להסתובב בחתונות של אחרים, לנענע את הישבן לצלילי המוזיקה בבלת הפנים, לזלול מהקבבונים בקבלת פנים – וכל זה בחינם. אכן, ג'וב כמו מבקר החתונות נשמע כמו הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי. אבל שתדעו שמדובר במשימה לאמיצים. הבעיה הכי קשה בעבודה היא להסתובב בתחושה שעוד רגע ומישהו עולה עליי. איזו דודה סקרנית או חבר או, לא עלינו, החתן והכלה בעצמם. אני תמיד חרד מהרגע שמישהו מהם ייגש אלי וישאל: "מאיזה צד אתה ? לא חושב שאני מכיר אותך", ועוד לפני שאספיק להמציא איזה שקר הם יקראו לאבטחה שתגרור אותי החוצה. למזלי, זה עדיין לא קרה.
השבוע פקדתי את "7", מקום חדש מהאריזה שנפתח בתל אביב, על חורבותיו של מועדון הדום המיתולוגי. הסיפור שיספרו לכם הוא על מפעל פלדה שפעל במקום בשנות ה-50, כי כמו שכולנו יודעים: אין כמו שילוב בין היסטוריה של ארץ ישראל היפה לסיפור אהבה רומנטי. זה בטח נשמע טוב יותר ממקום שבו עשו פעם קוק בשירותים.
מי שעומד מאחורי המקום החדש הם ארבעה שותפים, שכולם מגיעים מהגרעין הקשה של חיי הלילה של תל אביב. אחרי שצברו את הונם במקומות כמו הגלינה, הגוסיפ, הקלרה והסבלט, החליטו שהם כבר מספיק גדולים בשביל להתמסד ולעבור לשלב הבא בחיים: חתונות ואירועים נוספים.
המקום: האנגר ארוך, שבקלות יכול לקבל מראה של חדר אוכל צפוף. אבל בזכות חלוקה נכונה של אזורי ישיבה, מערכת מסכים, וילונות, תאורה מושקעת וגלריית ישיבה ל- 50 אנשים – המקום זוכה לתפאורה מוצלחת במיוחד.
החופה: החופה נערכה בחלקו הצפוני של המקום, על במה נמוכה, כשהרב אבי זרקי, סוג של סלב בעולם החופות ( 2800 שקל למתעניינים) העביר חופה נעימה וקצרה בשילוב, איך לא, של כמה בדיחות חופה מוכרות ואנקדוטות על אהבה וכדורגל דרום אמריקאי – מתכון בטוח שמשך את תשומת ליבם של הנוכחים במקום ויודע כל אורח בחתונה שלא מדובר במשימה מובנת מאליה. טקס החופה זכה להישמר אינטימי ושקט, בלי רעשי רקע מציקים.
קייטרינג: אחרי החופה והנישוקים, התיישבתי כאחד האורחים לארוחת ערב של קייטרינג פרידמנ'ס - הקייטרינג הקבוע של המקום. מי שרוצה להביא קייטרינג חיצוני יכול לעשות זאת, אבל רק אם מדובר בקייטרינג הנמצא בקבוצת איכות גבוהה יותר מפרידמנ'ס כמו פול אסנהיים או רן שמואלי.
העמסתי לי על הצלחת אנטריקוט (מצוין!), בורי עם אפונה ופרגית ברוטב משמשים מעניין וגם הרבה עלים ירוקים מעמדת הסלטים. מלבד הגשה מקצועית, ניכר היה שהמלצר ידע היטב את ההיסטוריה של המנה ואופן הכנתה. נשמע פלצני, אבל פייר? זה עושה את כל ההבדל. כדי לחקור לעומק את המקום, התישיבתי לאכול בפינת ישיבה שנמצאת בחצר של המקום - חצר קטנה ונעימה שתוך כמה חודשים תכוסה בצמחייה, ותהפוך לאזור קבלת הפנים של חתונות הקיץ.
הרחבה: מלבד האוכל המשובח, אחת הסיבות שארוחת הערב עברה בנועם הייתה בזכות דני סידס שמחלטר בין יתר עיסוקיו כדי.ג'י, והוא יודע מה הוא עושה. אחרי האוכל התחילו הריקודים. הרחבה גדולה ומרווחת, אך מכיוון שבחתונה בה הייתי היו כ-300 אורחים בלבד, תחמו את הרחבה בשתי ספות גדולות וביתיות שהעניקו תחושה אינטימית ונעימה יותר של סלון בית. אחר כך הספות האלה גם שירתו את האורחים למנוחה בין ריקוד אחד לשני.
הבר: צמוד לרחבה ניצב הבר. מיקומו האטרקטיבי מאפשר גם למי שלא ממש רוצה לרקוד להרגיש שהוא בבילוי. הבר מנוהל על ידי חברת הבר "ספיריט בר" שנחשבת אחת משלושת חברות הבר האיכותיות בתחום.
האזור: מלבד הגישה הקלה מנתיבי איילון ומקום חנייה בשפע, אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי ביציאה מהמקום הייתה השממה בחוץ. כאחד שבילה במקום לפני שנים, כל מה שאני זוכר זה אלפי בני נוער שיכורים שמנסים להיכנס לדיסקוטקים במתחם. מסתבר שבעקבות ריבוי מקרי האלימות, המשטרה "ניקתה" את האזור והוא כיום נחשב לאחת האופציה הכי שקטה כמעט בתל אביב.
כמה מוזמנים הוא מאכלס: 300-600 מוזמנים.
למי המקום מיועד: מי שמחפש מסיבה טובה לכל האורחים בלי להתרחק מתל אביב, ויש לו מעט הון עצמי. לא מדובר במקומות הזולים בשוק, אך גם לא ביקרים במיוחד.
כמה זה יעלה לכם: 250-400 שקל לאדם תלוי ביום ובעונה.
דבר המבקר: המקום חדש ולכן גם חסר לו עדיין אופי מובהק, משהו שיגדיר אותו ויבדל אותו מהמתחרים. עם זאת, הוא פועל בסטנדרטים גבוהים: מרמת התאורה ועד השירות.
חברה שלך מתחתנת ומחפשת מקום? אולי זה יעניין אותה. תעשי לייק ושתפי אותה