה הכלה האמריקאית מסינדרלה לג'סיקה רביט. העורכת הראשית של ירחון הכלות האמריקאי "Brids", סיפרה שם שאחד מדגמי שמלות הכלה הנמכרים ביותר כרגע הוא מחוך התחרה השקוף. "זה ללא ספק דגם שתוכנן כדי לגרום לך לחשוב שאתה מציץ מבעד לשמלה", היא הודתה.
האם גם בארץ עיצובי שמלות הכלה הפכו למפגן איברים וקימורים חושפני? פנינה טורנה, אחד השמות המובילים בתחום, חושבת בדיוק להיפך. "ברור שהכלות של היום לא לובשות מה שהסבתות והאמהות שלנו לבשו וטוב שכך", היא אומרת. "אני לא חושבת שהיינו רוצות ללבוש ליום החתונה שלנו שמלה עם שרוולים ארוכים ואני לא רואה משהו פרובוקטיבי בזה ששמלות הכלה השתנו. אני מאוד משתדלת לשמור על גבול הטעם הטוב בעיצובים וכך גם הלקוחות שלי".
את לא חושבת שזנחנו את ההילה הבתולית לטובת הרצון להיראות כוסית?
"אני לא רואה בזה משהו לא בתולי שכלה תרצה שמלת סטרפלס או מחשוף עמוק, ואני גם לא יכולה להגיד שאנחנו חיים בעידן פרובוקטיבי. אני מסתובבת בכל העולם ונפגשת עם הרבה כלות שמבקשות כיסוי לחופה או לכנסייה. אני חושבת שזה מעמד שכבודו במקומו מונח, וכלות בהחלט מכבדות אותו. הן תמיד דואגות לשמור על צניעות מסוימת כשזה מגיע לטקס הדתי, אבל כשהחתונה הופכת למסיבה, אז למה לא להיות חתיכה ולהרגיש סקסית?".
גם הסטייליסטית דורין אטיאס מסכימה שהכלות הישראליות בנות דורנו לא נופלות למלכודת הטראש של אחיותיהן האמריקאיות. "אם פעם הייתה קיימת הכלה הקלאסית, על כל המשתמע מכך – סלון כלות, עיצובי קצפת, מחוכים גרנדיוזיים, תוספות שיער היסטריות – היום רואים יותר ויותר מעצבים צעירים שהאג'נדה שלהם היא להפוך את שמלת הכלה למשהו שאינו חד פעמי. ונשים בוחרות שמלה שאינה חוצנית לחיים, כלומר כזאת שאפשר ללבוש באירועים אחרים אם בא לך".
ומה באמת מבקשות הכלות של היום? הרבה ציצי ורגליים?
"תתפלאי, אבל הסגנון שהכי הולך היום הוא דווקא הפשוט, הכפרי, הנינוח, ולא קרינולינה מסורבלת ומחוך מכאיב".
מה שכן, מחדדת אטיאס, חשוב לזכור שהאופנה של היום היא פרובוקטיבית והתרבות עצמה כבר לא חסודה וצנועה כל כך, וזה משליך כמובן גם על עיצובי שמלות הכלה.
אז זאת הסיבה שהכלות נהיו פרחות?
"זה לא קשור. מי שפרחה ביומיום תהיה פרחה גם בתור כלה. גם ברחוב רואים חולצות שקופות, רשת ומכנסונים שחושפים את כל התחת, אז מה? זה לא אומר שאין בחורות שיודעות להתלבש בטעם. ההבדל האמיתי הוא שהכלה של היום יודעת מה היא רוצה. היא קולית ונינוחה יותר, לוקחת את כל העסק בפרופורציות. אני מכירה בחורות שמזמינות הביתה חברה שתאפר אותן, מקשטות את האוטו לבד ולא הולכת לבית מלון אחרי הטקס".
לכבוד היום הגדול – מגדילות גם את הקאפ
אז טורנה ואטיאס אומנם דוחות את הטענה שאנחנו דור מופקר, אבל עם דבר אחד אי אפשר להתווכח: הכלות של היום מתות על ניתוחים פלסטיים ומקבלות בזרועות פתוחות כל שיפוץ והזרקה שיעזרו לערב הגדול שלהן להצטלם יותר טוב. איגוד המנתחים הפלסטיים של בריטניה מאשים את מעצבי שמלות הכלה במגמה הזו, אשר לטענתן פורחת ביחס ישיר לגזרות שלא בדיוק עושות חסד לשטוחות החזה ומהודקות הבטן.
"נכון שחזה גדול יותר טרנדי היום, אבל גם לחזה שטוח יש הרבה אפשרויות. אני מעצבת שמלות מקאפ A עד E", אומרת טורנה. אטיאס ממהרת להסכים: "מעצבים לא מעצבים רק למי שיש לה חזה גדול. מבנה הגוף לא יכריע את שמלת הכלה".
אבל בטח נתקלתן במגפה של כלות מנותחות בשנים האחרונות.
דורין אטיאס: "בהחלט רואים נשים עושות דברים מטורפים לקראת יום החתונה שלהן: הגדלת חזה, הלבנת שיניים, הלחמת שיער. אנשים מתייחסים ליום הזה כאחד ויחיד".
פנינה טורנה: "מבחינת הכלה, האירוע שלה הוא הזדמנות חד פעמית שאי אפשר לתקן אותה או לחזור עליה בעתיד. לכן אם מישהי מחליטה לנתח את החזה, בעיני זה פשוט מסמן שהכלה רוצה להיראות הכי נשית ויפה שאפשר ביום החתונה שלה, בדיוק כמו מישהי עם אף גדול שמחליטה להקטין אותו כדי להרגיש עם עצמה הכי טוב בערב הגדול שלה".
אולם שגעת ניתוחים הבהולה של כלותינו היא רק קצה קצהו של המזלג. מסתבר שלא מעט שינויים תרבותיים התחוללו כאן מאז שסבתא וסבא באו בברית הנישואים. אחרי הכל, אנחנו מדברים על דור שמעלה בוק צילומים עצמיים לפייסבוק מדי שעתיים ומאובסס לגבי מידת השמלה והיקף החזה יותר מתמיד. ולא רק זה – נשים מתחתנות בגיל מאוחר יותר, ושואפות להיראות צעירות וסקסיות ככל הניתן ביום חתונתן, כאילו זו ההזדמנות האחרונה שלהן לעשות את זה בגלגול הנוכחי.
מסיבות הרווקות הן דוגמה מצוינת. הנשים הבוגרות והאמידות יחסית מבינות עוד דבר היום: למה רק לגברים מותר להתפרע במסיבת הרווקים ואנחנו צריכות לכרסם פשטידת ברוקולי עם החברות בבית?
אי לכך, מסיבות הרווקות של ימינו העתיקו את מקומן למועדוני חשפנות, לימוזינות ופאבים אופנתיים. אפילו אצלנו כבר יש מסיבות בהנחיית סקסולוגית, מופעי דראג ומלחמת פיינטבול לרווקות אמיצות במיוחד. שינוי מרענן? קצת קשה להחליט.
צילומים ארוטיים, כבר עשית?
ואם כל זה עדיין לא שכנע אותך שתעשיית החתונות מאסה בפוזה החסודה, הנה משהו שיסיר כל צל של ספק. טרנד חדש שרק הולך ומתחזק הוא ה- "boudoir shoots", צילומי סטודיו של צלם מומחה שנועדו לחשוף "רגעים אינטימיים" מחדר השינה של הגבירה המיועדת. בפועל, הכלות הצעירות נראות כאילו הן מדגמנות למגזין הגברים מקסים כשלגופן לנז'רי מינימלי או במקרים מסוימים שום דבר. המטרה, מלבד הרצון להנציח את הזמנים שבהם הייתה הכלה פרגית צעירה ולוהטת, היא להעניק את האלבום כמתנת נישואים לחתן.
הרשת מלאה באתרים המתמחים בצילומים מהסוג הזה, כמו גם מגזיני הדרכה למתחתנות אשר מחלקים טיפים ל"צילומי חדר מיטות מוצלחים" ול"פוזות המוצלחות ביותר". שאנון מקלכלן, בת 25 מפילדלפיה, החליטה להעניק לבעלה לעתיד קובץ תמונות נועז במיוחד (אמנותי, בטח אמנותי) ליום חתונתם. "תהיתי כמה מיוחד זה כבר יכול להיות, רק אני וכמה תלבושות חושפניות בפוזה סקסית. אבל טעיתי", אמרה לניוזוויק. "כשראיתי את התמונות פתאום קיבלתי ביטחון עצמי והבנתי כמה אני מחמירה עם עצמי. אפילו העליתי את התמונות לאתר האינטרנט של החברה, למרות שזה דרש לא מעט אומץ. כמובן שהסרתי את הצילומים הפרובוקטיביים יותר, לא רציתי שאבא שלי יחטוף התקף לב".
בארץ שומרים על שתיקה מוסכמת. צלם מוערך בתעשייה הודה בפנינו כי צילם כמה וכמה כלות בפוזות משפריצות סקס ובחלק מהמקרים אף בעירום מלא (אומנתי כבר אמרנו?), אבל לא הסכים להתראיין מפאת הרצון לשמור על לקוחותיו.
אז האם הכלות הישראליות עדיין בתוליות יותר מהנוכריות, או שמא תעשיית החתונות המקומית מפחדת להודות שגם אנחנו התקלקלנו? עדיין קשה לומר. מה שבטוח, אף אחד כבר לא יכול להבטיח לנו שעד החתונה זה יעבור.
עוד בערוץ הנשים:
המדריך למרוטה המבסוטה: דברים שצריך לדעת לפני שעושים ביקיני ווקס, יש דבר כזה יום שיער רע? שתי כותבות מתווכחות, לצאת לחופשה עם ג'מייקני שחור גדול - תיירות מין נשית.