מהרגע הראשון שנחשפנו לשני יוסיפון, היה ברור שמדובר באישה חזקה שהגיעה מוכנה לתהליך. לא פעם היא הצהירה שיש לה נטייה לתפוס את הספוט המכיל והמתקף בקשר, זה שלפעמים שוכח מעצמו עד שגם בני הזוג שוכחים ממנו – וזאת הרי לא המשמעות של קשר זוגי. שני הגיעה ל"חתונה ממבט ראשון" כדי לעבוד בדיוק על הנקודה הזאת, אבל כמו נבואה שמגשימה את עצמה, היא שוב תפסה את המקום המוכר של ההכלה בקשר עם דני זיסקינד. עם זאת, אמש (ב') ראיתי שני חדשה על המסך, היא סוף סוף פקחה את העיניים וראתה את עצמה, ועל זה אני גאה בה מאוד.
מאז שאני זוכרת את עצמי, ניסיתי לברוח מהמקום "המרצה" בקשר. כל זוגיות חדשה שהתחלתי, הגיעה עם הכרזה חדה וברורה – "הפעם זה יהיה שונה, הפעם אני שווה, הפעם אני קיימת". אבל במבחן המציאות, כמעט בכל קשר מחדש נפלתי חזרה למקום הזה. לנו, לאנשים המרצים, אלה שבמעמקי נשמתם בטוחים שאם הם לא יעמדו חזקים כעץ איתן לא יאהבו אותם – קל לחזור למקום המוכר שכל פעם מחדש מתגנב חזרה לחיינו. כי זה מפחיד, כי אם לא נרצה את הצרכים של הסובבים אותנו, למה שיאהבו אותנו? וזה לא אמור להיות ככה.
הרגע האמוציונלי של שני מנגבת את הדמעות לדני ומספרת ברקע את האמת שלה – נגע בי ממש. "הבנתי שהעבודה שלו הייתה עם עצמו, אני הייתי צינור", היא אמרה למצלמות, "בכלל לא נלקחתי בחשבון כאופציה לאהבה, כמישהי שאפשר להתאהב בה. אני הייתי המלווה של הדרך". שני סוף סוף הבינה שגם לה מגיע שיכילו אותה, שייקחו בחשבון את הרגשות שלה ושיקשיבו לה. אבל בעיקר, מגיעה לה האהבה שהיא תמיד רצתה, כי כן, היא בחורה מאוד מאוד שווה, והגיע הזמן שגם הצד השני יראה את זה.
שני לאט לאט פוקחת את העיניים שלה בנוגע לצורה שבה קשר אמיתי צריך להיראות. זה לא מספיק רק לתת ולהבין את בני הזוג, במערכת יחסים צריך לבדוק האם גם הצד השני יכול להכיל אותנו? האם דני מסוגל לעשות את זה? מצד אחד, יש לו את האינטליגנציה הרגשית להבין אותה, פעמים רבות הם משדרים על אותו התדר. אבל יש פה גם פער רגשי. דני שקוע במערבולת החששות, עד כדי כך שלא מצליח לראות מי עומדת לנגד עיניו. לפעמים אני אפילו מזדהה איתו, כי מי מאיתנו לא חווה תקופה שמלאה במחשבות יתר על החיים שלנו? הבעיה היא שזה לא הזמן שבו אנחנו מסוגלים להכיל אנשים אחרים, לכן אולי טיימינג זה כל הסיפור כאן.
בסופו של דבר, לא משנה מה הם יבחרו בסוף הדרך, יש פה תהליך משמעותי. שניהם יכולים לעשות טוב אחד לשנייה אם רק יורידו את חומות הפחדים שלהם, אבל גם אם לא, את השיעור הם לומדים בכל יום מחדש. שני מבינה שהגיע הזמן להתעקש על העקרונות שלה, להבין את הערך של עצמה, כי זה בלבד מקדם אותה לכיוון האהבה שהיא מייחלת לה כל כך. אז בנימה אופטימית זאת, אל תוותרו על עצמכם בקשר, אם מישהו לא מקבל אתכם על כל הגוונים היפים שלכם, כנראה שהוא פשוט לא בשבילכם. או כמו שחכמה ממני אמרה - תזכרו שאתם אנשים מאוד, אבל מאוד, שווים.