חיי משפחה (צילום: Chris Schmidt, Istock)
במקום להתנצל, מעדיף לבוא הביתה ולהיות עם הילדים | צילום: Chris Schmidt, Istock

מצטער, אני לא מתכוון להתנצל, מה תעשו לי? ולא שחסרות לי סיבות. גם השנה האחרונה לא הפכה אותי למלאך. אני עדיין לא מוצא מספיק זמן להיות בבית, אבל מאבד עשתונות בכל פעם שהיא צריכה לעבוד עד מאוחר. אני עדיין לא סובל את החברים שלה (באמת שניסיתי), אבל בכל זאת מתעצבן כשהיא יוצאת איתם בלעדיי. תוסיפו לזה את החברות הטובות שלה, שעדיין מנסות פעם בכמה זמן לבדוק כמה נמוך אני יכול להגיע ובכל זאת לשמור על שלמות חיי הנישואין שלי, ותקבלו חבילה לא קטנה של מעשים דורשי התנצלות. אבל הפעם זה לא הולך לקרות.

אני לא מתכוון להתנצל בגלל שלחיות זה לא כמו לאחר לקולנוע, להקים את כל השורה, לבקש סליחה בנימוס מאנשים זרים לגמרי ולשכוח מכל העניין. בחיים זה לא עובד ככה, ובטח שלא בחיים משותפים. אם היינו צריכים להתנצל על כל השריטות, הבעיטות, כאבי הלב, התסכול וההשפלות שגרמנו לעצמנו במהלך התקופה שלנו יחד, אני והיא היינו זקוקים להרבה יותר מיום כיפור או שנת כיפור. חיים שלמים של כיפור גם לא היה מספיקים לנו. 

הרבה יותר משמעותי לחזור הביתה

אם היינו עסוקים בהתנצלויות, לא היה לנו זמן לראות כמה הילדים גדלו ואיך הם נהיו אנשים מקסימים, ממש כמו שחלמנו אותם בתקופה שבה לא העלנו על דעתנו שאי פעם נצטרך להתנצל על משהו. אם היינו עסוקים בסליחות, לא היינו שמים לב לעובדה יוצאת הדופן שאנחנו עוד ביחד כנגד כל הסיכויים, הסטטיסטיקות שעוסקות בגירושים בקרב זוגות עירוניים, כל המילים האיומות שאמרנו, המעשים המעצבנים שעשינו ואלה שלא עשינו. אני לא מתכוון להתנצל, כי אני חושב שכשמתנהלים יחד תקופה ארוכה, להתנצלויות אין טעם, והמעשים הם אלה שקובעים.

נכון שאני לא מוצא מספיק זמן למשפחה בגלל שאת רוב היום שלי אני מקדיש לפרנסה, אבל אחרי שהוא נגמר, במקום לצאת לשתות עם חברים, אני חוזר הביתה להיות עם הילדים. וזה בעיני הרבה יותר משמעותי מלהגיד "סליחה שעבדתי יותר מדי". אני גם אוכל את הלב כשהיא יוצאת עם החברים שלה, אבל היא לא תשמע אותי מתלונן. זה לא עדיף על פני "סליחה ששוב נרדמתי על הספה?". גם עם החברות שלה יהיה בסדר, הרי אף אחד לא מאמין שבאמת יקרה שם משהו.

באמת שלא שחסרות לי סיבות להתנצל, אבל אני חושב שסליחה זה משהו שאומרים לזרים שדורכים להם על הרגל בקולנוע ולא לאישה שלך. בחיים משותפים כל יום הוא סוג של התנצלות על היום שאחריו, וסיבה להתנצל למחרת. וכשזה המצב, נראה לי שבמקום להתנצל על כל מה שהיה, עדיף להסתכל קדימה ולהמשיך לעשות בדיוק את אותם דברים ששומרים עלינו ביחד, כנגד כל הסיכויים.

>> ניר ליברך מבקש סליחה על זה שהוא לא תמיד שם לב אלייך