למה את אומרת לי את זה?
החשש הגדול שלי הוא שיגנבו לי זרע: אחלה משפט בדייט ראשון | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
זה היה לפני חודש בערך. במשך שבוע שלם, הוא לא הפסיק לחזר אחריי ולהבהיר לי כמה הוא רוצה להיפגש. ידעתי שהוא בן 43 וקצת חששתי מזה. אבל כשהתחלתי להכיר אותו במהלך השבוע שקדם לדייט, דרך ההודעות והטלפונים, האישיות שלו מצאה חן בעיני וביטלה את החשש והסטיגמות המיותרות שרצו לי לשנייה בראש. כשנפגשנו, הכול עבד מעולה. הוא היה מצחיק, חכם וכובש לבבות באופן כללי. הופתעתי שהאווירה הייתה מאוד נינוחה יחסית לדייט ראשון והזמן עבר בנעימים. עד שהגענו למונולוג הבא שהתחיל בגניבה ונגמר בטרן אוף מטורף:  

"כשאני פוגש מישהי בפעם הראשונה אני חושב על מאגר הגנים שלה ואם אני רוצה שהיא תעשה לי ילד. באותה נשימה, החשש הכי גדול שלי הוא שמישהי תגנוב לי זרע". השתנקות. בליעת רוק. המסך ירד. 

אין מה לומר, ההתייחסות לאישה כגנבת בעלת מסיכה הלובשת שחורים המזדחלת בלאט בחשכת הליל על מנת לגנוב את "יהלומיך" היא לגמרי נעימה. וכן, לא אכחיש לרגע, נושא הילודה וצאצאי המשך בהחלט מעסיק גם אותי, אבל לא כך. זו הייתה הפעם הראשונה בה שמעתי גבר שמסביר לי שעוד לפני שהכיר את הבחורה, הוא מביט באישה שמולו, ומתחבט בשאלה האם היא "המכונה" המתאימה להפרות את זרעו.

לעוד כתבות בערוץ הנשים:
>> לכל הכתבות של דבורי ויינר
>> שוכחת גלולות? יש לנו פתרון בשבילך 
>> makoנשים עכשיו גם בפייסבוק

שום דבר טוב לא יוצא משיחה שמתחילה ב"מה חדש?"

בינינו, אני רגילה לשמוע הערות מהסוג הזה דווקא מנשים. אחת מהן נאמרה לי ממש השבוע. זה קרה כשישבתי בחדר המתנה של רופא. חדר ההמתנה קטן ומפוצץ אנשים משועממים שכל שנפשם חפצה באותו הזמן לעשות, זה לצותת לכל שאר המשועממים היושבים בחדר. אני נכנסת ומגלה שהמזכירה של הרופא היא מכרת משפחה שלא פגשתי שנים. לאחר חילופי ברכות השלום ההדדיות, היא פתאום זורקת בקול רם מדי:

היא (בחיוך רחב): "נו...אז מה חדש?
אני: "הכל בסדר, שום דבר מיוחד" (לבי שוקע. אני עונה וישר חוזרת להתעסק בטלפון שלי כדי שהיא תבין את הרמז. זה לא עבד).
היא: "טוב, אז להתחתן אני יודעת שלא התחתנת, כי אם כן, הייתי מוזמנת (צחקוק מתפרץ שלה, שלה בלבד), אבל עזבי אותך, לא צריך להתחתן. חתונה זה לא מה שחשוב. מה שחשוב זה ילד"

העולם נדם. אלוהים, בבקשה תיקח אותי עכשיו. אני מתחננת. אני מתחפרת עמוק בתוך כיסאי, מלכסנת מבטים המנסים לאמוד כמה אנשים בחדר שומעים את השיחה הכה כה מביכה. מבינה שכולם, כולל התינוק בן השנה היושב בעגלה מולי ואשכרה נראה כאילו הוא מרחם עליי. היא ממשיכה בשצף קצף: "המלצתי גם לבת של חברים שלי לעשות ילד לבד וכל שנה היא משכה ומשכה את זה ועכשיו..." (פאוזה לשם הגברת אפקט הדרמה שלה): "עכשיו היא עושה טיפולים. אני ממליצה גם לך לחשוב על זה".

אני מרימה את גופי המוכה יגון ומבוכה, פוסעת בצורה ממוקדת לעבר החלון וקופצת דרך הזכוכית המשוננת שבו היישר מהקומה החמישית לעבר מותי הוודאי והמבורך באותו הרגע.  בפועל, לצערי ובזיוני הרב, אני רק מחייכת לעברה ואומרת בנימוס מופלג: "כן...תודה על הדאגה".

אין לי דרך בה אוכל להסביר כמה רציתי שהאדמה תפער את פיה באותו הרגע או שלחילופין שדלת הרופא תיפתח באותו הזמן. ברור לי שהיא עשתה זאת ממקום של דאגה ומחשבה טובה. ועדיין בזמן ההמתנה - הרצתי בנייד בגוגל את "איך להתאבד בצורה הכי מהירה".

בינינו, את כנראה לא באמת רוצה זוגיות

גיניקולוג
עזבי חתונה, תעשי ילדים - ולמי אכפת שכל חדר ההמתנה שומע? | צילום: Thinkstock
לצערי היא לא היחידה וזה לא הדבר היחיד שרווקות מתבגרות "זוכות" לשמוע מכל מי שרק רוצה להשמיע. הנה עוד כמה דברים שעדיף שלא תאמרו לרווקות בשום מצב:

"אויש, את כל כך בררנית"- כן? את חושבת? באמת רציתי לשאול אותך מה דעתך. זה בסדר גמור שאין לך שום מושג מה אני עושה ואם וכיצד אני בוררת אבל תמיד טוב לשמוע עוד דעה של מישהו שבדיוק עומד איתי בתור לקופת חולים ואני לא באמת מכירה. תודה רבה!

"את לא באמת רוצה זוגיות"- איך אתה יודע? נכנסת לי לראש בטכניקת קריאת מחשבות מתוחכמת שאני לא מכירה? קפצת ראש לתוך מוחי הקט? טיפסת בסולם חבלים דמיוני והתחלת את המסע המופלא בתוך מוחי? לא ממש. וסתם שתדעו- רוב הרווקים שאני מכירה, גברים ונשים כאחד, פשוט לא מצאו את האחד. לא בגלל שהם לא ניסו, לא בגלל שהם לא רוצים אלא פשוט בגלל שזה לא הסתדר או קרה. אתם לא באמת יודעים מה החבילה שכל אחד נושא על כתפיו אז אל תוסיפו עוד משא.

"אני רוצה להכיר לך מישהו, תפתחי את הראש"- בגלל המשפט הזה אני רוצה לפתוח את הראש עם איזו ירייה. ההיפך של לא להיות בררנית לא אומר שאת צריכה להרגיש סחורה פגומה או סוג ב' ולהיפגש עם כ-ל אחד שמציעים. אין שום סיבה בעולם שתצאי עם שמעון, הבן הפיסח, הגידם והגרוש פעמיים בן ה-53 של השכנים. יש גבול. 

"אז את אוהבת חתולים?"- למה כל מי שאומר את המשפט הזה חושב שהוא מצחיק השנה, מתוחכם העונה והלוחש לנשים? למה בכלל רווקות מתקשרת לחתולים? עם יד על הלב, כמה רווקות אתם באמת מכירים שיש להן להקת חתולים בבית? חוצמזה, למה זה לא אוגרים? או קרנפים?

דבורי ויינר - לפני ואחרי
צריך לדעת לקבל את הכול באהבה. דבורי ויינר באמת שמנסה | צילום: רוני פרל. איפור: יערית אליהו
"נו, ומה עם ילדים?"- נו? ומה עם חיי הסקס שלך ושל בעלך? שמעתי שלאחרונה היו לו בעיות של שפיכה מוקדמת ואין אונות כללית, זה כבר הסתדר אצלכם? לא בא לך לדבר על זה? חבל.

לקראת יום האישה הבינלאומי שיצוין בסוף השבוע הקרוב הייתי רוצה שכל אישה תרגיש טוב עם עצמה. לא משנה אם היא רווקה או נשואה, שמנה או רזה. צעירה או בשלה. אישה היא דבר נפלא. עצוב לי לחשוב שיש נשים שמרגישות חסרות ביטחון או משקעים כלשהם בגלל הערות וציפיות הסביבה.

נכון, במדינת ישראל הטובה והמקסימה יושב לו עם בעל לב חם. הלב הזה מתבטא בכל כך הרבה מובנים יפים כמו- מתן עזרה למטיילים בחו"ל, אחדות רבה בעיתות מלחמה ומתן עזרה כשצריך ואפשר. מאידך הלב החם מדי הזה מתבטא גם בלדון בהבאת ילד לבד עם רווקה כאובה, בלשים את היד על בטן הריונית של אישה זרה, בלשאול זוג שרק התחתן למה הם עדיין לא הביאו ילד לעולם. אין טוב בלי רע ואין יתרונות בלי חסרונות. צריך לדעת לקבל את הכול באהבה, לעשות עבודה עצמית ולנסות ולהשתפר. אני מנסה. השמועה אומרת שזה גם הבסיס לזוגיות טובה וחזקה. 

*דבורי ויינר היא בעלת הבלוג beerburim