הרבה פעמים אישה שבוגדת נתפסת "עם המכנסיים למטה" ברגע מפתיע שהיא הכי לא מוכנה אליו. גורם ההפתעה והאינטואיציה שלה, שבאה דווקא ממקום טוב של להגן על בן הזוג הנבגד, גורמים לה לעשות דברים שנראים לה הגיוניים - אבל למעשה בדיוק הפוכים ממה שצריך לעשות. וכך, מעשה אחר מעשה היא הולכת ומסתבכת יותר ויותר, וצוללת לרצף של טעויות שמייצרות נזק עוד יותר גדול.
אם את רוצה לשקם את מערכת היחסים הזוגית שלך למרות שנתפסת בבגידה – הטיפים האלה הם עבורך. אבל רובם תקפים גם לאישה שבוחרת לפרק את התא המשפחתי, כי במקרה ויש ילדים משותפים התקשורת בין ההורים, בני הזוג לשעבר, חשובה מאוד לעתיד. במטרה להמשיך קשר בריא גם כגרושים ולא להגיע למצבי מלחמה שבמהלכה כולם משלמים מחיר כבד, כדאי לא לגרום לצד השני מפח נפש נוסף ולהקל עליו את הפגיעה ככל שניתן.
אז מה אל תעשי?
בשום פנים ואופן אל תמשיכי לשקר
ספרי את כל האמת, בלי פילטרים, בלי להסתיר דברים. את עכשיו ב-MONEY TIME והפגיעה כבר נעשתה. לצד השני כואב, הוא רוצה וצריך לדעת את האמת, גם אם היא כואבת. את נבחנת על האמת, כל שקר הכי קטן ייחשף בסוף ויעמיק את משבר האמון, וכל מידע שייחשף בעתיד יכאיב יותר לשני הצדדים.
במקרה של פרידה מבן הזוג, אין צורך לפרט יותר מדי; במקרה זה פירוט רק יחמיר את הטראומה. צריך לנהוג באחריות וברגישות כלפי הצד שנפגע ולנהל נכון, באנושיות ובחוכמה את המערכה. כמובן שאין צורך לשקר.
נתקי מיד את הקשר עם הצד השלישי
אל תמשיכי להיפגש או לדבר עם המאהב שלך, גם לא פעם אחת אחרונה בלבד. חתכי מיד את הקשר. כל מפגש או שיחה נוספת יחזקו את ההרגשה של הנבגד שבחרת במישהו אחר, תפגע בו יותר ותקטין את הסיכוי לשיקום. יכול להיות שאת מאוהבת באמת במאהב שלך, ובכל זאת בוחרת לשקם את הנישואים; במקרה כזה על אחת כמה וכמה צריך לנתק את הקשר עם הצד השלישי כמה שיותר מהר. מומלץ לעשות זאת ביחד עם טיפול, מכיוון שצפוי כאן שברון לב.
גם אם את בוחרת לוותר על הנישואים שלך עבור המאהב, אני בהחלט ממליצה לך להקפיא את היחסים עם הצד השלישי או להמעיט בהם ככל שניתן במהלך תהליך הפרידה מבעלך. זאת על מנת לתת לבן הזוג שלך את המקום הראוי לו ולהתרכז בפרידה מכובדת.
אל תרוצי לספר לכולם
חכי. צריך להבין מהי הדרך שבוחרים בה ביחד עם בן הזוג הנבגד. עצות של הסביבה, שלא מכירה את כל הפרטים ולא חוותה בגידה, לא תמיד יעילות. אם תמשיכו לחיות יחד, הידיעה על הבגידה שמסתובבת בין כולם תיצור קשיים נוספים בשיקום.
אל תעשי מעשים חד צדדיים שיעמיקו את השקר וההסתרה
במידה ואת מעוניינת לשקם את הקשר הזוגי, אל תפתחי תיק גירושין לבד, חכי עם הפניה לעורך דין, אל תזמי פרידה, אל תברחי. חכי, דברו, קחו עזרה מקצועית ואל תתני לו הרגשה של נטישה ושבחרת לפרק את הזוגיות.
אל תגידי שזה שייך לעבר
אל תגידי משפטים כמו: "בוא נשאיר את זה מאחורה", "בוא נסגור את זה במגירה", "היה ונגמר". הנבגד שומע משהו אחר: זלזול בכאבו וחוסר לקיחת אחריות מצד הבוגד, וזה מדליק אצלו נורה של הקטנת מעשה הבגידה כמעשה חסר חשיבות, ואף משתמע מכך שאת לא לוקחת אחריות ולא מבינה את גודל האסון.
אל תקטיני את חומרת המעשה
בשום פנים אל תנסי להקטין את מעשייך: "זה כלום", "זה לא נחשב", "מה בסך הכל עשיתי", "כולה סקס", "בסך הכל תמונות"… מילים אלו מעידות על כך שאת לא חושבת שעשית מעשה פסול, והנבגד מבין שמבחינתך המעשה לגיטימי ולכן יש סיכוי לא קטן שזה יקרה שוב.
אל תאשימי את בן זוגך בבגידה
"לא ראית אותי", "לא היה לך זמן בשבילי", "אתה גרמת לזה", "הזהרתי אותך". העברת האשמה לצד השני מכעיסה ומתסכלת עוד יותר את הנבגד. הוא מבין מזה שהבוגדת לא באמת מתחרטת בזמן שהוא מצפה שהיא תיקח אחריות מלאה על הבגידה ולא תקשור את הקשר הזוגי למעשה הבגידה. הפחד מבגידה חוזרת מתחזק: מה יקרה בעתיד כששוב יהיו אתגרים בזוגיות?
זה נכון שפעמים רבות הבגידה נובעת מחוסרים וחסכים שיש במערכת היחסים, אבל לקשיים שנוצרו בזוגיות אחראים שני הצדדים באופן שווה וחשוב לא להשליך את מעשה הבגידה על הקשיים האלה. אין קשר בין מעשה הבגידה לקשיים שחוותה הבוגדת: הבוגדת בחרה לפעול בדרך זו כפתרון לחסכים, למרות שבגידה אינה פתרון, היא מעמיקה ומסבכת קשיים בזוגיות ויוצרת קשיים נוספים. טיפול בקשיים אלו הוא סופר חשוב, אבל צריך לדעת מתי הזמן הנכון לטפל בהם ועדיף שיועץ זוגי ינהל את התהליך.
כשהוא מתפוצץ עלייך, אל תתפוצצי עליו חזרה
הכילי אותו ובדקי מה הוא צריך. בן הזוג מרוסק, כעוס, מאוכזב ולוקח לו זמן לעכל את הנעשה. הוא צריך אותך כדי לקום חזרה. לכן תחבקי, תכילי ותנשמי עמוק. יהיו לו התפרצויות, הוא בטראומה, אז תני לו לשחרר. אל תיבהלי, הוא צריך אותך חזקה.
אל תבטיחי הבטחות שאת לא יכולה לקיים
האמינות שלך נבחנת ונבדקת כל רגע וכל דקה וכל הבטחה שלך שלא תעמדי בה תתפרש לצד השני כשקר נוסף.