עוף לא מבושל מונח על השיש במטבח, רגליו מפוסקות וידיים גסות מפטמות אותו באורז, מפשפשות לו בקרביים, דוחפות ודוחסות. כך בחרה דינה סטסקוביץ (28), בוגרת לימודי עיצוב במכללת HIT, לתאר איך מרגיש סקס בשבילה. מזה שנים שהיא סובלת מווסטיבולודיניה (או וולוודיניה), כאבים בעת חדירה לנרתיק, ולאחרונה החליטה ליצור סרטון בועט, חושפני וישיר שמתאר את התופעה. "החשיפה מאוד קשה, אבל אני חושבת שיש משהו בתחושת הזעזוע שגורמת לצופה להבין עם מה אנחנו מתמודדות באמת", היא אומרת.
לפני ארבע שנים, לאחר שחברה סיפרה לה שהיא סובלת מתסמונת שמתבטאת בכאבים עזים בעת קיום יחסי מין, החלה סטסקוביץ להבין שהכאבים שהיא חווה בעצמה הם לא גזרת גורל. "מאז ומתמיד ידעתי שיש לי רגישות ושלא קל לי לעשות דברים מסוימים, וזה גם הוביל לקושי בקבלה העצמית שלי, אבל לא ידעתי שזו בעיה אמיתית ושזה לא אמור להיות ככה", היא מספרת, "התחלתי לחבר נקודות בחיים שלי ולהבין שיכול להיות שאני גם סובלת מתסמונת כזו".
יש נשים שלא מסוגלות אפילו להחדיר טמפון
רק בגיל 26 אובחנה בווסטיבולודיניה. "הכאב שונה אצל כל אישה. יש נשים שלא מסוגלות אפילו להחדיר טמפון ויש נשים שיכולות לקיים יחסי מין עם רגישות מסוימת. אצלי זה לא היה כאב שלא יכולתי להתמודד איתו והוא היה תלוי בפרטנרים", היא מספרת. לדבריה, הכאב הלך והחמיר לאורך השנים, "כאב ביחסי מין יכול להחמיר עם הזמן, כי הגוף לומד שכואב לו אז הוא מתנגד לחדירה עוד יותר".
סטסקוביץ הבינה כי התסמונת נפוצה אך לא מוכרת מספיק. "18 אחוז מהנשים סובלות מזה אבל לא כולן יודעות את זה בגלל שהנושא לא מוכר מספיק בקהילה הרפואית וכי לנשים קשה לדבר על זה. אנחנו נוטות להסתיר כי אנחנו מתביישות ולא רוצות שידעו על הקשיים האינטימיים שלנו", היא מסבירה. היא חשה את הבורות בנושא גם על בשרה. "ישבתי מול רופאים שלא נתנו לי תשובות. הם היו אומרים לי דברים מעורפלים: שאין לי בעיה מיוחדת, שככה זה כשצעירים, שאני עדינה. במקרה הכי קיצוני קיבלתי מרופא המלצה על תנוחה מסוימת שאולי תעזור. תמיד הרגשתי זלזול וחוסר הבנה".
לאחר שהחלה בטיפול פיזיותרפיה לחיזוק רצפת האגן, המצב החל להשתפר. "עובדים על הרפייה וחיזוק רצפת האגן, כשכל אחת מתמודדת עם הקשיים שלה. לומדים לנשום, לשחרר ולהתחבר לגוף שלך. זה ממש משפר ועוזר להתרגל לחדירה", היא מספרת. עם זאת, היא מדגישה שחשוב לטפל גם בפן הרגשי, "ככל שלמדתי לתקשר את הצרכים שלי מול עצמי ומול הסביבה הגעתי למקום יותר טוב. הבנתי שיש תקווה ויש המון דרכים להתמודד. נכון, זה לא פשוט, אבל כל הזמן יש שיפור והתקרבות להרגשה שלמה".
עם השנים למדה גם לתווך את המצב לפרטנרים. "במהלך השנים הייתי מקבלת מגברים תגובות שהיו גורמות לי להרגיש שקופה, מה שהוביל אותי לבחור לשתוק ולחכות שייגמר. רק כשהתבגרתי למדתי לבקש או לדרוש התחשבות. כיום יש לי ריטואל קבוע רגע לפני המפגש המיני – אני אומרת מראש שיש לי רגישות מסוימת ושאני צריכה להתחיל קצת לאט, בעדינות וברגישות", היא מסבירה. סטסקוביץ מספרת שיצא לה להיתקל בגברים שהבינו אותה, אבל גם בדושים: "רוב הגברים רגישים ומכילים אבל יש גם גברים אחרים. היו כאלה שאמרתי להם שאני צריכה לעצור ושכואב לי והם לא עשו את זה". היו גם גברים שניסו לנחם אבל יצא להם עקום: "מישהו אמר לי פעם 'זה בסדר, גם אני דפוק', ועניתי שלא אמרתי שאני דפוקה. בכל מקרה, גם כשכן היו רגישים כלפיי, הדימוי העצמי ותחושת הפגימות שלי תמיד ניצחו. לא יכולתי שלא להרגיש שונה מכל האחרות, לא פרטנרית ראויה".
"לא כל יום את עומדת מול המרצים שלך ואומרת 'אלה חיי המין שלי'. זה לא קל. לקח לי זמן להרגיש שלמה עם החשיפה"
במסגרת לימודיה, החליטה ליצור סרטון בנושא כפרויקט הגמר שלה. "ידעתי שזה נושא שמאוד קרוב לליבי והדבר שהיה הכי חשוב לי הוא להעלות מודעות בקרב נשים וגברים, שגם להם יש השפעה גדולה בתגובה ובהכלה", היא מספרת ומרחיבה, "רציתי לתת לתסמונת פנים וחשבתי שסרט יוכל להעביר את המסר בצורה הטובה ביותר".
ולא מדובר בסרטון רגיל ויבש. "לא כל יום את צריכה לעמוד מול מרצים ולהגיד להם היי, אלה חיי המין שלי, וגם לפתוח את זה מול כל הסביבה שלך והרשתות החברתיות. זה לא קל אבל אני חושבת שזה הדבר הנכון לעשות. לקח לי שנה להבין שאני שלמה עם החשיפה", היא משתפת.
והתגובות לא איחרו לבוא. "קיבלתי המון הודעות לאינבוקס מבנות שמחזקות ומוקירות תודה על חשיפת הנושא. היו גם המון שאלות מנשים שרצו להתייעץ איך להתמודד וכיצד לקבל אבחון", היא מספרת. גם התגובות מהסביבה הקרובה הפתיעו אותה לטובה, "אנשים התחילו לשאול אותי שאלות יותר עמוקות ורצו להבין איך אני מתמודדת עם זה".
סטסקוביץ חששה במיוחד מכיצד נשים שסובלות מהתופעה יקבלו את הסרטון. "היו נשים שאמרו שהדימויים היו קשים להן, מהזעזוע והכאב של ההזדהות. עם זאת, הן אמרו שתיארתי את התחושות שלהן בצורה מדויקת", היא מספרת ומדגישה, "לא רציתי להקשות על מי שאיתי בסירה הזו והתבאסתי שעשיתי להן קצת רע וכואב בצפייה, אבל הן הפצירו בי שזה בסדר, שזה חלק מהדרך".
ועם כל הקושי, היא רואה גם דברים חיוביים במצב. "זו מסננת נהדרת לדושבגים", היא מצהירה, "מי שיגיב רע ולא יידע להכיל אותך, תביני שהוא לא שווה את זה ואת לא רוצה להיות במקום הזה. בנוסף, את לומדת לא לעשות דברים שאת לא רוצה, כי את פשוט לא תצליחי. יש נשים שיקיימו יחסי מין למרות שלא בא להן, ועם תסמונת של כאבים את מבינה שאת לא יכולה לרצות את הצד השני כי את תהרסי לעצמך".