כל חיי סקרן אותי נושא המיניות אצל נשים. גוף האישה תמיד היה בעיניי פלא.

הייתי בטוחה שאני ממש מחוברת למיניות שלי, ורק כשהתחתנתי הבנתי כמה אני לא. בעצם הייתי צריכה ללמוד שפה חדשה שמעולם לא דיברתי אלא רק שמעתי עליה או צפיתי מהצד, דרך סרטים למשל. הבנתי כמה כאב ותסכול התחום הזה מייצר אצל זוגות וגם את הפוטנציאל שיש בו - מבחינת עונג וגם מבחינת חיבור והעצמה של האהבה בקשר הזוגי. החלטתי לחקור את הנושא לעומק. 

הדיסוננס בין חיי הדת ובין העיסוק במין נמצא יותר בחברה מאשר בדת. גם בגמרא וגם בתורה הדיבור הוא פתוח. בשיר השירים יש תיאורים שהם לכאורה מאוד לא צנועים ואפשר ללמוד מהם כמה הקשר הגופני הוא חשוב. הרי אם הקב"ה שם את הנושא האינטימי כבסיס לחיי הנישואים, זהו בעצם קודש קודשים של כל זוג. זו מצווה שלא קשורה רק להבאת ילדים. החלטתי שאני רוצה להנגיש לנשים הדתיות את מה שלא מלמדים בשום בית ספר.

>> 10 דברים שדתיות חושבות שאסור להן לעשות בסקס – אבל בעצם מותר

>> 6 דברים שממש מפריעים לדתיות ליהנות מיחסי מין

במסגרת העבודה שלי אני מטפלת בנשים במגוון גילים ועם שלל בעיות. לשיחות בנושאי מין בקרב נשים בציבור הדתי יש דווקא הרבה פתיחות; אפשר היה לחשוב שתהיה התנגדות גורפת לנושא, אבל בפועל אני מקבלת המון המון תגובות מנשים – החל מדתיות לייט ועד חרדיות לגמרי - שאומרות לי כמה הידע שקיבלו ממני הציל להן את הזוגיות ואת החיים האינטימיים שלהן אחרי שנים של חוסר הבנה שגרם למתח.

יש, כמובן, מי שמבקר אותי. יש כאלה שאומרים לי שאני 'דתיה מזוייפת' ושואלים איך אני מעזה לדבר ככה. כתבו לי: 'יומך יגיע פרוצה שכמותך'. זה פוגע בי בהתחלה ואז אני מזכירה לעצמי שכשעושים דברים גדולים תמיד יהיו מי שזה יכאב להם או לא יתאים להם, וזה בסדר. אני לא חווה אי נוחות מאנשים וכמעט כולם מודים לי על פריצת הדרך ועל השליחות החשובה.

הגיעה אליי, לדוגמא, אישה בת יותר מ-50, כבר סבתא לנכדים, שהתחילה להרגיש שגיל המעבר משפיע עליה ועל התשוקה והעונג שלה. היא קיבלה כלים רגשיים, מנטליים ופיזיים, ולמדה להכיר אביזרים שהתאימו לה אחרי שחשבה במשך כל שנות נישואיה שזה ממש אסור ומחוץ לתחום. אחרי הטיפול הרטיבות בנרתיק חזרה, התשוקה לאט לאט חזרה וגם היכולת לחוות עונג התעצמה.

הייתה גם אישה שטענה שהיא מגיעה רק בשביל בעלה: 'אני פה בשבילו, לי בכלל לא חסרים יחסי אישות', היא אמרה לי. היא ציינה שטוב לה עם החברות שהם בנו ועם החיים המשותפים, אבל לבעלה חסרים יחסי המין. בסוף התהליך היא אמרה שעכשיו היא מכירה את הגוף שלה ואת הפוטנציאל האדיר הזה של המרחב האינטימי. היא כל כך שמחה שלא ויתרה ושהחליטה להעמיק בנושא.

בינת הופמן (צילום: תמר פורר)
"לא על הכל אני מדברת" | צילום: תמר פורר

בגלל שבכל זאת יש רגישות, בהרצאות שאני מעבירה ביוטיוב אני שומרת על גבולות ולא על הכל אני מדברת. את הנושאים הממש מוצנעים אני מנגישה אך ורק בקורסים הסגורים שלי, שבהם יש לי שליטה על מי ששומע את התכנים - וגם בהם אני משתדלת לדבר בשפה נעימה, עדינה ומכבדת. 

לשמחתי, הסביבה הקרובה שלי מפרגנת. אמא שלי הייתה אצלי באחד הקורסים בעצמה. אמיר, בעלי, ממש תומך ואוהב שאני עוסקת בנושא כל כך חשוב. לפעמים הוא משתף איתי פעולה ועולה איתי ללייבים בקבוצת הפייסבוק שלי. הוא רואה בזה שליחות. גם הילדים שמחים שיש בבית שיח פתוח על הנושא. יום אחד, הבן הבכור שלי חזר מבית הספר ושאל אותי שאלות על כל מיני מילים שהוא שמע, קללות ותיאורים של מעשים לא יפים מהתחום המיני. הסברתי לו שזה הצד הלא יפה והלא מכבד, והדגשתי שמיניות היא דבר קסום כשהיא עם האדם הנכון בזמן הנכון. אחרי זה הוא אמר: 'אני כל כך שמח שאני יכול לדבר איתך ככה בפתיחות'.

הכותבת, בינת הופמן, היא יועצת מיניות, מדריכת כלות ומייסדת שיטת אישה בתנועה