אתן זוכרות את הפרק המשובח של "חברים", שבו רוס מלמד את צ'נדלר את צעד "חבק ומשוך" במיטה? באנגלית זה נשמע תמיד יותר טוב (hug and roll), אבל הרעיון אוניברסלי ויוצא מתוך נקודת ההנחה הברורה שנשים אוהבות להתכרבל במיטה וגברים לא. לכן, לפי המוטו של רוס, יש להתחיל בחיבוק, וברגע שהחמודה נרדמת על זרועך, אתה מסובב אותה קלות ומשחרר את ידך לשינה עצמאית, ערבה ונטולת אישה. רעיון חביב בתיאוריה, רע במציאות. צ'נדלר נכשל, ג'ניס נפלה לרצפה. היא לא זכתה לכרבול והוא קיבל על הראש. ובכן, במקום תמרונים מיותרים או מריבות נואשות, יש פתרון חדש בשוק, והוא נרקוטי מתמיד: ספריי חדש יגרום לגברים שלנו לרצות להתכרבל איתנו עד הבוקר. נשמע מופרך, אבל לכי תדעי.
התזה קלה וסטגדם: גבר מכרבל ורגיש
התרסיס המבטיח יצא לשוק אחרי מחקר לא קצר באוניברסיטת קיימברידג'. קוראים לו "כימיקל ההתכרבלות", והוא אמור לגרום לכל מאצ'ו במיטה להפוך לחתלתול מחבק ומתערסל. הכימיקל מבוסס על ההורמון אוקסיטוצין, הורמון שהגוף מפריש באופן טבעי והוא נקשר לסקס, אמון וביטחון עצמי. אלה מבינינו שעברו לידה שמעו עליו ודאי בהקשר שונה (מכווץ את הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה), אבל עכשיו מתברר שיש לו עוד שימוש: לדברי החוקרים, ההורמון הזה גורם לגבר "להרגיש" כמו אישה.
כדי להגיע לממצא ההזוי הזה, החוקרים השפריצו את הכימיקל המדובר על 24 גברים בריאים בעוד ש- 24 גברים נוספים קיבלו התזה של תרופת דמה. מיד לאחר מכן הוצגו בפני הגברברים תמונות מרגשות, נוסח ילדה קטנה בדמעות, ילד מחבק חתול וגבר מתאבל. אלו נתבקשו לתאר את רמת האמפתיה שהם חשים כלפי הדמויות בתמונה. חבורת האוקיסטוצינים הציגו רמות רגישות גבוהות בהרבה מהחברים המדומים. למעשה, מספרים החוקרים, הם הגיעו לרמות כל כך גבוהות, ממש כמו שנשים מרגישות. מי היה מאמין שגבר סטרייט מסוגל לזה?
רק שלא תמצאי את עצמך עם גבר רגיש מדי
המסקנה של החוקרים הייתה ברורה וחד משמעית: אם אישה רוצה שהגבר שלה יפסיק לגרבץ ויתחיל להרגיש, כל שעליה לעשות הוא לגרום לו לשאוף את תרסיס האף, והנה לך ללא כל מאמצים, צעקות ופרצופים - מר רומנטי, אמפתי ורגיש. מצד שני, החוקרים טרם פענחו את זמן ההשפעה של הספריי המדובר, וזה מה שמדאיג. שהרי את עלולה להיתקע עם גבר שבוכה כמו ילדה מכל פרסומת לאבקת כביסה. אחרי הכל, את לא יכולה לדעת איך הוא יתנהג תחת השפעת סמים. ואם הוא מתנהג כמו כוסית בעיתות מחלה, אנחנו לא רוצות לדעת מה זה יעשה לנו כשהוא יתחבר לעצמו יתר על המידה.
בשורה התחתונה, נדמה שהמדע מעולם לא היו קיקיוני יותר. הבעיה שלנו עם הדבר הזה היא מכופלת: ראשית, נקודת ההנחה הבסיסית והמוטעית, שטוענת שבכל אישה טמון הצורך הקיומי בהתכרבלות תמידית, שנית – ההבנה שאם אנחנו רוצות מעט יחס ואמפתיה, עלינו לסמם את הגברים שלנו.
אז הנה כמה חדשות: החיבוק שאנחנו זקוקות לו כל כך? מוטב לו שיגיע לפני הסקס ולאורך כל שעות היום. בלילה, האמינו או לא, אנחנו זקוקות לשינה שקטה באלכסון, בלי יד שעירה שנתקעת לנו מתחת לעורף. ועל כך המדע טרם החזיר לנו תשובה.
ולגבי הקטע המסמם? ובכן, כולנו יודעות שכדי לקבל את מה שאנחנו רוצות מגבר, אנחנו עושות דברים הרבה יותר ערמומיים מרק להתיז עליהם ספריי, ונוחות השימוש היא דווקא פתרון נפלא עבורנו. אחרי הכל - זה הרבה פחות מעייף מלהמציא לו סיפור סוחט דמעות ושקרי על סייל מטורף שבו היינו חייבות לקנות 6 זוגות מכנסיים.