אם נשפוט לפי הסרטים, הכתבות והפוסטים העוסקים בנושא – לכל אחת מאיתנו אמורה להיות ליד המיטה מגירה עמוסה ויברטורים שמשמשים אותנו כשאנחנו לבד (או לא). אפשר לומר אפילו שמדובר כבר באקסיומה: אישה מודרנית שמכבדת את עצמה מחזיקה לפחות אביזר מין איכותי אחד שמספק לה מנת אורגזמה שבועית הגונה. אפילו ג'ניפר סנוקל מטיפה לקנות דילדו טוב במקום להסוויפ ימינה בטינדר איזה דוש.
אבל חלום לחוד ומציאות לחוד, כי האמת העצובה היא שלרובנו יש, במקרה הטוב, ויברטור מצ'וקמק אחד שקיבלנו במסיבת רווקות או איזה רוקט פוקט חלוש שפרגנו לעצמנו ביום בהולדת. אבל ויברטור עוצמתי, סיליקוני איכותי, כזה שראינו ב"סקס והעיר", הוא פשוט יקר מדי לרכישה. למה? זה בדיוק מה שיצאנו לבדוק.
אז קודם כל, לחדשות הטובות: יותר ויותר נשים רוכשות צעצועי מין. חלק מזה הודות לשינויים במגמה והפתיחות לגבי מין ומיניות נשית, חלק מזה הודות לאינטרנט שמאפשר את הדיסקרטיות. אתר ההזמנות מארה"ב ushops למשל, מדווח על גידול של כ-300% במשלוחים של אביזרי מין מארה"ב בחודש האחרון לעומת שנה שעברה. קראתן נכון, 300%. הם לא מוסרים לנו מספרים מדוייקים, אבל כן רומזים שמכמה מאות רכישות בחודש - המספרים עלו לכמה אלפים.
ירון בן אלי, מנכ"ל האתר, מספר שהישראלים והישראליות אוהבים לקנות דרך אתרו נדנדות אהבה, ויברטורים, שמנים ומוצרים נלווים. לגברים יש יתרון קל ברכישות (55% מהקונים) כשרכישה ממוצעת מסתכמת ב-50 דולר, שהם בערך 200 שקל. כששאלתיו למה אנחנו קונים בחו"ל ובמיוחד בארה"ב, לדידו של בן אלי הדברים פשוטים. "ארצות הברית מוכיחה שוב שהיא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. לקראת הוולנטיינ'ס אנו רואים שהישראלים מחפשים להיות מקוריים, מפציעים ונועזים יותר מבעבר, ומבצעים רכישות מעניינות של אביזרים וצעצועי מין".
בן אלי נותן לי מספר דוגמאות שמראות את פערי המחירים בין רכישה בישראל לרכישה דרך אתרו, שהותירו אותי פעורת פה ולא בקטע הטוב. למשל, נדנדת אהבה שתולים מהתקרה ומאפשרת כניסה לעולם חדש של תנוחות מאתגרות, תעלה במשלוח מארה"ב 235 שקל, ואילו בישראל מוצר דומה יימכר בכ- 850 שקל. אפשר כך גם על ויברטור פרימיום שיעלה לכם בארה"ב 178 שקל תשלמו בישראל 300 שקל. כמעט כפול.
אחרי שקיבלנו אישוש למה שחשבנו ובישראל באמת הרבה יותר יקר, יצאנו לבדוק מה יש למוכרים המקומיים להגיד על כך. דפנה קורן, מבעלות החנות "סיסטרס" נקראה לדגל.
דפנה, אם אני יכולה לקנות וויברטור במשלוח מחו"ל ב-150 שקל, למה שאכתת רגליי לחנות ישראלית ואשלם כמעט כפול?
"לקנות ברשת, מחו"ל, זה קצת כמו לקנות חתול בשק. לא תמיד אנשים מקבלים את מה שהם רוצים או מה שחשבו שיקבלו. בחנות שלנו אנחנו מקפידות לעבור אך ורק עם חברות שאנחנו יכולות לסמוך עליהן, וגם הרוקט פוקט הכי פשוט שלנו הוא ממפעל טוב. בסופו של דבר מדובר במוצרים שהלקוחה מכניסה לגוף, וחשוב לוודא שמדובר בחומרים שלא מזיקים לגוף. ספציפית אצלנו אפשר לקבל גם ייעוץ, הכוונה והסברים - וזה הערך המוסף שלנו".
אוקיי, נשמע הגיוני, למרות שאפשר תמיד לראות תמונות ולהתקשר למוקד שירות הלקוחות אם יש בעיה. אני גם אשמח לדעת למה ויברטורים באופן כללי הם עסק כל כך יקר?
"קודם כל, ויברטורים היום עשויים מסיליקון רפואי, שזה חומר גלם מאוד יקר. ועוד לא דיברנו על המנועים, הסוללות וכו'. שנית, החברות שמתמחות בוויברטורים משקיעות הון במחקר ופיתוח. הן ממציאות ורושמות פטנטים, ומשקיעות הרבה מאוד מחשבה וכסף כדי לפתח את המוצרים. למעשה הן פועלות כמו כל מותג גדול בטכנולוגיה או באופנה".
מקבלת. ועדיין אני חושבת שהמחירים בארץ מוגזמים, ובמיוחד בצעצועים היותר יקרים. למה כשאני רוצה לרכוש אביזר איכותי יותר, אני יכולה בקלות להגיע ל-800 ואפילו 1,000 שקל, כשבחו"ל הוא עולה באזור ה-500 או גג 700 שקל.
"יוקר המחייה הכללי בארץ תקף בכל תחום, גם שלנו. כדי להביא מוצר לארץ אנחנו צריכות לשלם מסים למדינה, בעוד שבאירופה למשל התנאי הזה לא מתקיים. מעבר למסים, עלויות השילוח מאוד גבוהות וכל הזמן יש תקנות חדשות. למשל עכשיו נקבע שכל המוצרים הנטענים שיש בהם סוללות ליתיום, לא יכולים להיות מיובאים בטיסות אזרחיות רגילות אלא בטיסות של סחורה – שזו דרך יקרה יותר".
"אחרי שהמוצר מגיע, צריך לקבל אישור של מכון התקנים, שזו תוספת של אלפי שקלים, אפילו כשמדובר במותג שנמכר גם בתקנים בארה"ב או אירופה. מעבר לזה, אנחנו משלמות על שכירות של חנות, שכר הולם לעובדים, מסים וכדומה, וכל זה כמובן נכנס לתמחור. כל מי שיש לו עסק בארץ מכיר את המורכבויות האלה, אנחנו לא דופקות קופות".
למה אין מחאת הוויברטורים?
אולי לא דופקות קופות, אבל כשאני נכנסת לחנות מין בישראל אני מרגישה שנדפקתי. כי למרות הטיעונים המשכנעים - אני עדיין חושבת שאביזרי המין בארץ יכלו להיות זולים יותר. יכול להיות שיש עוד סיבה לעלויות הגבוהות? הרשו לי להציע עוד תאוריה לה אני קוראת "פער הבושה".
בואו נודה בזה, אנחנו פשוט מתפדחות להודות שאנחנו מאוננות. אני מדברת על הפער בין מה שאנחנו עושות, רוצות וצריכות בפועל – לבין מה שאנחנו אומרות ודורשות. את תחושות האשמה המצערות שנלוות לאוננות תירגמו בשנה שעברה לסרט דוקומנטרי מעולה בשם "סטיקי", והוא מנסה להסיר קצת ממעטה הבושה מהפעולה הכל כך מהנה ונורמלית הזו.
הבושה והאשמה מיתרגמות למחשבות שליליות על סיפוק עצמי. אני נזכרת למשל באחת הפעמים שיצאתי מחנות לאביזרי מין עם שקית ובתוכה ויברטור חדש. כל הדרך הביתה דמיינתי איך כל מי שעובר לידי מציץ לתוכה ורואה את אריזת הקרטון שחושפת פין צבעוני. למה כל כך חששתי שעוברי אורח יגלו שקניתי עכשיו זין מפלסטיק שאני ממש משתוקקת לפתוח כשאחזור הביתה? למה אני טרודה מכך שאני צריכה להסתיר אותו בבית עמוק בתוך הארון, או לעטוף אותו במיליון חולצות כשאני עוברת דירה? הוא כזה חמוד וטוב אליי, למה אני אוהבת ושונאת אותו במקביל?
אבל לא לשם כאן התכנסנו. אני צריכה לספק לכן שורה תחתונה כדי שכולנו נהיה מסופקות הרבה יותר. בגדול, אני מאמינה שעדיף לקנות אביזרי מין בחנות מין, כי זו באמת חווית קנייה שמאפשרת לבחור את המוצר הנכון והמתאים ביותר עבורכן. כמו שלקנות חולצה בחנות היא חוויה יותר מדויקת מאשר להזמין באסוס, כך גם בחירת הצעצוע הנכון. אבל יקר כאן מידי, והכי הגיוני להזמין בחו"ל, עד שהמחירים ירדו.
איך הם ירדו? אם נפסיק להתבייש ונדרוש הורדת מחירים. למה הייתה מחאת קוטג' אבל אין מחאת דילדואים? זו דווקא הפגנה שתצטלם הרבה יותר טוב. הנאה ממין בריא, בטוח והגון מהווה חלק כל כך משמעותי ותורם לחיים שמחים ומאושרים, ומותר לנו לדרוש סיפוק מיני באמצעים חיצוניים כי וואלה, זה כיף.
גם ככה המדינה דופקת אותנו, החיים בישראל לא פשוטים, אז מה, לא מגיע לנו לגמור לפחות שלוש פעמים בשבוע כדי לשחרר קצת לחצים? אם נתלונן שיקר לנו ונדרוש הורדה של כל העלויות שמייקרות את הצעצועים המענגים האלה, אני בספק אם המחירים ימשיכו להיות כל כך גבוהים. זה בידיים שלנו. שחררו אותן מהפות וכתבו פוסט זועם. #ויברטורים_להמונים, הנה אנחנו מתחילות.