לטבול במקווה מים לטוהרה, להסתובב סביב החתן שבע פעמים או לשבור כוס מזכוכית בכף הרגל נשמעים לכם כמו מנהגים נורמטיביים? יכול להיות שבמקומות אחרים בעולם הם יחשבו למוזרים. ברחבי הגלובוס נערכים עוד הרבה ריטואלים טקסיים מסורתיים לקראת חתונות, תמוהים הרבה יותר, ואנחנו אספנו עבורכם כמה מהמנהגים הבלתי שגרתיים שאנחנו שמחים שלא מקובלים במקומותינו.
לחטוף את הכלה
בפעם הבאה שאתם מתייבשים ברכב מתחת לבית של הדייט שלכם, מחכים לגברת שתרד כבר ותיכנס לאוטו – אולי תשאלו את עצמכם למה לעזאזל לא נולדתם צוענים. על פי מנהג חתונה מסורתי בקרב הצוענים במרכז אסיה וחבל הקווקז, כאשר גבר מעוניין לקחת לו מישהי לאשה עליו לחטוף אותה ולהחזיק בה במשך שלושה ימים. עם סיום החטיפה ותקופת השבי נגמר שלב החיזור, והזוג רשאי להתחתן.
המנהג הצועני הוא למעשה שריד של מנהג קדום יותר, בו היה הגבר חוטף לו אשה, קושר ומעמיס אותה על הכרכרה ופותח במנוסה מפני בני משפחתה. אחת הסברות טוענת כי מנהג ירח-הדבש גם הוא שריד של אותה המסורת, ושימש למעשה כמקום מחבוא מפני משפחת הכלה.
לטנף את הכלה
מסיבת רווקות בספא, עיסוי בשמנים ארומטיים וארוחת גורמה לא נחשבת לפינוק רציני: המסורת הסקוטית יודעת איך לטפל בכלה לפני החתונה. המנהג הסקוטי נקרא "להשחיר את הכלה", ורמז: לא מדובר באמבטיית שוקולד. בשעת פקודה, ברגע שהכלה המיועדת לא מוכנה, מסתערים עליה החברים שלה עם דליים מלאים ברוטב עגבניות, שמן בישול וחלב ומרוקנים עליה את הג'יפה הנוזלית. מטחי ביצים וענני קמח מגיעים בגל התקיפה השני כדי לסיים את העבודה. כללי הריטואל מחייבים את משתתפי הטקס לערוך את הזובור אך ורק במקום פומבי, לעיני אנשים רבים, והמהדרין גם מצלמים את ההשפלה ומעלים אותה ליוטיוב.
להדביק שטרות על השמלה
אם חשבתם שהדבקת שטרות כסף למצח או לאיברים אחרים של אנשים שמורה רק לזמרים מזרחיים משנות השמונים או למועדונים מפוקפקים – טעיתם. בתחילת המאה העשרים השתרש דווקא בפולין מנהג לפיו מדביקים האורחים שטרות כסף על גבי שמלת הכלה. בטקס הנקרא "ריקוד הכסף" האורחים קונים, כביכול, את הריקוד מהכלה ומביעים את שביעות הרצון שלהם באמצעות שטרות של זלוטי, שאותם הם מצמידים לשמלתה.
תפקיד השושבינים הוא לשלהב את הקהל ולגרום לו להשקיע עוד מזומנים בזוג הצעיר; לאחר הריקוד הם אוספים את השלל ומעניקים אותו לחתן ולכלה, הממנים בו את ירח-הדבש שלהם.
לענות את החתן
במסורת הקוריאנית מקפידים לדאוג לפיריון של בני הזוג. בתום טקס החתונה עטים החברים של החתן על בעל השמחה, מרתקים אותו לרצפה, קושרים לו את הקרסוליים ומורידים מעליו את הנעליים והגרביים. עכשיו מגיע רגע השיא, או כמו שהוא נקרא בקוריאה, "חינוך מחדש". החבורה חובטת בכפות רגליו היחפות של החתן באמצעות מקלות, לקול צווחות הכאב של הבעל הטרי. לפי אמונתם של הקוריאנים, נועד המנהג המסורתי לשפר את האון הגברי של החתן ולחזק את כוח הגברא שלו לקראת ליל הכלולות.
לחתוך אפרוחים
להתחתן או לחתוך? באחת הפרובינציות על גבול סין-מונגולוגיה יש פתרון מסורתי להתלבטות הזו: גם וגם. החתן והכלה אוחזים שניהם ביד אחת סכין, וביד השנייה אפרוח. המאכלת חותכת את האפרוח, והזוג המאורס מבתר את העוף הצעיר ומוציא את איבריו הפנימיים. אם הכבד יצא שלם ובמצב טוב – יש חתונה וקובעים תאריך. אם יצא כבד קצוץ - לוקחים אפרוח אחר.