הייתי בת 19 כשישבתי בשיעור פסיכולוגיה במכללת קווינס. הפרופסור שלי התחיל את ההרצאה בהצהרה שהכתה אותי עמוק בבטן - "אהבה אובססיבית יכולה להסתיים בחדר המתים". באותה תקופה פינטזתי על אהבה אמיתית, סוג האהבה שבה מרגישים פרפרים בבטן, כמו זאת של רומיאו ויוליה. לא יכולתי להבין איך אהבה, רגש כל כך יפה, יכול להסתיים בחדר המתים. ועם זאת, גם הסיפור המאוד רומנטי של רומיאו ויוליה הסתיים בסופו של דבר בצורה טראגית.

שלא תבינו אותי לא נכון, שלב ההתאהבות באהבה רומנטית הוא דבר קסום. זה בדרך כלל מתרחש בחודשים הראשונים של מערכת יחסים בריאה. רבים מאיתנו חוו את השלב הזה, שבו רוצים לבלות את כל זמנכם עם בן או בת הזוג, סופרים את הדקות עד לפגישה הבאה, מדברים במשך שעות בטלפון ונמצאים בסוג של ריחוף כאשר מבינים שגם הצד השני מרגיש אותו דבר. בקשר אהבה בריא, עם הזמן עוצמת ההתאהבות פוחתת ומחליפים אותה רגשות חברות, כבוד, מחויבות ואינדיבידואליות. זה הופך למפגש בין שני אנשים עם רגליים על הקרקע שיוצאים למסע משותף.

אלא שלפעמים קורה שאהבה ואובססיה מטשטשים. סימני האובססיה מתחילים להתגלות ומערכות היחסים הופכות מסוכנות. כדאי לשים לב לנורות האדומות. הדבר הראשון: מניפולציה, מניפולציה ועוד מניפולציה! בתחילת הקשר, בן הזוג האובססיבי משתלב יפה עם חבריך ובני משפחתך, פתוח להכיר אותם ונדמה שהוא נהנה מחברתם. אולם, בשלב כלשהו הוא מודיע לך שהוא לא אוהב אותם, מכיוון שהם משפיעים עליך ועל מערכת היחסים ביניכם. הוא אומר לך שהם לא אוהבים אותו, כדי להפוך את עצמו לקורבן, כך תרגישי רע ותעמדי לצדו. בסופו של דבר את מוצאת את עצמך מבודדת מיקיריך, חברים ובני משפחה.

קצת קנאה בזוגיות יכולה להיות נורמלית ולעיתים אפילו מחמיאה. עם זאת, בקשר אובססיבי, מתגלה קנאה ושליטה בדרגה הגבוהה ביותר. משהו מבפנים מרגיש לך לא נוח. בן הזוג האובססיבי שולט במה שאת לובשת או מתעצבן כשאנשים מדברים איתך או מסתכלים עליך. חברים מהמין השני או ארוחת צהריים עם עמית מהעבודה הם "לא, לא" גדול מבחינתו והוא לא יסכים לזה. בשבילו את הופכת לסוג של חפץ ששייך לו בלבד. רצית מרחב אבל את למעשה מרגישה איך הקירות נסגרים עליך. הוא רוצה לבלות איתך את כל זמנו. אם יצאת לפגוש חברות הוא ישלח לך הודעות טקסט בצורה מוגזמת. אותו הדבר קורה כשאת בעבודה, הוא מפריע לך להתרכז ולתפקד, את מרגישה חנוקה. חשוב לדעת כי במערכות יחסים בריאות, שני הצדדים מכירים בצורך באוטונומיה ומכבדים אותה. 

עם בן הזוג האובססיבי הכל קורה מהר מדי מוקדם מדי, את תשמעי הצהרות מוקדמות מדי שלא מותאמות למערכת היחסים כמו "את האחת שלי", "אני לא יכול לדמיין את חיי בלעדיך", אלה סימני אזהרה מרכזיים בזמן שאתם בקושי מכירים אחד את השני. קשרים בריאים נבנים עם הזמן ובקצב נורמלי.

לאלו מכם שקוראים את הדברים ועשויים לחשוב שאני מדברת על המובן מאליו, שסימני האזהרה כל כך חזקים וברורים, ושאין מצב שמישהו יוכל להתעלם מהם, דעו שכעובדת סוציאלית בעמותת רוח נשית, ארגון המסייע לנשים נפגעות אלימות להשיג עצמאות כלכלית, אני שומעת לעתים קרובות נשים שחולקות את סיפורן האישי. מה שהיא חוותה כאהבה, אכפתיות והגנה, הפך במהרה לקשר של שליטה, מניפולציה וחנק. 

היום הצהרתו של הפרופסור שלי, שהכתה בי אז עמוק בבטן, הפכה למציאות כואבת. היום אני יודעת שאהבה אובססיבית באמת יכולה להרוג. אחת עשרה נשים נרצחו מתחילת השנה. נשים שסביר להניח שבהתחלה הרגישו אהובות, שפירשו לתומן את "אותות האזהרה" כסימני אהבה, נשים כמוני וכמוך שהאמינו שאהבה היא רגש יפהפה ובטוח. 

הכותבת היא מנהלת השירותים המקצועיים בעמותת "רוח נשית" ועובדת סוציאלית קלינית MSW