בפעם האחרונה שכתבתי פה על סקס, עוררתי הרבה רעש, ותמיד כשמה שאני כותבת מעורר רעש אני מחייכת מתחת לשפם בידיעה שככל שטורחים לקלל יותר, כנראה נגעתי בנקודה רגישה יותר. כי בכל זאת, אחת האקסיומות שלנו היא שכולנו נורא אוהבים סקס, ונורא נורא מרגיז כשמישהי מרשה לעצמה להגיד שאולי זה לא כזה נכון. אבל בעקבות התגובות ובכלל, יצא לי לחשוב ולנהל כמה שיחות והבנתי שהייתה לי טעות מאוד בסיסית: זה לא שנשים לא אוהבות סקס, זה שנשים לא אוהבות סקס כמו שגברים אוהבים. וכמו ביותר מדי תחומים בחברה שלנו, הגברים הם אלה שקובעים את הסטנדרט, ואנחנו אלה שחושבות שמשהו לא בסדר אצלנו אם אנחנו לא מצליחות לעמוד בסטנדרט. מה זה משנה אם הוא לא בהכרח מתאים לנו.

לכו עם הבטן (צילום: jupiter images)
מד החרמנות הנשית יותר מורכב ויותר רגיש | צילום: jupiter images

 בגלל שההיריון שלי הושג בדרכים לא טבעיות, יצא לי ללמוד על מנגנון הרבייה הנשי הרבה מעבר לכפי שראוי. באחת הפעמים שכבתי על הכיסא ההוא לצורך מעקב זקיקים, וטכנאית האולטרסאונד רשמה שיש כבר שלושה זקיקים מובילים, 15, 15 ו-20. "תשמעי, זה כמו מפעל משוכלל שלא מפסיק לעבוד אף פעם!", אמרתי לה בהתפעלות, והיא חייכה ואמרה שכן, שגם אותה זה כל פעם מדהים מחדש, וזאת העבודה שלה. בניגוד למפעל ההורמונלי הנשי שלא מפסיק לעבוד לרגע (עד ההפסקה הגדולה) ונמצא בשינוי מתמיד, אצל גברים הכול יותר פשוט: אין גאות ושפל, אין כל מיני כיוונונים עדינים שקובעים להם שלפני ביוץ רמת התשוקה עולה, ואחריו היא יורדת, ולכן בעוד אצל רוב הגברים מצב התשוקה מכוון רוב הזמן ל"כן, בטח!", אצל נשים הוא זז בין מצבים שונים ומשונים, החל ב"לא, מה פתאום?" וכלה ב"כאן, עכשיו, מהר!".

מעדיפות את העונג הבא

יש לי חברה שילדה לפני שנתיים. לפני הלידה היא הייתה אישה מאוד מאוד מינית, ואחריה לא ממש בא לה. "אבל לבד עם עצמך כן בא לך?", אני מבררת איתה, "ועל גברים אחרים בא לך?", אני שואלת שוב ושוב ותמיד מקבלת את אותה תשובה – "לא, פשוט לא בא לי, נכון שזה נורא?", ושתינו מהנהנות ומסכימות שכן, ממש נורא.

אבל למה בעצם זה כזה נורא? לא יכול להיות שהיא האישה היחידה שהמיניות שלה קצת הלכה לאיבוד אחרי הלידה. אם כן, אז מאיפה הגיעו כל הבדיחות על הגברים שאחרי שבת זוגם ילדה מתנגשים עם הזקפה בקירות? בכלל, כל הסיפור הזה עם ההנאה של נשים ממין הוא די חדש. זה לא שנשים לא נהנו ממין בעבר, אבל לא עשו מזה כזה עניין. בתקופות שבהן נשים "טובות" התחתנו בתולות, התאמה מינית בכלל לא הייתה קריטריון לבחירת בן זוג. אחר כך גילו שנשים יכולות ליהנות, נהייתה מהפכה מינית, המציאו את הגלולה, ויאללה, אודרוב. אבל כשהכריזו את האודרוב הזה שכחו, או שלא ידעו, שהמיניות הנשית שונה לגמרי מזו הגברית – היא מחזורית, היא לא ממוקדת מטרה והיא תלויה בהמון גורמים נוספים. כן, גם רגשיים. כשאומרים על אישה שהיא אוהבת מין, למה מתכוונים בדיוק?  כי יש המון נשים שנורא אוהבות להתחבק ולהתלטף ולא בא להן על כל הסיפור, אז הן אוהבות מין? לפי הקריטריונים הנוכחיים לא ממש, כי מבחינת רובנו חדירה פלוס אורגזמה שווה סקס, וכל מה שלא עונה על המשוואה האת מקבל את הכינוי המצחיק "משחק מקדים". ואני שואלת – מקדים למה בדיוק? זה שהרגילו אותנו לחשוב שבלי החדירה הקדושה אין סקס, ושכל המטרה היא להשיג אורגזמה, לא אומר שאנחנו לא אוהבות להתענג.