מיטליה ארוסי (צילום: יראת שדה)
"תפסתי לעצמי את הראש, איך לא ידעתן את זה קודם?" מיטליה ארוסי | צילום: יראת שדה

מיטליה ארוסי לא מתרגשת כשכלות טריות, המצויות בחודשים הראשונים לנישואיהן, מתקשרות אליה מהמקווה כשהן ממררות בבכי. אחרי שבועיים בהם שמרו נגיעה מהבעל הטרי, הן יודעות שהן אמורות לחזור מהטבילה הביתה ולקיים איתו יחסי מין – והמתח סביב הלילה הזה לא תמיד חיובי. "זה ערב שתמיד יש בו ציפיות ואיתן באות אכזבות", אומרת ארוסי, יועצת מינית בחברה הדתית, "אחרי שהיינו עסוקות בכל ההכנות ההלכתיות לטבילה, התחושה היא שיותר מהכל היינו רוצות עכשיו חיבוק ולהתכרבל. אבל ברקע יש את הציפיה של בן הזוג, שמאוד חיכה ליחסי המין האלו לפחות שבועיים".

בחודשים האחרונים נפגשת ארוסי עם צעירות מהמגזר במסגרת הדרכות מיניות למאורסות דתיות שהיא מעבירה בביתה, ובין היתר היא מנסה לתת לנשואות-לעתיד את המרחב לבחור איך הן רוצות שייראה ערב הטבילה החודשי שלהן. "אפשר להתחיל בארוחה טובה או בבית קפה, או לבקש מבן הזוג להכין את הבית לקראתן, להחליף מצעים, לייצר אווירה מזמינה. אפשר לבקש מבן הזוג שיניח בתיק של אשתו לפני שהיא יוצאת למקווה מכתב קטן, כדי שתרגיש שמעבר לציפיה המינית יש כאן גם ציפיה למגע אינטימי ואוהב".

"יותר מהכל היינו רוצות חיבוק ולהתכרבל, אבל ברקע יש את הציפיה של בן הזוג שמאוד חיכה ליחסי המין האלו לפחות שבועיים"

לפני כשלוש שנים היא השיקה את השירות הזה, שנדמה שהביקוש לו גדול מאוד. במפגש אינטימי של אחת על אחת היא יושבת עם כלות לקראת החתונה, ומשוחחת איתן על דברים שאף אחד אחר לא דיבר איתן עליהם מעולם. "גיליתי את הצורך בהדרכות כאלה אחרי שהרבה נשים הגיעו אליי לייעוץ מיני עם קשיים שתפסתי את הראש ואמרתי לעצמי, 'למה-למה-למה לא ידעתן את זה קודם?!'. אישה צעירה ששולחת לבעלה מאמרים על שפיכה מהירה רק מחזקת את הקושי ולא מקלה עליו; אישה שנשואה 25 שנה וכל השנים הם משקיעים ומחפשים את האורגזמה מהחדירה, ולא ידעו שהיא מהדגדגן. החמצה של 25 שנים. לכן הבנתי שזה מתבקש להכין את הנשים לפני החתונה, לתת להן מראש את התמונה המלאה".

"פגשתי נשים שנראו אדוקות מאוד, אבל כבר קיימו יחסי מין מלאים לפני החתונה"

רוב הכלות שמגיעות אל ארוסי קיבלו את ההדרכה במתנה מאחות או מחברה. "הנשים האלה אומרות שהן רוצות לתת במתנה את מה שלהן לא היה, ולחסוך לכלה הקרובה להן את הניסיונות האלו שהן נאלצו ללמוד על בשרן, תרתי משמע", היא מספרת.

בתכנית, בין היתר: הסבר על המבנה האנטומי של איברי המין הנקביים והזכריים, הפרשות, ריחות ושיער ערווה; דיון במושגים כמו חוסר חשק, שפיכה מוקדמת ומשחק מקדים, וגם שיחה על סוגי אורגזמות ועל תקשורת מינית ואינטימית בין בני הזוג. "יש כלות שזקוקות להכנה דווקא בפן הרגשי לקראת המפגש המיני הראשון, והמטרה שלי היא להפיג את החששות האלו מראש. מבחינה הלכתית זוג אמור לשמור נגיעה עד ליל החתונה, ולאחר החתונה הם אמורים לנסות ולקיים יחסים מלאים. לחלק מהכלות והחתנים זו החויה האינטימית הראשונה שלהם בחיים - עירומים זה מול זה, כשבאוויר מרחפת הציפיה לקיים יחסי מין מלאים או לפחות לנסות. היום כבר יש זוגות שמחליטים ביניהם שינסו רק אחרי כמה ימים".

מה למשל את לא ממליצה לעשות בליל הכלולות?
"אני מסבירה שיש הדרגתיות שצריך לכבד. אני תמיד מזהירה מפני מקלחות משותפות, למשל. אם עוד לא ראית את בן הזוג שלך עירום, חכי עם זה, יהיו עוד המון הזדמנויות. תתקלחי לבד, ברוגע ובנחת. גם לגבי ביגוד 'סקסי' - אני מעדיפה שכלה תגיע לערב הזה בפיג'מה אבל רגועה ונינוחה, ולא עם בגד שקוף או מנומר שהיא קיבלה מהאמא או הסבתא או הדודה בשביל הלילה הזה. אני מזכירה שזו ריצה למרחקים ארוכים - כשהחוויה הראשונית הזו תהיה טובה יישאר טעם של עוד, ויש עוד. 60 שנה לפחות".

 

 

אחרי שקלטתי שבחודש האחרון הייתי ואהיה ב: 4 חתונות 3 אירוסין 2 שבוע ברכות ודווקא חינה רק אחת שאת זה אני הכי אוהבת...

פורסם על ידי ‏מיטליה ארוסי‏ ב- יום רביעי, 19 בפברואר 2020

 

>> עוד בנושא: "חשבתי שפעם בחודש, בליל המקווה, זו תדירות נורמלית לסקס"

אילו סוגים של נשים מגיעות אליך?

"בעיקר מהציבור הדתי לאומי, על כל הסקאלה שלו. רוב הכלות שמגיעות כבר חוו מגע עם בן זוג ברמה כזו או אחרת, ופגשתי גם נשים שנראות דתיות אדוקות מאוד, אבל כבר קיימו יחסי מין מלאים לפני החתונה".

היו נשים שהפתיעו אותך?
"יש מאורסות שרק לא מזמן התחילו לגעת בבני הזוג, וכבר מספרות לי שהן בולעות זרע או מנשקות את פי הטבעת, או שהבן זוג שלהן גומר להן על הפנים. אני מופתעת מהקפיצה הזו מאפס למאה, או למאתיים. היתה לי כלה שרצתה להישאר בתולה, אז הם החליטו שהם יהיו יחד רק במין אנאלי. גם זה תפס אותי לא מוכנה. בדרך כלל זוגות בוחרים במין אוראלי מהסיבה הזו".

במקרים האלה, ארוסי מזכירה לכלה-לעתיד שאין מה למהר. "אני תמיד אדגיש לכלה שיש מקום לסגת אחורה, שהחיים עוד לפניהם, שאם יש לך ספק - אין ספק, שאפשר לחכות עוד קצת. אני אוהבת לומר: 'בינתיים לא'. לא סוגרים דלת להתנסויות חדשות, אבל חשוב לשים לב לקצב שמתאים לך בכל ההתרגשות הזו".

ארוסי עצמה הגיעה לתחום מסיפור אישי כואב. במשך שנים סבלה מווגניסמוס –התכווצות לא רצונית של שרירי הנרתיק במצב של חדירה – שמנע ממנה להתייחד וליהנות מיחסי מין עם בעלה. "לא הצלחנו להיות יחד, ובדיעבד הסתבר שפגיעה מינית שעברתי פשוט לא נתנה לגוף שלי לשחרר את מה שאני כבר מזמן-מזמן הספקתי לסלוח עליו. יש לי זוג שאני מלווה שכבר שלוש שנים לא מצליחים לקיים יחסי מין מלאים עם חדירה, וההכנה של הכלות נועדה למנוע בדיוק מצבים כאלה. כשכלה יודעת מה הולך להיות ומקבלת את הביטחון לשמור על הקצב שלה, יש סיכוי טוב שהיא תזהה בזמן את הבעיה ותדע לבקש עזרה בשלב מוקדם". 

יש מי שמתנגד למה שאת עושה?
"יש כאלו שמתנגדים. לא לשיח עצמו, אלא לדרך של השיח, כי הם סוברים שאת התכנים האלה יש לדבר בחדרי חדרים ולא בפומביות הזו. יש מתנגדים גם לרמת הפתיחות שלי. לאנשים קשה שאני יורדת לרזולוציות, למשל על טכניקות להעניק מין אוראלי. הם טוענים שזה מוגזם, אבל אני אומרת לעצמי: איפה בחורה דתיה תקבל את הידע הזה בצורה האמינה ביותר אם לא ממני?"