קצת קשה להסביר, במיוחד למי שחצה את גיל 30, מה זה ארסניק (או בעברית: ארסן - יסוד רעיל). לא מדובר בערוץ יו-טיוב, זה לא בדיוק מגזין ולא ממש קבוצה, אבל דבר אחד ברור: כולם, ובעיקר כולן, רוצים להיות שם.
בשנתיים האחרונות הפך ארסניק מתחביב של אישה אחת לתנועת רשת אדירת ממדים (שמתופעלת בידי 12 עובדים - 10 נשים ושני גברים), והמוני נשים מרחבי העולם החלו שולחות אליו תמונות וסרטונים שלהן, לגמרי בחינם - רק כדי להיות חלק מההייפ.
לפרויקט יש (נכון להיום) 960,000 עוקבים באינסטרגם - לשם השוואה, למגזינים הוותיקים "מקסים" ו"אסקווייר" גם יחד יש פחות. בערוץ הסנאפצ'אט של המיזם יש 500,000 משתמשים, ובדיוק שם טמון הכח של ארסניק. הרשתות החברתיות יכולות להפוך כל אחד לכוכב, ובניגוד למנגנונים ישנים, כמו תעשיית האופנה למשל, הדוגמניות של ארסניק לא מנוצלות, אלא מועצמות.
כך, למשל, העיפה אמנדה מיקלף, ממייסדות ארסניק, צלם חצוף - כבר בהפקה השנייה שצולמה עבור המגזין אי פעם. "הגישה שלו הייתה כוחנית", הסבירה מיקלף בראיון ל"ביזנס אינסיידר". "הוא רדה בבנות, וזה לא התאים לנו". בתחילת הדרך, הדוגמניות השתתפו בצילומים רק תמורת החשיפה - קונספט בעייתי משהו - אבל כשהמיזם החל להרוויח, החלו הדוגמניות לקבל תשלום, גם אם לא כזה שמתקרב לסכומים שדוגמניות "רגילות" מרוויחות. חברות מסחריות תורמות מוצרים ושירותים בשווי לא מבוטל - הכל כדי להשתרבב לצילומים של ארסניק. למעשה, המיזם התחיל את דרכו בתור תחביב של מיקלף, יוצרת סרטים במקצועה, כ"מעין הסחת דעת קלילה מהטרדות של היומיום בהוליווד".
יום הצילומים הראשון לארסניק נערך בבית של הוקינס, כשהדוגמניות, הצלמים, המאפרים וכל יתר אנשי הצוות עובדים בהתנדבות. "את 100 העוקבים הראשונים לאינסטגרם שלנו השגנו בצורה שאין דרך להגדיר חוץ מסחיטה", צוחקת מיקלף. "היינו לוקחים את הטלפונים של המשפחה והחברים שלנו, והאמת שגם של אנשים שדיברנו איתם רגע ברחוב, ופשוט נכנסים לאינסטרגרם ומוסיפים אותם כעוקבים". קצת קשה להאמין שעברו רק שנתיים, שבמהלכן הפך המיזם למעצמת רשת, שגם מושכת אליה המוני נשים שנחושות להשתתף בהפקות של ארסניק.
"יש משהו שונה בתמונות שלנו", מסבירה מיקלף. "רואים שהנשים שמצולמות שם מרגישות מועצמות. אף צלם לא צרח עליהן, אף מלבישה לא אמרה להן שהן השמינו, הן בוחרות איך לעמוד ואיך להיראות - והעוצמה הזו משתקפת בתמונות, אי אפשר לפספס אותה". בהחלטה מודעת, מיקלף והשותפים שלה לא מעוניינים ליצור "נערות ארסניק", בדומה ל"שפנפנות פלייבוי" או "מלאכיות של ויקטוריה". "אנחנו רוצים נשים מכל הסוגים, שכל אחת תוכל לראות אצלנו מישהי שנראית כמוה, ולא למכור לאנשים פנטזיה לא מציאותית. בואו נגיד שאם הייתה לנו רשימה של '100 הנשים הסקסיות', כמו שיש אצל כל המתחרים שלנו, רק הגולשים היו קובעים מי הייתה נכנסת לרשימה", סיכמה מיקלף את רוח ארסניק - "ולצורך העניין, זו יכולה להיות גם את, שקוראת את הכתבה הזו עכשיו".