כשלוחצים על לשונית "אביזרי עונג זוגי" באתר "ואהבתם", מגיעים לדף שנראה כאילו הוא מציע שקי יוטה למכירה. מתחת לשקי היוטה האלה כתובים תיאורים ססגוניים כמו "מדושן עונג", "שרביט פינוקים" או "יונק הדבש". עד כאן, כל קשר בין האתר לבין אביזרי המין שמוכרים לנו הוא מקרי בהחלט. אבל כשבוחרים "לרחף" עם העכבר מעל אחת האופציות האלה, השקים נפתחים והמענגים מתגלים.
אביזרי המין שנחשפים הם אלה שמוכרים לנו - רוקט פוקט, ויברטור, ארנב ועוד. יש שם אפילו פלאג אנאלי. רק שבניגוד למה שאנחנו רגילים אליו, באתר "ואהבתם" הכל מותאם ומונגש לקהילה הדתית. "אנחנו פונים לכל עם ישראל", מספרת לימור קליינמן - מייסדת האתר, "דווקא העיסוק במיניות גורם לקירוב לבבות ומוריד את ההפרדות. אחרי שנפטרים מהקליפות אנחנו כולנו בני אדם, ולכל בני אדם יש את אותם רצונות ותשוקות".
הכל התחיל כשלימור, מתכנתת מחשבים בתחילת שנות ה-30 לחייה, החלה להתנדב כבלנית כשעברה לקהילה עם מקווה לא פעיל. "לא היה תקן לבלנית, והחלטנו כמה בנות שנפעיל את המקווה בעצמנו. בתקופה הזו גיליתי את הפער הגדול בין ערכי היהדות, שמעודדים ומקדמים מיניות בריאה, לבין הרגלי הטהרה של הרבה מאוד נשים. במקום ששמירה על טהרת המשפחה תהיה הדבר הכי יפה בעולם - זה הפך עבורן לעול".
היא ניגשה לבעלה דוד, מורה בישיבה תיכונית, והציעה לו שיקימו יחד אתר אינטרנט שיענה על כל השאלות שלא נשאלות במגזר הדתי. "בעלי דודו התנגד. הוא אמר לי 'אני גבאי בבית כנסת, יש לי תלמידים בישיבה, אני מעביר שיעורי תורה, איך נוכל לעמוד בדבר כזה?'. בהתחלה ירדתי מהרעיון אבל אחרי כמה שבועות התחלתי להקים את האתר כאשר לנגד עיני עומדים האתגרים עליהם דיברנו".
היא יצרה ממשק ייחודי בו, בניגוד לאתרי צעצועי מין רגילים, הגולש אקטיבי בבחירת התכנים אליהם הוא נחשף: "אני לא יכולה להראות לך משהו כל כך אינטימי בלי לבקש את הרשות וההסכמה שלך. בדיוק כמו ביחסי אישות". לאחר שיצרה את הממשק, לימור הציגה לבעלה את הפרוייקט עליו עבדה, "הוא מיד התאהב ואמר: 'אם אני מרגיש בנוח באתר, סימן שזה עובד נכון'. ועד היום זה מה שמנחה אותנו - קודם כל אנחנו שואלים את עצמנו מה אנחנו היינו רוצים לקבל, מה היה לנו נוח לקרוא ואיך היה מתאים לנו להיחשף לתכנים כאלה. זה המצפן שלנו".
לימור הבינה שזו השליחות שלה והחליטה להפוך את זה לרשמי. אחרי קורס הבלניות היא למדה במרכז ליחסי אישות ואז המשיכה להסמכה מקצועית לייעוץ מיני מאוניברסיטת בר אילן. המרחב האינטרנטי, לדבריה, לא מתאים לצרכי הזוג הדתי: "גם אם זוג רוצה להשקיע במיניות שלו, האינטרנט מציע תמונות לא צנועות שלא מתאימות לאנשים דתיים. רצינו לענות על הצורך - להציף ערכים חיוביים בצורה לא פורנוגרפית. הסקרנות קיימת - אנשים צמאים למידע. ככל שקיימות שאלות שאין עליהן תשובות, אנחנו נחפש לענות עליהן".
האתר מציע גם רב שעונה על שאלות בעילום שם ונותן הסברים הלכתיים ומעודדים למיניות בריאה: "העובדה שיש לנו את הרב, את הגושפנקא הרבנית, מאוד מרגיעה את הגולשים. לבלוגים שלנו יש צפיות יפות ברוך השם, אני בודקת בגוגל אנליטיקס, וזה אומר שקלענו לצורך של אנשים".
בשלב מסוים הם החליטו לעלות שלב ולייצר בעצמם את צעצועי המין: "כשחיפשתי אביזרים למכור לזוגות, העיצובים לא התאימו: היו אביזרים עם חותמות של שפנפנות פלייבוי או אביזר שנראה כמו איבר מין אמיתי. זה לא תואם את ערכי היהדות. מצאנו מפעל מדהים ברמה הגבוהה ביותר שנתן לנו את היכולת להתערב בעיצוב המוצרים". כל המוצרים שהאתר שלהם מציע מגיעים בשני צבעים, שחור וסגול, והם כולם עשויים סיליקון רפואי. "מפעל כמו שלנו אין בארץ, ואני שמחה שיש למוצרים כל כך הרבה היענות וביקוש".
פרט למכירת מוצרי המין, לימור ודוד מציעים מפגשי ייעוץ והכוונה אינטימית לזוגות בכל הגילאים ומכל המגזרים: "החיים הזוגיים בעידן שלנו לא קלים. אנחנו צריכים להיות הורים קשובים, אנשי מקצוע טובים ובסוף היום למצוא גם זמן לאינטימיות. זה שוחק. אנחנו מדריכים זוגות מכל הגוונים: דתיים, חילונים, אורתודוקסים וגם זוגות להט"בים. מגיעים זוגות מקהילות סגורות כי האדמו"רים מפנים אותם אלינו. לפני כמה זמן פנה אלינו חסיד גור שממש שמח לגלות שאנחנו קיימים. הביקוש לאהבה לא נגמר אף פעם".
ובאף פעם היא מתכוונת גם לגיל השלישי. "אני מגיעה אפילו לבתי אבות" אומרת לימור, "ככל שהגיל עולה - התשוקה גוברת, כי מבינים שצריך למקסם את הפוטנציאל של החיים. המיניות מתפקדת עד יום מותנו. הגוף לא תמיד עושה את העבודה ואנחנו יכולים לתת על כך את המענה. אם עושים את הדברים הנכונים, נחשפים לתכנים הנכונים ולא מזניחים - המיניות יכולה רק להשתפר. המפגש בבתי האבות הוא מסוג המפגשים האהובים עליי כי זה נותן המון תקווה לזוגיות. הקלישאה נכונה. מיניות היא כמו זוגיות, ככל שנשקיע בה יותר - נרוויח ממנה יותר".
אתם נתקלים בהתנגדויות?
"אנחנו מקבלים רק תמיכה. המשפחות שלנו, הילדים שלנו, הקהילות שלנו. רבנים מחבקים אותנו. אנשים מחפשים ברשת דברים מביכים, וזה טבעי. אז אם אדם דתי, שבחר לשמור מצוות, מחפש מידע באינטרנט על מיניות, הוא יעדיף להגיע אלינו. זה מאוד מרגש ולא ברור מאליו".
ובכל זאת, לציבור החילוני החיבור בין מיניות ליהדות, או לכל דת אחרת, לא תמיד נראה ברור מאליו
"הנושא של פוריטניות, סגפנות ושל הנאות הגוף האסורות, זה בכלל ערכים נוצריים. ביהדות זה בדיוק ההפך - שיא הקדושה בין האיש לאישה הוא דווקא המפגש האינטימי ביניהם. בבית המקדש, בקודש הקודשים, מעל ארון הקודש, היו זוג כרובים - פניהם של איש ואישה שממש שזורים זה בזה - 'והיו לבשר אחד'. הכוונה היא שהחיבור הגופני בין גבר לאישה הוא קודש הקודשים".
דוד ולימור תופסים את עצמם כמחנכים למיניות בריאה. "מבחינת הרבה אוכלוסיות מיניות זה או מאוד רע או משהו שלא מדברים עליו בכלל. אין את האיזון. החזון שלנו הוא למצוא את דרך האמצע: להילחם במידע השלילי, היותר זול ומלוכלך, להיאבק בהחפצת נשים ובהחפצת גברים. פורנוגרפיה מזיקה - היא גורמת להתמכרות, מכווצת תאים במוח ומעלה את סף הגירוי. רק על זה אני יכולה לדבר איתך שעה. זו השליחות שלנו - לחנך לבקשת הסכמה ורצון במיניות. אנחנו רוצים להציע הכוונה אינטימית שתוביל למיניות בריאה ותשוקתית".